מקאן אריקסון - הזוכה בתחרות הפרסום היצירתי; אדלר-חומסקי - היריב העיקרי - הגיע למקום השלישי

משרד הפרסום גיתם גרף שני פרסי גראנד קקטוס עבור קמפיינים לניקול וקלינקס של חוגלה-קימברלי ■ אידיאולוג'יק הגיש כמה וכמה עבודות, אך לא קיבל ולו מדליה אחת - זהב, כסף או ארד ■ כך קרה גם לסאצ'י אינטראקטיב, המשרד של באומן בר ריבנאי, ול-TBWA דיגיטל, משרד האינטראקטיב של יהושע TBWA

איילה צורף
איילה צורף
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איילה צורף
איילה צורף
הזוכים בגראנד קקטוס

>> משרד הפרסום מקאן אריקסון הוא הזוכה הגדול של קקטוס הזהב 2009 - תחרות הקריאייטיב בישראל. המשרד גרף 72 נקודות, לאחר שקיבל תשע מדליות זהב, 12 מדליות כסף ו-21 מדליות ארד. אם מצרפים למקאן את זכיות משרד הפרסום האינטראקטיווי שלו, מקאן דיגיטל, זכה המשרד בניקוד כולל של 99 נקודות, לאחר שגם מקאן דיגיטל סיים את התחרות עם מספר רב של מדליות - הבולטת שבהן היא הגראנד קקטוס (הקמפיינים שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר) בעבור קמפיין לנסיעת מבחן של הונדה באמצעות המייל.

מזה כמעט עשור מתחרים ביניהם בכל שנה ראש בראש שני משרדים על התואר משרד הפרסום של השנה: מקאן אריקסון ושלמור אבנון עמיחי. השנה החליט שלמור לא לקחת חלק בתחרות. הנימוק שסיפקו ראשי המשרד - רמי שלמור, שלומי אבנון וגדעון עמיחי - להחלטה היה חיסכון בתקופה של מיתון, לאור מה שהם הגדירו העלויות הגבוהות הכרוכות בהשתתפות בתחרות, תוך העדפה להתמודד בפסטיבל קאן, הפסטיבל הבינלאומי לפרסום.

מנגד, בכירי מקאן טענו כי ההחלטה של שלמור שלא להתמודד בתחרות נובעת מחשש לאבד שוב את תואר "משרד השנה" - כפי שאירע להם בשנה שעברה. טענות דומות, הפעם מצד שלמור נגד מקאן, נשמעו ב-2007, לאחר שמקאן לא לקח חלק בתחרות בטענה כי מערך השיפוט היה לקוי.

את המקום השני בתחרות קטף השנה משרד הפרסום גיתם BBDO עם 55 נקודות, לאחר שזכה בשתי מדליות גראנד קקטוס בעבור ניקול וקלינקס (שניהם מותגים של חוגלה קימברלי), ועוד חמש מדליות זהב, שמונה מדליות כסף ו-14 מדליות ארד. גיתם הוא משרד הפרסום היחיד שקיבל השנה שתי מדליות גראנד קקטוס מתוך ארבעה שחולקו בסך הכל. השתיים הנותרות חולקו לאדלר חומסקי בעבור קמפיין של בלוקבאסטר לקידום המכירות של אוסף סרטי היצ'קוק, וכאמור, למקאן דיגיטל בעבור קמפיין הונדה.

עוד נקודה, לכולם

השנה - כמו בכל שנה - לוותה התחרות במיני-שערוריות. הפעם היה זה סביב שיטת הניקוד. בניסיון להימנע מהטקס המביך ב-2008, שבמהלכו לא נמצא בקטגוריות רבות ולו זוכה אחד, הוחלט להוסיף פקטור לציונים של העבודות.

לאחר שהתקבל דירוג העבודות (על ידי כמעט כל אנשי הקריאייטיב הבולטים בישראל, שהתכנסו לדרג את העבודות), גילה איגוד משרדי הפרסום שאף עבודה לא קיבלה את הציון 7.5 - הציון המינימלי הנדרש כדי לזכות במדליית זהב. לכן נוספה נקודה אחת לכל הציונים בתחרות, וכך מצאה את עצמה הוועדה בבת אחת עם 33 עבודות שאמורות לזכות במדליית זהב - עבודות שדקות קודם לכן לא עברו את הסף המינימלי למדליה כזו.

פקטור זה התקבל ברגשות מעורבים בתעשיית הפרסום. המשרד הבולט שיצא נגד המהלך היה פוגל אוגלבי, בהובלת גיא גורן, סמנכ"ל הקריאייטיב של המשרד. מנגד, רוב סמנכ"לי קרייאיטיב במשרדי הפרסום תמכו בהחלטה, כדי שאפשר יהיה לקיים את התחרות כסדרה. וכך, לאחר שבשנה שעברה נשמע באולם באופן תדיר המשפט "הזוכה הוא... אין זוכה", השנה הציג הכרוז לא פחות מארבעה זוכים במדליות זהב בקטגוריות מסוימות.

"אחד העדכונים החשובים שהכניסה ועדת הקקטוס השנה לתקנון הוא אימוץ סעיף מהתקנון של פסטיבל קאן ותחרויות בינלאומיות", אומר יגאל בראון, מנכ"ל איגוד משרדי הפרסום. "הסעיף קובע כי מדליית זהב, כסף או ארד תוענק לכל מי שקיבל את ציון המינימום הנדרש למדליה. כלומר, אם בקטגוריה מסוימת קיבלו חמש עבודות ציונים של יותר מ-7.5, כל החמש יזכו בקקטוס זהב. לכן יש יותר מזוכה אחד בארד, כסף או זהב בחלק מהקטגוריות. זאת להבדיל משנה שעברה, שבה הגדיר התקנון כי אם כמה עבודות השיגו את המינימום הנדרש למדליה - רק הגבוה מביניהן יקבל את המדליה".

שמעוני מפתיע

במקום השלישי דורג משרד הפרסום אדלר חומסקי עם 51 נקודות. אם מצרפים למשרד את הנקודות שבהן זכתה החברה הבת שלו, גריי אינטראקטיב, הוא עולה למקום השני עם 57 נקודות. בנוסף על מדליית הגראנד קקטוס, זכה אדלר חומסקי בשש מדליות זהב, שמונה מדליות כסף ו-12 מדליות ארד.

בין מקאן אריקסון לאדלר חומסקי שוררת יריבות קשה, שבאה לידי ביטוי במשך כל השנה במאבקים על מכרזים של תקציבי פרסום שבהם לוקחים חלק שני המשרדים. התחרות בין שני המשרדים מגיעה לשיאה בתחרויות השנתיות של הענף: הקקטוס ותחרות האפי - תחרות השיווק והפרסום האפקטיווי, שתיערך בעוד כחודש. בעוד באפי מאיים אדלר חומסקי על הזכייה של מקאן ונהפך ליריב שקול, בתחרות הקקטוס הוא הגיע למקום השלישי בפער משמעותי ממקאן.

אחד המשרדים שבלט השנה לטובה הוא דווקא קטן יחסית, שמעוני פינקלשטיין. בדירוג גודלם של משרדי הפרסום ב-2008 הגיע המשרד למקום 17, הרחק ממשרדים גדולים ממנו בהרבה, כמו באומן בר ריבנאי, ראובני פרידן, גלר נסיס ואחרים, אך בכל הקשור למדליות על יצירתיות הוא הצליח לגבור על כל אלה. שמעוני פינקלשטיין, הגיע למקום החמישי עם 23 נקודות - יותר ממספר הנקודות שקיבלו ראובני פרידן ויהושע, ופי שניים וחצי ממספר הנקודות של באומן בר, גלר נסיס וזרמון גולדמן.

טוויסטל, חברת אינטראקטיב עצמאית שאינה קשורה לאף אחד ממשרדי הפרסום הגדולים, הגיעה השנה למקום 12 בדירוג עם 6 נקודות.

באומן בר ריבנאי, שמזה שנים מגיע לדירוגים נמוכים בתחרויות בתחום הקריאייטיב, לא הצליח גם בקקטוס 2009 להתברג למקום גבוה. המשרד סיים את התחרות עם תשע נקודות בלבד. לפני כחצי שנה הגיע למשרד איש הקריאייטיב הבכיר יורם לוי, לאחר שנים ארוכות שבהן היה חתום על מספר גדול של קמפיינים בשלמור אבנון עמיחי. נותר רק להמתין לקטטוס 2010 כדי לראות אם הוא הצליח לפתור את הבעיה הקריאייטיווית של באומן בר.

ואלה שלא זכו הם:

בכירי ענף הפרסום אוהבים לדבר על אפקטיוויות, החזר על השקעה ויעילות בפרסום, אבל את זריקת ניפוח האגו הם מקבלים מפרסי הקריאייטיב. ולכן, באותה מידה שבה מעניין מי זכה בכמה מדליות, כך מסקרן את אנשי ענף הפרסום לדעת מי התמודד בתחרות, אך לא קיבל ולו מדליה אחת.

בזירה זו ישנם כמה שמות בולטים: הבולט שבהם הוא משרד האינטראקטיב אידיאולוג'יק. המשרד הגיש כמה וכמה עבודות, אך לא קיבל ולו מדליה אחת - זהב, כסף או ארד. כך קרה גם לסאצ'י אינטראקטיב, המשרד של באומן בר ריבנאי, ול-TBWA דיגיטל, משרד האינטראקטיב של יהושע TBWA.

גם משרד הפרסום יורו תל אביב הגיש לא מעט עבודות אך לא זכה במדליה כלשהי. לעומת זאת, משרד הפרסום העצמאי נקסט אין (שהיה בעבר בבעלות ראובני פרידן), החליט שלא להגיש עבודות כלל. משרדים אחרים ניצלו ממבוכה, לאחר שקיבלו מדליית ארד אחת, בהם גליקמן נטלר סמסונוב, דרורי שלומי וארק אינטראקטיב (של גלר נסיס).

יו"ר האיגוד: "השמים קדרו; לזכייניות אין אפשרות לעמוד במחויבויות שלהן"

>> "קצת פרגון עוד לא הרג אף אחד" - כך עקץ יו"ר איגוד משרדי הפרסום, מודי כידון, את בכירי תעשיית הפרסום בטקס הקקטוס שנערך אתמול. הוא התייחס בדבריו לחוסר הפרגון הקיים מזה שנים בין אנשי ענף הפרסום.

בנוסף, התייחס כידון לסוגיית בקשת ההקלות של הערוצים המסחריים מהרשות השנייה: "יש לפטור את הערוצים המסחריים מדמי זיכיון בשנתיים הקרובות. יש לתת לרשות השנייה הוראה להעניק הקלות משמעותיות במחויבות ליוצרים, ולחייב אותה להתייעל ולקצץ בהוצאותיה".

כידון פנה לשר התקשורת הנכנס, משה כחלון, ואמר: "ענף הפרסום משווע למבוגר אחראי שיקבל החלטות ולא ויפחד מאיומים בתביעות בבג"ץ. צריך לקום ולומר: השמים הכלכליים קדרו, אנחנו נמצאים בתקופת משבר כלכלי עולמי שלא פסח עלינו, ולצערנו עוגת הפרסום הצטמקה מאוד ואין לערוצי הטלוויזיה יכולות כלכליות לעמוד במחויבות המכרזים שהיו בתקופת גאות כלכלית'".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker