לשכת ראש הממשלה מסרבת לחשוף מועדי שיחות נתניהו, רגב ואדלסון בין 2015 ל-2017 - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לשכת ראש הממשלה מסרבת לחשוף מועדי שיחות נתניהו, רגב ואדלסון בין 2015 ל-2017

אף כי בג"ץ כפה את חשיפת מועדי השיחות עד ל-2015, בקשה נוספת שהגיש עו"ד בן מאיר לחשוף את המועדים בתקופות מאוחרות יותר נדחתה. זאת, בטענה כי ביצועה יידרוש משאבים רבים

22תגובות
בנימין נתניהו, עמוס רגב ושלדון אדלסון
Abir Sultan/אי־פי, ניר קידר, בלומברג

לשכת ראש הממשלה מסרבת לחשוף את מועדי השיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין בעלי "ישראל היום" היום שלדון אדלסון ועורך "ישראל היום" לשעבר עמוס רגב, שנערכו לאחר 2015. לטענת הלשכה, יידרשו משאבים רבים להפקת יומן השיחות.

לפני כארבעה חודשים נאלץ נתניהו לחשוף את מערכת הקשרים שלו עם אדלסון ועם עמוס רגב. נתניהו דיווח כי בין פברואר 2012 לפברואר 2015 - במשך שלוש שנים - שוחח נתניהו עם אדלסון כ-117 פעמים ועם רגב כ-234 פעמים. נתניהו חשף את הפרטים האלה לאחר פסיקת בג"ץ בעתירתו של עיתונאי חדשות 10 רביב דרוקר, באמצעות עו"ד יונתן ברמן, שבה דרש לחשוף את מועדי השיחות של נתניהו, אדלסון ורגב.

בעקבות ההחלטה בעתירה זו, פנה עו"ד שחר בן מאיר ללשכת ראש הממשלה, ודרש לחשוף גם את מועדי השיחות שהתקיימו בין השלושה מפברואר 2015 ועד ליולי 2017. ואולם בלשכת ראש הממשלה מסרבים לספק את המידע.

במענה לבן מאיר ששיגרה היום הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה, ענת רביבו, נטען כי העלויות הדרושות להפקת הנתונים גבוהות מאוד, מאחר שתדרש לשם כך השקעה של 150 שעות עבודה. במענה נטען כי לשכת ראש הממשלה מתעדת במסך word בכל יום את נמען השיחה, שעת השיחה והאם השיחה בוצעה מהבית או מהמשרד. בסוף כל יום מודפס המסמך ונשמר בלשכת ראש הממשלה, מאחר שהוא מסווג.

לטענת הממונה על חוק חופש המידע, מאחר שחלק מהמידע ברשימות אלה מסווג, יש חשש לפגיעה בביטחון המידע בפרסום הרשימות המלאות. היא הוסיפה כי לצורך הליך איתור השיחות עד ל-2015, שנמסרו כאמור, נדרשו יותר מ-150 שעות עבודה.

"לפיכך לא נוכל להיענות לבקשות המשך שעניינן קבלת יתר המידע באשר לתיעוד השיחות שלא נכללו בפסק הדין, בהתאם לסעיף החוק, שכן אין מקום להקצאת משאבים נוספת ובלתי סבירה הכרוכה באיסוף המידע המבוקש אשר תחייב להמשיך ולהסיט את עובדי לשכת ראש הממשלה ממשימותיהם העיקריות", כתבה רביבו, והוסיפה כי בלשכת ראש הממשלה ישנם עומסי עבודה כבדים - בין השאר בשל בקשות חופש מידע אחרות.

אף שבג"ץ קבע כי יש לחשוף את השיחות עד ל-2015, רביבו סבורה כי "בידי המשרד קיימת תשתית עובדתית מוצקה לעניין היקף הקצאת המשאבים הנדרש לצורך מתן מענה", ולכן אין הצדקה למסור את המידע.

במכתב התגובה של בן מאיר הוא דחה בחריפות את עמדתה. "נראה בעליל כי אצל עובדי המדינה המשרתים במשרד ראש הממשלה, ואולי גם אצל גורמים משפטיים בשירות המדינה, חל בלבול מוחלט ביחס לשאלה איזה אינטרס מייצגים עובדים אלו. האם את אינטרס המדינה או שמא אינטרס פרטי של מי שממלא כעת את תפקיד ראש הממשלה", כתב בן מאיר.

הוא הוסיף כי "הנימוק המופרך (אשר גם אינו עומד במבחן פסיקת בית המשפט העליון) לפי יידרשו למשרד ראש הממשלה כ-150 שעות עבודה (הוצאה בסדר גודל של כ-4,500 שקל) כדי להפיק את המידע, וכי לכן המידע לא יימסר, למרות שבית המשפט העליון קבע כי יש חשיבות ציבורית במסירת המידע, מצביע על כשל מהותי נוסף בעניין זה. כשל המשותף לגורמים במשרד ראש הממשלה ולגורמים המשפטיים המעורבים בעניין".

בן מאיר הוסיף כי "המידע שמשרד ראש הממשלה התבקש למסור הוא מידע שלי ושל כל אזרח במדינה כמוני... חלק מהעבודה השגרתית של העובדים במשרד ראש הממשלה היא בדיוק זה – להפיק עבורי ועבור כל אזרח כמוני את המידע שאני מבקש וזכאי לקבל לפי חוק חופש המידע. אם העובדים בשירות המדינה והפרקליטים בשירות המדינה אינם מבינים את ההבחנות היסודיות הללו, אזי נראה כי משהו בסיסי מאד לקוי בתפיסה שלכם את יחסי האזרח והשלטון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#