מינוי צפוי מראש: דוד בן בסט זכה במכרז להפעלת רדיו אזורי בשרון - מדיה ופרסום - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מינוי צפוי מראש: דוד בן בסט זכה במכרז להפעלת רדיו אזורי בשרון

המהירות והשקט שבה התקבלה ההחלטה לא איפיינו את הקרב שהתחולל סביב המכרז ■ ההתמודדות על הפעלת תחנת רדיו אזורית בשרון משכה כרישים עסקיים כמו שאול אלוביץ', ג'קי בן-זקן, ראובן אדלר ורשת ארומה ■ אלה הביאו עמם בכירים בעולם התקשורת כמו שלום קיטל, משה שלונסקי ועוד שלל יועצים מקצועיים - שבחשו בקלחת

תגובות

המסלול של דוד בן-בסט

כ-20 דקות - זה פרק הזמן שלו נזקקו חברי מועצת הרשות השנייה שהתכנסו לפני כחודש, כדי להחליט על ההצעה הזוכה במכרז להפעלת תחנת רדיו אזורי בשרון. איש-איש בתורו בחרו חברי המועצה באחת מחוות הדעת של היועצים המקצועיים, שבחנו את הצעות המתמודדים.

בניגוד לדיון המתוח שהתקיים ביום הקודם, בעת בחירת ההצעה הזוכה בהתמודדות באזור חיפה, הפעם כמעט לא היו חילוקי דעות. מרבית הנוכחים אימצו את חוות דעתה של יועצת התוכן של המכרז, רינת קליין, שדירגה את הצעתה של קבוצת רדיוס בציון הגבוה ביותר מבין שלוש ההצעות שהוגשו.

אחרי שמיעת הערותיהם של כמה מהחברים סוכם מניין הקולות וההחלטה התקבלה פה אחד - קבוצת רדיוס, המחזיקה בזיכיון השידורים בתדר 100FM באזור השרון זו השנה ה-12 מתוקף זכייה במכרז הקודם, תמשיך לשדר 16 שנים נוספות.

המהירות והשקט שבהן התקבלה ההחלטה לא איפיינו את הקרב רווי היצרים שהתחולל סביב המכרז. אף שרק בשנתיים האחרונות הראתה רדיוס רווחים, משכה ההתמודדות על הפעלת תחנת רדיו אזורית בשרון כרישים עסקיים כמו שאול אלוביץ' וג'קי בן זקן, רשת בתי הקפה ארומה, הפרסומאי והיועץ האסטרטגי ראובן אדלר ושותפיו, ואפילו המרכז הבינתחומי בהרצליה. כל אלו הביאו עמם בכירים בעולם התקשורת כמו שלום קיטל, משה שלונסקי, אורי שנער ודוד גלבוע, ועוד שלל יועצים מקצועיים שבחשו בקלחת (ראו מסגרת).

הקרב יצר לא מעט שמועות על מעקבים והאזנות טלפוניות בין הקבוצות המתמודדות, לחצים פוליטיים שנועדו להטות את ההצבעה, איומים על מתמודדים, הדלפות מביכות לעיתונות והליכים משפטיים שהתקיימו ברגע האחרון וכמעט מנעו את קבלת ההחלטה.

אבל ההחלטה התקבלה, וכמה דקות לאחר הדיון הגורלי כבר התקשרה היו"ר הפעלתנית של מועצת הרשות, נורית דאבוש, אל אחד מהבעלים והמנכ"ל של רדיוס, דוד בן-בסט, ובישרה לו על הזכייה. מיד לאחר מכן היא התקשרה למפסידים במכרז.

בכל הצדדים לא נרשמה הפתעה גדולה במיוחד מהתוצאות. בן-בסט משוכנע ששיעורי ההאזנה הנוכחיים, המדרגים אותו בראש רשימת תחנות הרדיו האזוריות, מדברים בעד עצמם. שתי הקבוצות המפסידות, אולי בחוכמה שבדיעבד, טוענות שהתוצאות היו ידועות מראש והושפעו לא מעט מקשריהם הפוליטיים והעסקיים של בן-בסט ושותפו שאול אלוביץ', בעל חברת התקשורת, הנדל"ן וההשקעות יורוקום.

חטיפה בשידור חי

בן-בסט, 64, עשה כברת דרך ארוכה עד שהצליח להוציא את המתמודדים מולו במכרז משלוותם. הוא נולד לעולים מבולגריה וגדל בשכונת פלורנטין בתל אביב. אמו מתה כשהיה בן 16, ואביו נאלץ לגדל אותו ואת אחותו.

הוא למד אלקטרוניקה בבית הספר המקצועי אורט סינגלובסקי ושירת בתחום בחיל האוויר. כשהשתחרר מצה"ל, למד לתעודת הוראה באלקטרוניקה ועם סיום הלימודים התקבל לעבוד כמורה בבית ספר תיכון מקצועי בתל אביב, שם התקדם עד לתפקיד סגן המנהל.

אחרי 11 שנה בחינוך הקים בן-בסט חברה למוצרי אלקטרוניקה, שלטענתו פיתחה את טלפון הלחצנים הראשון בישראל וגם מכשיר לגילוי זיופי דולרים, שלדבריו נמכר ברחבי העולם והפך אותו משכיר סטנדרטי לאדם אמיד.

במקביל, טיפח תחביב שבהמשך נהפך להיות מרכז חייו. "בגיל 12 הלכתי לתערוכת תחביב וראיתי שם, בראשונה בחיי, תחנת רדיו חובבים. צריך לזכור שמדובר בשנות ה-60 שבהן הקשר עם חו"ל היה קשה מאוד, ולדבר עם חובבי רדיו ברחבי העולם היה כמעט חלום", מתאר בן-בסט.

תחנת חובבים אינה עוסקת בשידורים סדירים, אלא בהאזנה לתדרים ובשיחות עם חובבי רדיו בכל העולם, באמצעות ממסרים. בן-בסט חזר מאותה תערוכה כשבלבו גמלה ההחלטה ליהפך לחובב רדיו. עם שחרורו מהשירות הצבאי הגשים את החלום והקים בביתו תחנת רדיו חובבים. במקביל לניהול עסקיו הוא קיים קשר עם חובבי רדיו מכל העולם.

ב-1985 נחטפה האונייה אקילה לאורו על-ידי ארבעה מחבלים, חברי החזית העממית, בעת שעשתה את דרכה סמוך לחופי מצרים. הידיעות על חטיפת האונייה ועל נוכחות אזרחים אמריקאים על סיפונה צדו את תשומת הלב של רשתות חדשות בינלאומיות. מתחנת הרדיו הביתית שלו הצליח בן-בסט למצוא את התדר שבו שידרו המחבלים מהאונייה לבסיס האם שלהם, ושמע אותם מתגאים בעובדה שתפסו "סוכן ציוני" (אחד מנוסעי האונייה היה מרקוס קלינגהופר, יהודי אמריקאי שנרצח על-ידי המחבלים - ג.ל.).

בן-בסט הקליט את השיחות והעביר אותן לרשת החדשות האמריקאית NBC. באותו לילה כבר ניתן לו קרדיט בעשרות מהדורות חדשות ברחבי העולם. זה היה הרגע שבו התברר לבן-בסט הפוטנציאל התקשורתי של תחביבו. בהמשך, הוא הצליח לאתר ישראלים שנעלמו במחוזות נידחים בעולם על-ידי הקמת קשר עם חובבי רדיו מקומיים, ולעלות על שידורים ממטוס מצרי חטוף עוד לפני שקלטו אותם כוחות הביטחון ולשדרם בשידור חי ברשת NBC, ששכרה את שירותיו באופן קבוע.

עם השנים הציע את שירותיו גם לגלי צה"ל, כתחרות לקשב קול ישראל מיקי גורדוס, ושימש כתב בסוכנות הידיעות עתי"ם. במקביל התגייס כמתנדב למשטרה ושירת במשמר האזרחי כמרצה בבתי ספר תיכוניים, בנושא יחסי קהילה ומשטרה.

קליק מיידי עם אלוביץ'

בן-בסט, שמעיד על עצמו שמלבד הרדיו הדבר החשוב ביותר בחייו הוא פעילות ציבורית, חבר ב-1988 לידידו מהוד השרון, איש הליכוד עזרא בנימיני, שהציע לו לנהל את מטה הבחירות שלו בבחירות המוניציפליות. בנימיני ניצח וחולל מהפך במושבה הרדומה. מיד לאחר הניצחון הוא גמל לבן-בסט ומינה אותו לתפקיד מנכ"ל העירייה. בן-בסט כיהן בתפקיד שנתיים, ואז בחר לפרוש לעסקיו הפרטיים.

למרות הפרישה מהתפקיד הציבורי, בן-בסט לא נשאר זמן רב מחוץ למגרש. בבחירות המקומיות ב-1993 הוא נבחר כחבר מועצת רעננה מטעם מפלגת העבודה. החברות במועצה לא חייבה אותו לפרוש מעסקיו, והוא הקים שתי חברות לייעוץ כלכלי - מסקום תקשורת ואינטרגלובל ייעוץ כלכלי, ואף שימש יועץ לפרויקט של משרד המסחר והתעשייה.

באותה תקופה הכיר גם את רפאל פנחסי, בכיר בש"ס שכיהן בראשית שנות ה-90 כשר התקשורת. פנחסי התרשם מבן-בסט ומינה אותו לחבר במועצה המייעצת לשר בענייני מדיניות תקשורת. בתקופתו של שר התקשורת משה שחל הוא מונה כחבר דירקטוריון בזק, וכיהן מטעם בזק גם כחבר דירקטוריון פלאפון.

בבזק זכור בן-בסט כדירקטור פעלתן שלקח חלק כמעט בכל ועדות הדירקטוריון האפשריות - מוועדת המינויים, דרך ועדת הכספים ועד ועדת הביקורת. בזמן כהונתו של בנימין בן-אליעזר כשר התקשורת הוארכה כהונתו של בן-בסט בבזק, עד שפרש ב-1998.

כמו כל השחקנים בשוק התקשורת באותן שנים, גם בן-בסט הכיר את איש העסקים שאול אלוביץ' כשחקן מרכזי בשוק הטלפוניה בישראל. השניים נפגשו בנוגע לשיווק מכשירי הטלפון של בן-בסט, ונוצר ביניהם קליק מיידי, שנהפך בתוך זמן קצר גם לשותפות עסקית מצליחה.

ב-1995, כשבמשרד התקשורת החלו לפעול לחלוקת תדרים לתחנות רדיו אזוריות, הדביק בן-בסט את אלוביץ' בחיידק הרדיו והציע לו להקים תחנה באזור השרון. אלוביץ' הסכים להשקיע את הכסף הדרוש, ובן-בסט עזב את עסקיו והקדיש את כל זמנו להקמת תחנת רדיוס, שזכתה בתדר 100FM שבו היא משדרת גם כיום.

בן-בסט, שהיה אז כבר דמות מוכרת באזור השרון, מונה למנכ"ל התחנה. בתקציב נמוך יחסית הוא יצר לוח שידורים שכלל בעיקר מוסיקה, ולצדה כמה תוכניות אקטואליה. תוכנית הדגל של התחנה היתה "הנבחרים", ששודרה בשעות הבוקר של יום שישי בהגשתו של בן-בסט וכללה ראיונות עם נבחרי ציבור.

המיקרופון של בן-בסט נהפך ללהיט בתוך זמן קצר, על רקע הפעילות הקדחתנית בבחירות הפנימיות בליכוד ב-1997. שידורי התחנה נקלטו בכל אזור המרכז והיוו אמצעי מצוין להגיע לאוזניהם של חברי מרכז המפלגה. מועמדים שרצו להתברג למקום ריאלי ברשימה לכנסת לא יכולים היו להרשות לעצמם לסרב להצעה לראיון אצל בן-בסט.

מה שנראה בתחילה כקוריוז, נהפך עם השנים לתחנה הכרחית לכל מועמד לכנסת שמחפש חשיפה. די בהצצה קצרה על קיר התחנה, הגדוש תצלומים של בן-בסט עם הפוליטיקאים הרבים שראיין במהלך השנים, כדי להבין את מימדי מצעד הפוליטיקאים שעמדו בתור אצלו - החל משרי הליכוד וקדימה, ועד ח"כ אבשלום וילן ממרצ. למרות ההצלחה בתחום התוכן, מבחינה עסקית התחנה לא פרחה. היא רשמה הפסדים שנה אחרי שנה ובן-בסט, לדבריו, אף נאלץ למשכן את ביתו כדי להבטיח את קיומה. זה לא מנע ממנו ומאלוביץ' לרכוש ב-2001 את זכויות השידור בתדר 91FM ואת שרידי תחנת רדיו לב המדינה, שקרסה על רקע הפסדים ואיש מלבד בן-בסט לא התעניין ברכישתה.

כמו רדיוס, גם תחנת לב המדינה הוקמה ב-1995 ופעלה באזור שבין ראשון לציון לאשדוד. בדומה לאזור השרון, גם שם זיהה בן-בסט את הפוטנציאל שבאוכלוסייה צפופה יחסית והרבה עסקים קטנים שמחפשים חשיפה במחירים נוחים. זיכיון שידורי הרדיו האזורי במרכז כלל גם תדר משנה שיועד לשידורים בשפה הרוסית, שבו כמעט לא עשו הבעלים הקודמים שימוש.

בן-בסט, שמונה גם למנכ"ל רדיו לב המדינה, החיה את התדר שנחשב כיום אחד המצליחים ברדיו בשפה הרוסית. תחנת המשנה משכה את תשומת הלב של הפוליטיקאים במפלגות העולים, ובן-בסט נהפך ליקירם של נתן שרנסקי ואנשיו במפלגת ישראל בעלייה. "לא הייתי שייך לפעילות הפוליטית שלהם", טוען בן-בסט. "הם הכירו אותי והבינו שאני יכול לעזור, ונתתי להם ייעוץ בנושאים ציבוריים".

ההיכרות הקרובה עם ראשי מפלגת העולים סיפקה לבן-בסט מקפצה נוספת לעולם הפוליטי. ב-2003, כשמפלגת ישראל בעלייה התאחדה עם הליכוד, הוקצו לה כ-100 מקומות במרכז הליכוד. לליכוד היו אז 40 מנדטים, ומרכז המפלגה היה בשיא כוחו. שרנסקי בחר בבן-בסט כאחד מחברי הרשימה.

חוק הרשות השנייה אוסר על בעל תחנת רדיו להיות פעיל פוליטי, אבל איש לא דרש מבן-בסט להחליט באיזה צד של המיקרופון הוא בוחר. לדבריו הוא לא היה חבר מרכז פעיל, אבל חברים שכן היו פעילים במרכז באותם ימים, לא מתקשים לזכור את הכבוד שקיבל מחברי המרכז, הח"כים והשרים, ואת החיזורים אחריו - אפילו מצדו של בנימין נתניהו, שביקש לבנות את כוחו מול אריאל שרון בליכוד.

באותה תקופה גייס בן-בסט את חבר המרכז יגאל הררי כמנהל ברדיוס, מה שרק חיזק את קשריו בליכוד. ביחד עם התוכנית המשפיעה הצליח בן-בסט להגיע גם לבוס הגדול. באחת מנסיעותיו לארה"ב הזמין ראש הממשלה אריאל שרון את בן-בסט להשתתף כעיתונאי ואף העניק לו ראיון בלעדי, לקול מחאותיהם של הכתבים המדיניים הוותיקים.

אישיות מרכזית אחרת שעמה התיידד בן-בסט לאחר שדרכיהם הצטלבו בפוליטיקה ובעסקי הרדיו היא יו"ר מועצת הרשות השנייה נורית דאבוש, שהיתה מקורבת לכמה מראשי הליכוד שעברו לקדימה, ונחשבת דמות משפיעה מאוד בקרב חברי המועצה.

בכל שנותיו כיו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזורי ניהל בן-בסט מאבקים מולה ולצדה. השניים טוענים כי היחסים ביניהם מקצועיים בלבד, ולפי בן-בסט הוא לא שוחח עם דאבוש חודש לפני מועד ההחלטה על הזוכה במכרז.

מוכר במשכן

ב-2001 נבחר בן-בסט לתפקיד יו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזוריות, גוף המאגד את כל זכייני הרדיו האזורי, מאילת ועד לגליל העליון. עוד לפני בן-בסט פעלה ההתאחדות כקבוצה לקידום אינטרסים של חבריה - והמקום שבו מקדמים אינטרסים הוא כמובן מסדרונות הכנסת. בין בעלי תחנות הרדיו בלטו צבי שלום - אחיו של השר לשעבר סילבן שלום ובעל הזיכיון לשידורים באזור באר שבע, חנה גרטלר - אז בעלת רדיו 99FM ששידרה גם היא באזור השרון, ואלי עזור - מבעלי רדיו 103FM המשדר באזור תל אביב וגוש דן.

בתקופתו של בן-בסט הובילה ההתאחדות בכנסת כמה מהלכים שאליהם גויסו ח"כים מהליכוד וממפלגות אחרות כמו ש"ס, לטובת קידום האינטרסים של הרדיו או מניעת כרסומם.כך היה בדיון על הרחבת טווח השידורים של התחנות מחוץ לתחומי הזיכיון (בן-בסט לא תמך במאבק - ג.ל.) ומאוחר יותר במאבק להארכת זיכיון השידורים שהוענק לתחנות ללא מכרז.

בחסות התפקיד הציבורי נהפך בן-בסט לדמות מוכרת בכנסת. הוא מחזיק באישור כניסה קבוע למשכן מתוקף היותו עורך של כלי תקשורת, כפי שמגדיר זאת דובר הכנסת, שמסביר שהאישור מאפשר לבן-בסט כניסה גם למזנון הח"כים, הסגור בפני רוב המבקרים בכנסת.

שולחנות המזנון הם הזירה שבה נפגשים כל האינטרסים של מדינת ישראל. כל ח"כ שנכנס מקבל תשומת לב של עיתונאים צמאים למידע ולוביסטים שמנצלים כל דקה בין דיון לדיון לקידום אינטרס של לקוח.

על-פי כמה מהמבקרים הקבועים במזנון הכנסת, נראה שם בן-בסט לעתים תכופות יותר בחודשים האחרונים, מאז החל המכרז על זיכיון השידורים בשרון. לדבריהם, כללו ביקוריו של בן-בסט שיחות ערות עם שר התקשורת אריאל אטיאס וגם עם יוסי אליטוב, עיתונאי מקורב לש"ס המכהן כחבר מועצת הרשות השנייה שדנה בעניין המכרז.

לדברי בן-בסט, השיחות עם השר היו לגבי ההפרעות שיוצרים שידורי הרדיו הפיראטי, ולא נגעו למכרז. "שוחחתי אתו מתוקף תפקידי כיו"ר ההתאחדות. ממילא אין לו כל השפעה על תוצאות המכרז", אומר בן-בסט. "המפגש עם יוסי אליטוב היה אמירת שלום מנומסת ולא יותר". מתוקף הקשר ביניהם, הזמין אטיאס את בן-בסט לבר המצווה שקיים לבנו, וכך נהג גם בן-בסט באטיאס כשהשיא את בתו. שני האירועים התרחשו בשנה האחרונה.

משדר מהלב

למכרז הנוכחי הגיע בן-בסט לאחר שנתיים רווחיות ברדיוס ועם שלל מאזינים. הררי הטוקבקים באתר האינטרנט של רדיוס מעתירים שבחים על התחנה ועל בן-בסט. התחנה מקיימת התרמות לבית החולים מאיר ולבית לוינשטיין, שבן-בסט נמנה עם ראשי עמותות הידידים שלהם.

היקפי ההאזנה והפרסום בתחנה עולים, וכך גם העניין שמגלים הפוליטיקאים בתוכנית של בן-בסט. "קיבלתי מחמאות משלי יחימוביץ'. שלח אותה לכאן גדעון סער, שאמר לה שמי שלא מתראיין אצלי לא קיים", מתגאה בן-בסט.

על השילוב שבין עוצמת המיקרופון ובין עוצמת הקשרים הפוליטיים הוא לא היה מוכן לוותר. כשפורסם המכרז בקיץ 2007 הוא הכין הצעה שכללה תוכנית עסקית לצד רשימת מפעלים קהילתיים שערכה התחנה ותכנים ייחודיים.

מהרגע הראשון הוא היה משוכנע שהזיכיון מגיע לו. "12 שנה אני משדר מהלב לאנשים. זה סוד ההצלחה שלי, יחד עם הרבה עבודה קשה ואמונה. את זה לא הייתי מוכן שייקחו ממני". לדבריו, לא הפעיל אף קשר פוליטי או אמצעי אחר כדי לזכות במכרז. "באנו עם ההצעה הטובה ביותר. כל השאר, אלה שטויות של מתחרים שהיו משוכנעים שהם מנצחים".

בן-בסט מספר כי היו לו הזדמנויות להפגין עוצמה וקשרים פוליטיים, אך הוא לא התפתה. "יום אחד התקשרו אלי מלשכתו של ראש הממשלה אהוד אולמרט ואמרו לי שהוא נזכר שמזמן הבטיח לי ראיון ולא קיים. ברגע האחרון ביטלתי, כי חששתי שיגידו שהוא מנסה להשפיע על המכרז".

עיניו של בן-בסט מתלחלחות כשהוא מדבר על המתחרים. "אלה גורמים שבאו רק לעשות עסקים, ובשבילם רדיו זה רק כבוד ולא נשמה - כמו בשבילי. הם ניסו להוריד אותי מזה בכל דרך. ניסו לקשור לי קשרים שאין לי ולייחס לי יכולות בלתי קיימות. זה מגיע מצד אנשים שרצו להיות שותפים שלי וסירבתי. הם חשבו שהם יצליחו למחוק אותי ולא הבינו שאני נלחם על הבית".

כולם רוצים רדיו

כדי להבין עד כמה ההפסד במכרז בשרון צורם למפסידים ונגד איזו עוצמה יצאו בן-בסט ואלוביץ', די לעיין ברשימת בעליהן של הקבוצות המתמודדות. בקבוצת "רדיו 100" בראשות דוד גלבוע ובניהולו של רינו צרור מחזיקה רשימה ארוכה של גורמים בעלי כוח, ובהם ארומה ישראל - המחזיקה גם לייבל מוסיקלי עצמאי, משרד הפרסום אדלר חומסקי ורשבסקי שבו שותף ראובן אדלר המקורב לראש הממשלה אהוד אולמרט, וספקית התוכן לסלולר לוגיה - שבין בעליה העיתונאי לשעבר מישאל ועקנין, שהיה ראש המטה של סילבן שלום בהיותו שר האוצר.

עוד מחזיקים בקבוצה בכיר בסלקום ובחברות נוספות בקבוצת IDB ומנכ"ל ערוץ 10 מודי פרידמן, איש הנדל"ן מאשדוד ג'קי בן-זקן - בעל קשרים ענפים עם שרי התקשורת לשעבר דליה איציק ובנימין בן אליעזר, סוכני הטאלנטים בני מנשה ויואב גרוס, והמפיק וסוכן הטאלנטים שי נשר - אחת הדמויות החזקות בעולם התקשורת הישראלי.

במכרז התמודדה גם קבוצת "רדיו מאה מחבר את האנשים" ששני השותפים העיקריים בה הם אורי שנער - נשיא קשת לשעבר, וליאון צימן - מבעלי ערוץ המוסיקה 24 וקבוצת מימד. מנכ"ל הקבוצה היה שלום קיטל, לשעבר מנכ"ל חדשות 2. גם המרכז הבינתחומי בהרצליה בראשות פרופ' אוריאל רייכמן החזיק באופציה לרכישת 4.99% ממניות הקבוצה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם