מסכמים את 2000-2009: העשור שבו הגדולים נהפכו לענקיים

משרדי הפרסום המובילים בישראל שולטים ב-40% מהשוק ■ ראובן אדלר: "קשרים מול כישורים זה עניין שתופס גם היום" ■ אודי פרידן: "כשהפרסומת יורדת, איש לא זוכר אם היא של סלקום או HOT" ■ על החזון העסקי, על ההצלחות ועל רגעי השפל - חמישה בעלי משרדי פרסום מסכמים את העשור

איילה צורף
איילה צורף
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איילה צורף
איילה צורף

>> העשור החולף שינה את תעשיית הפרסום מקצה לקצה, אבל שורה תחתונה אחת בולטת בו: משרדי הפרסום הגדולים הגדילו את כוחם עוד יותר. אם ב-1999 החזיקו עשרת המשרדים הגדולים במחצית מעוגת הפרסום, הרי שב-2009 מחזיקים ארבעה משרדים בלבד במחצית מהעוגה. אם בוחנים את ששת המשרדים הגדולים, הם מחזיקים יחד ב-60% מהעוגה.

העשור הזה היה גם של החברות הרב-לאומיות: פרוקטר & גמבל, יוניליוור, חברות הרכב וחברות הקוסמטיקה הכניסו לישראל תקציבי ענק, והביאו עמן הסטנדרטים בינלאומיים בבניית קמפיין, ניהול רכש מדיה ופילוח על-פי קהלים שונים. החברות הרב-לאומיות הכניסו לישראל שיטות עבודה שקופות יותר: הן ניסו למנוע ככל יכולתן עמלות נסתרות ותשלומים עקיפים למשרדי הפרסום. בחלק מהמקרים הן הצליחו, במקרים אחרים - פחות. במקביל, בשל התרחבות פעילות הפרסום של מותגים בינלאומיים בישראל, החליטו גם החברות הרב-לאומיות מתחום הפרסום להעמיק את אחיזתן בשוק המקומי: מקאן אריקסון הגדילה את אחזקותיה במשרד הישראלי; יאנג אנד רוביקאם רכשה את מלוא הבעלות על שלמור-אבנון-עמיחי; וגם פובליסיס העמיקה את אחיזתה בישראל עם רכישת השליטה בגלר-נסיס.

אם העשור של שנות ה-90 היה זה שבו נהפכה הטלוויזיה המסחרית לאמצעי המדיה הגדול, המבוסס והצומח, הרי שהעשור שמסתיים כעת הוא זה שבו הוכיח האינטרנט שהוא כאן כדי להישאר. מגמה זו תתחזק לא רק בתחום המדיה, אלא גם בעולם הפרסום. ככל שיותר אנשים יבלו את שעותיהם ברשת, כך יגדילו המפרסמים את נוכחותם בה. ואם העתיד הקרוב טומן בחובו מיזוג מסכים, כך שהטלוויזיה והמחשב ייהפכו לאחד, הרי שהרשת תשתלט על תקציבים נוספים.

דבר אחד לא השתנה בעשור הזה: מקאן אריקסון היה ונותר המשרד הגדול בישראל. הוא הגיע לראשות הדירוג לקראת אמצע העשור הקודם - ומאז הוא שומר על מעמדו זה.

מסיכום העשור הנוכחי נעדרים משרדי פרסום שבעשור הקודם כיכבו בחמישייה הפותחת, בהם אריאלי, פוגל וטמיר-כהן. שנבנו והתחזקו מהפרסום בעיתונות בעשור שבו משלה מדיה זו בכיפה. חלקם הגדול הם משרדים שלא ידעו להתאים את עצמם למעבר לעולם הטלוויזיה.

כעת צריכים משרדי הפרסום שניצבים כיום בראש לשאול את עצמם אם הם מנהלים כראוי את המעבר מעולם הטלוויזיה לזה של האינטרנט.

ראובן אדלר, אדלר-חומסקי

"היתה עלינו 'תווית' של קשרים - וזה יצר בעיה למשרד"

>> ראובן אדלר הוא אולי הפרסומאי המוכר ביותר בישראל מחוץ לעולם הפרסום. שמו מוזכר פעמים רבות גם מחוץ למדורי הכלכלה, כמי שהיה חברו הטוב במשך עשורים של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, וכמי שנמנה על חברי המטבחון של שרון - הצוות שניהל את המדינה.

בעשור האחרון הניבו הקשרים האלה למשרד אדלר-חומסקי-ורשבסקי תקציבים ממשלתיים וציבוריים רבים, בהם בזק, מפעל הפיס וחברת החשמל. חלקם נותרו בידי המשרד גם שנים לאחר ששרון ירד מהבמה הציבורית. בעולם הפרסום ידוע אדלר גם כמעצב בולט, שעיצב את הלוגואים של מפעל הפיס, שמן, הליכוד וטבעול.

מה השינוי הקריאייטיבי הבולט שעברה התעשייה בעשור הזה?

"לפני עשור היו בישראל הרבה מאוד העתקות של קמפיינים מחו"ל. ניסו לתרגם קמפיינים בינלאומיים מהעולם לעברית. כיום כבר כמעט שאין העתקות מחו"ל, כי אפשר לגלות באופן מיידי כל העתקה".

עמיתיך לתעשייה מדברים על סוגיית השקיפות בעמלות - הכספים שמשלמים אמצעי המדיה למשרדי הפרסום - ככזו שעברה את השינוי המהותי ביותר בעשור הזה.

"כשנכנסנו לשוק, בסוף 1996, היה לנו קשה מאוד לקבל את העמלות שקיבלו המתחרים שלנו. ניהלנו מלחמה על כל רבע אחוז. כיום תחום העמלות לחיץ ומלחיץ יותר. ענף הפרסום הוא כזה שכל הזמן קשה להרוויח בו. אין תקופה שבה אני זוכר שבאמת היתה בוננזה בהכנסות".

אדלר-חומסקי הונפק בבורסה בתל אביב ב-2007 (ויצא די מהר). לפי הדיווח של המשרד, באותה שנה הרוויח 27 מיליון שקל על הכנסות של 114 מיליון שקל. במחצית הראשונה של 2008 הסתכם הרווח ב-13.6 מיליון שקל על הכנסות של 63.5 מיליון שקל.

אתה טוען שקשה להרוויח בענף, אבל לפי הדיווחים שלכם רשמתם רווחים נאים.

"היו לנו רווחים לא רעים, אבל אף פעם לא היה לנו קל לייצר את הרווחים האלה. זה רחוק מלהיות הבוננזה שמדברים עליה. גם לא בשנים הראשונות. זה נכון שבשנים הראשונות הלקוחות לא ידעו מה גובה העמלות, אבל ברגע שזה נודע להם הם התחילו ללחוץ עלינו להוריד אותן או לדרוש אותן בחזרה, וזה פגע ברווחיות המשרדים".

מה נקודת השיא של משרדך בעשור החולף?

"תקופות קמפיין הבחירות של שרון ב-2001 וב-2003. ניהלנו פעמיים את הקמפיין של שרון, וניצחנו. זאת היתה תקופת שיא של המשרד, שהיה אז יחסית צעיר לעומת המשרדים האחרים. בזווית המסחרית, אני חושב שהקמפיין הטוב ביותר שביצענו בעשור הזה הוא המיתוג מחדש הנוכחי של פלאפון".

מהי נקודת השפל של המשרד בעשור?

"כולם חושבים שזו היתה התקופה שבה דיברו על זה שצמחנו רק בגלל הקשרים של המשרד עם שרון. אבל כל עניין הקשרים לעומת הכישורים תופס בעולם הפרסום גם כיום. אי אפשר לנתק את הדברים. זה נכון שהיתה לנו תווית חזקה מדי של קשרים, וזה יצר בעיה למשרד, אבל הצלחנו להתגבר על זה - הרבה בזכות אורי עיני ואמיר גיא, שהבאנו לנהל את המשרד. כיום עדיין דואגים להזכיר לנו את זה, אבל פחות".

מהו קמפיין העשור של המתחרים?

אדלר בוחר לפרגן לשני קמפיינים, הראשון של המתחרה המר של המשרד, מקאן אריקסון: "המהלך של מקאן להחדרת יופלה לישראל היה חזק מאוד. גם אורנג' (שלמור-אבנון-עמיחי; א.צ) בנתה שפה חזקה. הם הביאו אתם קו חדש, נקי ומדויק".

יורם באומן, באומן-בר-ריבנאי

"חצי מהלקוחות יודעים בדיוק מה גובה העמלות שלנו"

>> יורם באומן, מבעלי משרד באומן-בר-ריבנאי, מצביע על ירידת כוחו של הפרסומאי כלוחש על אזנו של המנכ"ל-לקוח, כאחת התופעות הבולטות של העשור החולף: "הפרסומאים כיום הם פחות אנשי סוד של המנהלים הבכירים במשק לעומת המציאות לפני עשור. בעבר, הלקוחות אהבו להתחבר לבעלים של משרדי הפרסום ובחלק ניכר מהמקרים הם היו אנשי סודם".

לדבריו, "התופעה פחתה בשל גידול ושינוי שעברו שתי התעשיות: מצד אחד הלקוחות גדלו מאוד בעשור האחרון, ומנגד עברו משרדי הפרסום מניהול של דור המייסדים לניהול מקצועי. אני מעריך שעד סוף העשור הבא ינוהלו כל המשרדים על ידי מנהלים שאינם המייסדים".

איך ייראה מנכ"ל משרד פרסום בעשור הקרוב?

"הוא יהיה צעיר מאתנו, בגילאי 30-45 - משום שגם הגיל של המנהלים הבכירים בקרב הלקוחות יורד".

מה השינוי המרכזי שעברה התעשייה בעשור האחרון מהזווית המסחרית?

"בתחילת העשור, חיו משרדי הפרסום - בצדק או שלא בצדק - בתחושה שכל סוגיית עמלות היתר אינה מוכרת וידועה ללקוחותיהם. לעומת זאת, כיום מחפשים משרדי הפרסום את הדרך לחיות בשקיפות עם הלקוחות, ולמרות זאת להרוויח כסף. מבחינתי, כל לקוח שיבטיח לי את פרנסתי אעבוד עמו בשקיפות מלאה. השקיפות באופן התגמול למשרדי הפרסום היא המהפכה הגדולה ביותר שעברה התעשייה בעשור הזה".

אתה יכול לומר בפה מלא שמשרדי הפרסום מנהלים כיום מערכת יחסים כלכלית שקופה עם כל לקוחותיהם?

"יש לקוחות שהמשרדים שקופים עמם ויש כאלה שאי אפשר ללכת עמם בשקיפות, כי הם לא מבינים שגם משרד הפרסום צריך להרוויח כסף. משרד פרסום לא יכול לספק את רמת השירות הגבוהה, את היקף כוח האדם ואת רמת הניהול והאסטרטגיה שאנחנו מספקים ללקוחות, בלי להרוויח מעמלות יתר. לכן אני חושב שבשנים הקרובות נראה יותר משרדים שעוברים לעבוד עם הלקוחות שלהם במודלים שקופים יותר. לפני עשור, השקיפות הכלכלית היתה עם 5% מהלקוחות במקרה הטוב, וכיום כבר 50% מהלקוחות יודעים בדיוק מה גובה העמלות שאנחנו מקבלים וכמה אנחנו מחזירים להם מתוכן".

מהי נקודת השיא של המשרד בעשור?

"העבודה האמיצה ביותר שעשינו היתה הפיכת מותג פלאפון הישן לפלאפון החדש - הקמפיין הכחול, שנערך באמצע 2004. רבים נטו לזלזל בפשטות שלו, אך זה היה אחד הקמפיינים החכמים שעשינו, ששינו את המותג במהירות עצומה".

ומהי נקודת השפל של המשרד בעשור?

"התקופה הפחות טובה של המשרד היתה לאחר שיעקב קדמי עזב את החברה, באמצע 2005, ועד שיוסי לובטון הגיע לנהל את המשרד באמצע 2008. בתקופה זו היה המשרד בשלב ניהולי פחות טוב. בחלק מהתקופה הזאת אני ניהלתי את המשרד, ובחלק אחר משה גאון. הבעיה הניהולית לא באה לידי ביטוי ברמה מספרית או בהכנסות של המשרד, אלא בתחושה הפנימית שהיתה לנו כארגון שאנחנו לא בדרך הנכונה, מה גם שהתוצר הקריאייטיבי שלנו לא היה טוב מספיק. חיפשנו פתרון של דור המשך ניהולי, כי ידענו שדור המנהלים הראשון מיצה את תפקידו כלוחם בקדמת הבמה".

מהו קמפיין העשור של המתחרים?

"ההחדרה של אורנג' לישראל באמצעות שלמור-אבנון-עמיחי. זאת חברה שהגיעה מאפס לכזו שנתפשת כמובילה טכנולוגית, ושמרה על זה במשך שנים בגלל עבודה פרסומית נכונה".

אודי פרידן, ראובני-פרידן IPG

"יש הרבה קמפיינים שמבזבזים לצופים את הזמן - וללקוחות את הכסף"

>> "למשרדי הפרסום היה קשה מאוד להרוויח בעשור האחרון, למרות המיתולוגיה בתקשורת שלפיה הרווחנו המון כסף מעמלות", אומר אודי פרידן, שותף במשרד הפרסום ראובני-פרידן.

לדבריו, "השנים שבהן משרדי הפרסום הרוויחו הרבה מאוד כסף היו אלה שבהן שלטו בתעשיית הפרסום משרדים כמו טמיר-כהן ואריאלי - לפני יותר מ-15 שנה, ולא בעשור האחרון. בשנים ההן העמלות ועמלות היתר הלכו כולן לכיס של הפרסומאים, ובגלל השנים האלה קיימת כיום האגדה שהפרסומאים חיים מעמלה של יותר מ-30%. בעשור האחרון לא הרווחנו עמלות של 30%".

פרידן נחשב לאחד מאנשי הקריאייטיב הבולטים של העשור החולף. הוא האיש שהמציא את פרסומת המעיל של קסטרו באחת הפרסומות הראשונות שנצרבו בתודעת הצופים עם הקמת ערוץ 2, לפני כ-15 שנה. "כיום, הלקוחות מבינים שלא מספיק להעביר סיפור, אלא חשוב הבידול: אם אתה לא שונה מהמתחרים שלך, אף אחד לא יזכור אותך. בעולם מוצף פרסומות יש טשטוש גדול בין המותגים - וגם בין קטגוריות שונות. דודה שלי מראשון לציון לא זוכרת אם הקמפיין שהיא ראתה לפני חמש דקות היה ל-HOT או לסלקום. קמפיינים בלי בידול מבזבזים לצופים את הזמן וללקוחות את הכסף. המותגים ממשיכים לפרסם רק כדי להיות על המסך, וכשהם יורדים אף אחד לא זוכר למי שייך איזה קמפיין".

מהי נקודת השיא של המשרד בעשור?

"קמפיין 012 'סתם כי בא לי לדבר' הוא יצירת מופת שלנו. אנחנו הראשונים שבחרנו במספר החיוג כשם המותג. מול קווי זהב עמדו באותם ימים המותגים ברק ובזק בינלאומי בלי מספרי החיוג שלהם. גם הסיסמה ששרדה כעשור הצליחה להעביר את המסר ששיחות לחו"ל זה זול וזמין".

מהו קמפיין העשור של המתחרים?

פרידן בוחר לפרגן לקמפיין של yes באמצעות מקאן אריקסון - על אף שבתחילת הדרך הפקידה yes את תקציב בניית המותג בידי ראובני-פרידן, ועזבה את המשרד לאחר תקופה קצרה. "הקמפיין של yes באמצעות מקאן הוא דוגמה לחוויה חזקה שממשיכה, ולא מתפתה לפזול לכל מיני מקומות קורצים וזמניים", אומר פרידן.

זה יפה שאתה מפרגן ללקוח שעזב.

"אנחנו הקדמנו את זמננו ב-yes, ואנחנו המשרד שבנה להם בסיס מיוחד כל כך".

מהי נקודת השפל של המשרד בעשור האחרון?

"בתחילת העשור היינו משרד עם ציון 10. ב-2002-2005 היתה לנו נסיגה. היו לנו לקוחות מסוימים שלא ידענו להכיל אותם, והם בדיעבד הם עשו נזק גדול למשרד".

האם כוונתך לשטראוס-עלית, שעזבה בשנה שעברה ולקחה חלק ניכר ממחזור הפעילות של משרדך?

"אני לא מעוניין להתייחס לשאלה הזאת. לקח לנו זמן להתאפס על עצמנו, אבל כיום, לשמחתי, אנחנו שבים למקום הטבעי שלנו. ב-2010 יראו שראובני-פרידן חזר לספק את העבודות הכי בולטות והכי מדוברות שאפשר".

מודי כידון, גיתם BBDO

"השנתיים שבהן אני ניהלתי את המשרד לא היו מוצלחות"

>> "בעשור האחרון התפרנסו משרדי הפרסום בעיקר מעמלות ששילמו אמצעי המדיה. בעשור הבא ייעלמו העמלות ונתחיל לעבוד לפי הסטנדרטים הבינלאומיים", כך אומר מודי כידון, מבעלי גיתם BBDO. "אנחנו רואים סנוניות ראשונות של התופעה בחברות הרב-לאומיות שקובעות סטנדרטים של שקיפות והוגנות בתחום השכר למשרדים".

בעשור הזה לא היתה שקיפות כלפי הלקוחות-המפרסמים?

"התגמול בעשור הזה לא היה הולם לעבודה שעושים המשרדים עבור לקוחותיהם. הנה סיפור מהשבועות האחרונים: לאחר שכבר היה ברור שפלאפון ופרטנר חתמו על חוזה עם אפל לשיווק האייפון, סלקום אמרו לנו שאין בכוונתם לשווק את המכשיר. כמשרד הפרסום של סלקום נערכנו ובנינו במשך חודשים קמפיינים חלופיים לקידום המוצרים המתחרים לאפל. העבודה הזאת הצריכה מאתנו הוצאות כוח אדם גדולות של כמעט 2 מיליון שקל. ביום שסלקום החליטה לשווק את האייפון הכל ירד לטמיון ולא קיבלנו על זה תגמול. נדרש שינוי באופן התגמול למשרדים".

לדברי כידון, "העשור הזה היה של מעבר מניהול של בעלי המשרדים לניהול מקצועי על ידי שכירים. למעשה, כמעט כל המשרדים הגדולים בישראל העבירו בשנים האחרונות את הניהול למנהלים מקצועיים. העברת שרביט הניהול במשרד דומה להשתלת לב: או שהגוף דוחה אותו, או שהגוף והלב לומדים לעבוד יחד".

כידון מתגאה בכך שבשנים האחרונות, מאז שעבר המשרד לניהולה של מיכל המאירי, צמח משרדו ב-50%: "זאת תוצאה של ניהול מקצועי שנכנס בשנים האחרונות לתעשייה שלנו".

כידון הוא ממקורביו של נוחי דנקנר, בעל השליטה בחברות רבות בעלות תקציבי פרסום גדולים, בהן סלקום, שופרסל וחוגלה-קימברלי. כל החברות האלה הן לקוחות של גיתם, שהגדילו בשנים האחרונות באופן משמעותי את תקציבי הפרסום שהן מעבירות למשרד.

אתה מייחס את הגידול שלכם לניהול מקצועי. מה המשקל של הקשרים שלך עם דנקנר בגידול?

"משרד פרסום קשור בטבורו ללקוחותיו, ובונה בעבורם את המהלכים השיווקיים המרכזיים. לכן טבעי שיש קשר ומעורבות עמוקה בין בעלי משרדי הפרסום לבעלי החברות. קשרים דומים יש גם בין בעלי משרדי עורכי דין ורואי חשבון לבין הלקוחות שלהם, רק שבתעשיית הפרסום נוהגים לסקר את העניין בעיתונות יותר לעומק. אני חבר של נוחי 38 שנה. הקשרים האלה היו קיימים גם בעבר. למושיק (תאומים, שותפו במשרד; א"צ) ולי יש קשרים רבים, והם היו גם לפני שש שנים - עוד לפני שהתחילה הצמיחה של המשרד".

מהו הקמפיין המוצלח של המשרד בעשור האחרון?

"קמפיין המיתוג של שופרסל, שמצליח כבר חמש שנים. בנינו עם הלקוח מעבר משמונה מותגים למותג אחד".

מהי נקודת השפל של המשרד בעשור?

"השנתיים-שלוש הראשונות של העשור, שבהן אני ניהלתי את המשרד, לא היו מוצלחות בעבורנו. לא הצלחנו לייצר קמפיינים קריאייטיביים. היה לחץ גדול לשינוי - הן מצדנו והן מצד הלקוחות. החלטנו להביא מנהל חיצוני, וגייסנו את המאירי".

מהו קמפיין העשור של המתחרים?

"דפי זהב, באמצעות שלמור-אבנון-עמיחי. גדעון עמיחי מצליח להמציא את דפי זהב כל פעם מחדש, באמצעות קמפיינים יצירתיים".

רמי שלמור, שלמור-אבנון-עמיחי Y&R

"אני מתחרט על המאבק סביב יונייטד - הוא היה מיותר"

>> "בעשור הזה למדנו שבתוך שלושה ימים אפשר להעביר לציבור כל מסר שמפרסם מעוניין בו. בתוך שלושה ימים אפשר להגיע ליותר מ-90% מהאוכלוסייה. זה לא יכול היה לקרות בעשור הקודם, לפני שהטלוויזיה התבססה" - כך אומר רמי שלמור, מבעלי שלמור-אבנון-עמיחי Y&R.

לדבריו, "בעבר היינו רגילים להחדרה של מותג חדש בתוך שבועות: משרדי הפרסום היו מחכים שבועות למודעת האמצע הכפולה במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות". בעשור הבא זה יקרה מהר עוד יותר - התחזקות האינטרנט מגדילה את המהירות שבה אפשר יהיה לבשר על מותגים חדשים. ברשת אפשר להעביר מסר גלובלי בתוך כמה ימים. סוזן בויל היא הדוגמה הקלאסית לדרך שבה אפשר לבנות מותג בינלאומי בתוך שעות ספורות".

שלמור, כמו ראובן אדלר, מצביע על העשור הקודם כזה שבו העתקות הקמפיינים מחו"ל משלו בכיפה. "פרסומאים היו עוברים על ספרי פרסומות ובוחרים מה להציע ללקוח שלהם. כיום אנחנו חייבים להיות מקוריים מאוד - ולא רק ברמה הישראלית, אלא ברמה הבינלאומית. אי אפשר להעתיק כיום קמפיינים, כי הכל פתוח וכולם מכירים את כל הקמפיינים.

"לפני עשור היינו רחוקים מהליגה הבינלאומית, ואפילו לא הכרנו את פסטיבל קאן. ידענו שיש תחרויות בינלאומיות, אבל לא היינו מסוגלים להתמודד בקנה מידה בינלאומי. בעשור הבא, משרדי הפרסום הישראליים יהיו בולטים הרבה יותר בתחרויות בינלאומיות".

מהו השינוי המסחרי העיקרי שחל בעשור האחרון?

"בעשור החולף כולנו היינו תמימים יותר. גם המשרדים וגם הלקוחות. בשנתיים האחרונות גברה משמעותית השקיפות בתעשיית הפרסום. כיום הלקוח יודע בדיוק כמה המשרד מרוויח מתקציב הפרסום שלו. בחמש השנים הראשונות של העשור הזה שילמה הטלוויזיה עמלות גבוהות כדי להעביר אליה מפרסמים מהעיתונות. אבל באחרונה העמלות האלה ירדו באופן משמעותי".

מהי נקודת השיא של המשרד בעשור?

"ברמה הבינלאומית, הזכייה שלנו בפרס גרנד ליון בפסטיבל קאן בעבור קמפיין הדממת האתרים למען החיילים החטופים. הקמפיין הטוב של המשרד בעשור הוא לבניית המותג אורנג'. זה היה יצירת יש מאין. החברה התחילה ללא לקוח אחד, וכיום היא עם שליש מכמות הלקוחות בשוק. ההנפקה הראשונה היתה מבוססת על המיתוג בלבד, כי לקוחות לא היו לה".

מהו קמפיין העשור של המתחרים?

"הקמפיין של חברת הלווין yes באמצעות מקאן אריקסון. קמפיין אחיד ומתמיד, בשפה פרסומית חזקה, מגובשת ואחידה ועם מסר שיווקי ברור מאוד".

מהי נקודת השפל של המשרד?

שלמור בוחר להצביע על המאבק המשפטי בין משרדו לבין משרד ראובני-פרידן, שנמשך כשנה וחצי, על רקע פירוק חברת רכש המדיה המשותפת ביניהם - יונייטד. מאבק זה סוקר בהרחבה בעיתונות הכלכלית, וזיכה את המשרדים בלא מעט כותרות שליליות.

"זאת היתה מלחמה מיותרת", אומר שלמור. "אני לא מצטער על הקמת יונייטד. החברה עשתה מהפכה בתחום רכש המדיה בישראל. אבל אני בהחלט מתחרט על זה שנכנסנו למהלכים לא נעימים, שלטעמי הזיקו לשני המשרדים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker