אסף גיל: "כסף ורייטינג הם לא התמריץ שלי"

הוא חתום על הפקות נוצצות כמו "רוקדים עם כוכבים" ועל משאבות רייטינג דוגמת "קצרים" ■ אולי זו הסיבה שהמפיק אסף גיל, שמעלה מחר את גרסת הריאליטי למחזמר גריז, בטוח שהוא הצליח לחולל מהפכה בערוץ 2: "בזכותי הביטוי פריים-טיים כבר אינו קשור רק לשטחיות, אלא גם לאיכות"

יעל ולצר
יעל ולצר

אסף גיל עובד כבר הרבה זמן בשדרות רוטשילד שבתל אביב, אבל רק באחד מימי השישי האחרונים הוא גילה את נפלאות האזור. "הלכתי שם ואמרתי לעצמי שלא יכול להיות שיש ברחוב כל כך הרבה אנשים", הוא משחזר ומדליק עוד סיגריה בשרשרת העישון האינסופית שלו. "הייתי אחוז התפעלות מהרגע - החוויה הזו, של ללכת ברחוב להנאתי ולראות אנשים, זרה לי.

גיל נחשב אחד המפיקים הכי עסוקים בישראל כיום, וגם בקרב מתחריו יש הסכמה שמצב זה הושג בזכות ולא בחסד. "מגלה ומגייר הפורמטים", כפי שכינה אותו אחד מהם, חתום בין השאר על רוקדים עם כוכבים (רשת), קצרים (רשת) והכרישים (ערוץ 10). בימים אלה הוא עובד בו-זמנית על חמש הפקות פריים-טיים, בעבור רשת, קשת וערוץ 1. הבולטת שבהן היא תוכנית הריאליטי גריז, שתעלה ברשת במוצאי שבת הבאה.

"אחרי שהצלחנו עם רוקדים עם כוכבים הצעתי לרשת לעשות משהו עם מיוסיקל", מספר גיל איך נולדה התוכנית החדשה. "בחנו כמה אפשרויות ונותרו שתיים: גריז, שבזכויות שלו מחזיק טלית וקזבלן, שעודד פלדמן מתיאטרון חיפה חשב להעלות. נפגשנו עם שניהם ובסוף ההחלטה נפלה על גריז.

"אחת מהסיבות שבגללן בחרנו בגריז היא מורכבות ההפקה. הפקות מסובכות מדליקות אותי. חוץ מזה, הדבר שהכי חשוב לי בהפקה הוא התוכן, ומבחינה זו אני די חריג בשוק המפיקים בישראל. בשנה האחרונה הציעו לי כל מיני הפקות ואמרתי 'לא תודה', רק בגלל התוכן.

"אחת הבעיות הגדולות בטלוויזיה היא תוכניות שאין בהן אמת, שהן פיקציה של מפיקים. לעומת זאת, הבסיס של התוכניות שאותן אני מפיק הוא האמת. הבסיס של 'רוקדים עם כוכבים' הוא אמיתי, כי באמת לקחנו קבוצה של אנשים שלא יודעים לרקוד, הצמדנו אליהם רקדנים מקצועיים, סגרנו אותם בחדר, הורינו להם להתאמן - והם ידעו שהם עומדים לרקוד לפני כל עם ישראל.

"הלחץ שלהם, השידור החי - כל זה אמיתי, וככה זה גם יהיה עם גריז. קיבלתי על עצמי להפיק גם את העונה השנייה של סופר נני, אף שבמקרה זה הזכויות הן של קשת ולא שלי. אבל זה פורמט ריאליטי חסר מניפולציה, ואת זה אני אוהב. לא אפיק ריאליטי שמעקם את המציאות".

מתאבד על הפקות

גריז, ששידורה יתחיל בשבת הקרובה, היא אחת הפסגות בקריירה של גיל, שחמש השנים האחרונות נטו לה חסד. ואולם גם הוא וגם פעילים אחרים בתעשייה לא מתעלמים מהשנים הקודמות, שלא היו קלות בעבורו.

בהתחלה חשב שיהיה שחקן. הוא למד משחק בלונדון, חזר לישראל בתחילת שנות ה-90 והחל להגיש פינות בערוץ הילדים. ב-1991, כשהבין שעתידו אינו בתחום המשחק, הקים את גיל הפקות - והחליט להתרכז ביבוא פורמטים לישראל.

במשך שנים רבות הרעיון לא הוכיח את עצמו. גיל דישדש, והוגדר בפי רבים כמפיק בינוני, חביב ועקשן ותו לא. מעטים זוכרים הפקות כמו אותותו (חינוכית) או למה מי (ערוץ 2 הניסיוני), אבל דייט לסטרייט, גומרות הולכות ובמיוחד רוקדים עם כוכבים וקצרים הביאו לשינוי המיוחל במעמדו. התסריטים של קצרים אף נמכרו באחרונה במאות אלפי שקלים לחברת הפקה מאוקראינה.

עם הצלחה שכזאת, אין פלא שגיל מרשה לעצמו עכשיו להיות מפונק ולסנן את התוכניות שהוא מוכן להפיק. "אפשר לקרוא לזה סוג של פינוק, אבל זה לא פינוק של 'לא בא לי', אלא רצון להוציא תוכניות טובות שבעיני מבוססות על משהו אמיתי", הוא אומר.

"עברו עלי שנים מאוד לא פשוטות בתחילת דרכי כמפיק ואני לא שוכח כלום, איך סגרו בפני דלתות. אבל גם אז וגם היום לא ויתרתי על האמת שלי. תמיד היתה לי פרנסה, אבל ההתקיימות שלי היתה בסדר גודל אחר.

"אני לא שוכח את הזמנים שבהם הייתי אדם שנאבק על קיומו, נלחם על הפקות, ונלחם להפריך את המיתוס שקיים אצל הציבור ההדיוטי, שלפיו מפיק הוא אדם שמן, שיושב עם סיגר, סוגר עניינים וחותם על צ'קים שמנים".

נהוג גם לחשוב שמפיק משאיר הרבה כסף לעצמו, ולא תמיד נוהג בהגינות עם עובדיו.

"גם זה מיתוס, כי מי שהוא טוב וירצו שהוא יעבוד, תמיד ירוויח טוב. אני מפיק קריאטיווי, ולכן הקרדיט שלי הוא תמיד מפיק ועורך ראשי. יש בחור במשרד שלי, שמנהל את כל הלוגיסטיקה והכספים, רק כדי שאפנה את עצמי לעיסוק בפרטים הכי קטנים של ההפקה, ויש מעט מפיקים שעובדים ככה. הציבור ההדיוטי גם מקנה למפיק סטראוטיפ של 'קומבינטור' - אחד שעושה עסקים פה, שיש לו קשרים שם, שעושה קומבינות ומרים הפקה. מעולם לא הייתי כזה ולא אהיה".

לדברי גיל, הוא שונה מהמפיקים האחרים גם בזכות הניתוק שול מהברנז'ה. "אני גם לא מהמתחככים", הוא אומר. "אני לא חבר אישי של יוחנן צנגן או של אבי ניר. אני לא מקבל עבודות בזכות הקשרים האישיים שלי או בזכות עיני היפות, אלא רק בזכות העבודה הקשה והכישורים שלי".

12 שנה לא הכירו בכישורים האלה, והכל התחיל לפרוח כשהבינו שאני מתאבד שיעי על הפקות. עשיתי כל מיני שינויים בחיים שלי: הפצתי סרטים, הקמתי את קולנוע לונדון, התנסיתי בהרפתקאות שונות. אני יזם בנשמתי, אני היהודי הנודד, שתמיד רוצה לעשות דברים בצורה אחרת, אחד כזה שיש לו פלפל בישבן.

"בשנה שעברה עשיתי עשר הפקות ועכשיו אני מפיק במקביל חמש תוכניות חדשות. אני בוחר למתוח את עצמי עד הקצה, ואני יודע מצוין למה אני נכנס. לפני השינה, כשאני מדבר עם עצמי, אני רק רוצה שיהיו חמש הפקות שייצאו בול".

הרוחניות נמדדת בעשייה

כאדם שחתום על הפקות פריים-טיים בערוץ 2 וערוץ 10 ועומד בראש משרד שמעסיק 40 עובדים, אפשר לדמיין את גיל כאיש עסקים קשוח וקר לב. ואולם לדבריו, ההפך הוא הנכון. "אני אדם מאוד רוחני", הוא אומר. "אני מאמין שהרוחניות, שאר הרוח והטוהר של אדם נמדדים בעשייה.

"אני יכול לקשקש מהיום עד מחר שאני כזה וכזה, אבל בתכל'ס אנשים נמדדים לפי האופן שבו שהם חיים ולא לפי מה שהם אומרים. ואני רואה את עצמי איש רוחני במעשי. נכון שאני חי בדיסוננס תמידי, אבל בעיני דיסוננסים ומורכבויות הופכים את האנשים ליפים, גם אם ההחברה שלנו מתקשה לקבל אנשים כמוני".

מה עושה המלה רייטינג לאדם רוחני כמוך?

"כלום. כסף ורייטינג הם באמת לא התמריץ שלי. אני מאמין שאם תעשה תוכניות טובות יגיע גם הכסף, ואם מראש הולכים על כסף - לא יהיו תוכניות טובות. אולי זה יישמע כמו סתירה, אבל כשאני מסתכל היום על מה שקרה לפריים-טיים של ערוץ 2, אני מבין שמשהו משתנה שם - וזה די הרבה בזכותי. בזכותי המונח פריים-טיים כבר אינו קשור רק לשטחיות, אלא גם לאיכות".

קשה למצוא כיום מישהו שיחלוק על הצלחתו של גיל, שרבים מייחסים אותה לעקשנותו ולעבודה הסיזיפית שביצע. "אסף הוא מפיק בידורי מוצלח במיוחד", אומר אחד המפיקים הבכירים. "רק שלפעמים הקרדיט שהוא לוקח לעצמו צריך להתחלק בין עוד כמה אנשים.

"הוא הביא רייטינג עצום לערוצים המסחריים, אבל הוא לא לבד. גם חיים מנור וטמירה ירדני, מפיקת כוכב נולד, נהפכו לאושיות בתחום הזה, שהטלוויזיה המסחרית מאמצת אל לבה בכל מחיר. אבל גיל רק מגייר פורמטים, וטמירה גם מפיקה הפקות מקור. ובכל זאת, ייאמר לזכותו שהוא זיהה לפני כולם את הוואקום של רכישת הפורמטים, הצליח בכך בגדול, ומגיע לו כל הכבוד על כך".

מקור ברשת מוסיף: "גיל הוא באמת עוף מוזר ואחר בשטח. הוא היה מפיק בינוני וחביב, ופתאום פרץ. לא תמיד מצליחים למצוא סיבה לפריצה כזו, לפעמים זו שאלה של טיימינג. אבל אסף היה ונשאר מגלה פורמטים אמיתי, עקשן בלתי נלאה, כזה שיורד לפרטים הקטנים. אין ספק שהרייטינג המרשים של קצרים ורוקדים עם כוכבים הושג בזכות התכונות האלה".

"הטענות היחידות שיש לי הן כלפי התעשייה", אומר המפיק נפתלי גליקסברג. "גוף מסחרי צריך להביא צופים, ורוקדים עם כוכבים הוא הצלחה נפלאה - זה בידור במיטבו, והוא באמת חלק הכרחי בכל לוח שידורים של ערוץ מסחרי. הבעיה היא שהזכיינים היו יכולים להשקיע את הסכומים שהם שמים על תוכניות כאלה - כ-150 אלף דולר לפרק - בתעודה ובדרמות. אם הם היו עושים את זה היה לנו לוח שידורים מדהים. זו תמצית הוויכוח שלי אתם".

פתאום ואלס זה מסחרי

בעוד שבתעשייה מתפעלים בעיקר מרוקדים עם כוכבים, גיל מסמן דווקא את קצרים כנקודת המפנה בקריירה שלו ומגדיר את הסדרה כ"ההצלחה הכי גדולה שלי". עם זאת, הוא מודע למיתוגו כמפיק בידורי וחי עם זה בשלום.

"אני יודע שלא כולם אוהבים את מה שאני עושה, אבל לא שמעתי מישהו שאומר על קצרים שזה משהו איום ונורא. התוכנית הזאת פרצה לי את הדרך למרכז הזירה של ערוץ 2, ונוח להרבה אנשים לשכוח מה היה לפני.

"פתאום נראה טבעי להביא למרכז הפריים-טיים של זכיין מסחרי אנשים שרוקדים ואלס, עם כל מיני נצנצנים ותזמורת סימפונית; פתאום ברור שקצרים היא אחת התוכניות המצליחות. אבל זה פורמט בריטי שלא הצליח בבריטניה, ואני הוא זה שרכש אותו, האמין בו ושינה אותו באופן שהעלה אותו לדרגה רוחנית. מאותו רגע הפסיק להתקיים בערוץ 2 ההומור שהיה קיים שם קודם לכן, הומור וולגרי של דאחקות. עם כל הצניעות, זה בזכותי".

מבקריך טוענים שאתה רק רוכש תכנים ולא מספק הפקות מקור.

"לשמחתי, השנה האחרונה היתה מצוינת יחסית ליצוא הישראלי של תכנים. כיום אני גם עובד על כמה קונצפטים מקוריים. טוענים נגדי שאני לא מספיק יצירתי, אבל אני חברת ההפקה הכי חשובה בשוק הפורמטים, ובעולם יעדיפו לעבוד אתי מאשר עם כל גורם אחר בישראל. מפיקים מתהדרים בתארים, ואני מתהדר בתואר הזה. גם מבקרי יודעים שאני לא מסוגל להתמודד עם תוכניות דביליות, ושאני עושה רק דברים שיש בהם נפח ומורכבות".

אתה עובד עם ערוץ 10, ערוץ 2 וערוץ 1. איך אתה מתסדר עם כולם?

"אני מודע לתחרות שיש בין הזכייניות והערוצים, תחרות שהיא רעה, מלוכלכת ומגעילה בעיני. מפיקים אחרים מזוהים רק עם קשת, למשל, ולא יעבדו עם רשת וערוץ 10. ואיכשהו, אנחנו בית ההפקות היחיד שעובד עם כולם. כיום אני מפתח גם ל-HOT ואני מניח שאעבוד גם עם yes. נראה שאני לא נתפש כאיום באף אחת מהפלטפורמות.

"לצערי, ישראל היא מדינה שנוטה בשנים האחרונות להיות יותר ויותר בהמית, לא אנושית, רדופת בצע, ללא שאר רוח, מאלילה עגלי זהב. המדינה מזעזעת אותי, אבל ברור שאשאר בה, ושהדרך שלי לשנות אותה היא באמצעות התוכניות שאני עושה - ואני מנסה לעשות זאת בכל הערוצים".

"לקח לי שנה למכור את קצרים"

בימים אלה מפיק גיל לערוץ 1 את הסדרה הדוקומנטרית דיוקן, שמבוססת על פורמט של הבי.בי.סי. בכל פרק בסדרה מציירים שלושה ציירים דיוקן של אמן ידוע והוא בוחר לבסוף בציור שלדעתו מתאר אותו באופן המדויק ביותר.

ערוץ 1 נמצא כיום במשבר עמוק. איך התרשמת מהעבודה מולו?

"לערוץ 1 יש כלים להשתפר, אם הוא יחיה. חלק מההפקות שאני עושה, כמו רוקדים עם כוכבים או הכרישים משודרות בבריטניה בבי.בי.סי, שהוא גוף השידור הציבורי. הבעיה בערוץ 1 היא שכבר הרבה שנים המנטרה שלו היא שאי אפשר לעשות גם איכות וגם משהו פופולרי. התפישה שלהם אומרת שלהיות ערוץ ציבורי זה להיות כבד ראש - וזו טעות.

"מה היה קורה אם ערוץ 1 היו שמים את רוקדים עם כוכבים כתוכנית מרכזית של יום שישי בערב? הרי הם צריכים את זה. יהורם גאון, שהיה ביום שישי, לא עלה הרבה כסף? ועוד איך. אז שלא יגידו שאין להם כסף, זה רק סוויץ' בתפישה.

"אם הייתי מנכ"ל ערוץ 1 היית מוצאת בו תוכניות איכותיות, מעוררות דיון ומחשבה, אבל פופולריות. הערוץ הזה צריך להיות נגיש. עד היום חיו שם בתפישה עיקרית שלא לרמתם לעשות משהו כמו רוקדים עם כוכבים. מה זו השטות הזו? זה כן לרמה של הבי.בי.סי ולא לרמה שלהם? אני מקווה שזה ישתנה מעכשיו.

"לתחושתי, לסדרה שאני עושה בעבורם עכשיו יש פוטנציאל להיות פופולרית, והיא מאוד איכותית. דיוקן שייכת למשפחה של פורמטים שקשה למכור. את יודעת שגם את קצרים התקשיתי למכור בהתחלה?

לא.

"לקח לי לפחות שנה למכור", הוא מסלסל עוד עיגול עשן ומשתעל. "הלכתי מדלת לדלת והצעתי את מרכולתי, ואמרו לי 'לא'. לקשת לא הצעתי, אבל רשת אמרו לי בהתחלה לא, והערוץ 1 וערוץ 10 סירבו גם הם. בסוף טלעד קנו את זה ורשת קנתה מהם - ותראי מה קרה. כך גם קרה עם הכרישים, עד שערוץ 10 השתכנע לקנות את הזכויות.

"כמובן שיש משמעות מבחינת בעלי הזכויות היכן זה משודר, ולכן בתחילה הצעתי את דיוקן לערוצים המסחריים והם אמרו לי לא. זו לא תוכנית יקרה - פחות מ-50 אלף דולר לפרק. מעבר לעובדה שהערוצים המסחריים עוד יתחרטו על ה"לא" שלהם, אני שמח שערוץ 1 הרים את הכפפה. זה נותן לי תקווה. כי אין סיבה שמה שקרה בערוץ 2 לא יקרה גם בערוץ הזה".

ערוץ 2 הוא לאו דווקא מופת לאיכות.

ערוץ 2 הוא יחסית איכותי, אם אני משווה אותו לערוצים מסחריים בארצות אחרות - וזה הרבה בזכותי. אני מאמין שגם ערוץ 10, שמתחיל לגבש זהות, יהיה כזה. זה ערוץ גברי, ומתאים להם להציב את הישרדות מול גריז, מה שיהיה אחד הקרבות היותר מעניינים בטלוויזיה המסחרית. אבל גם שם כבר מתחילים להבין שהכי חשוב לדבר לנשים וצעירים. גם ערוץ 1 צריך להפנים את זה".

כשאתה אומר לראשי הגופים האלה את דעתך הם מתייחסים לדברים שלך, או שאומרים לך בעדינות שתשב בצד כי בסופו של דבר אתה רק מפיק?

"לצערי, מעמדו של המפיק בישראל הוא רע מאוד ביחס למקומות אחרים בעולם. הוא נמצא בתחתית שרשרת המזון של הזכיינים, ורובם רואים אותו כגורם מובן מאליו. התמזל מזלי, ויש קשב גדול יותר אלי מאשר למפיקים אחרים. אני לא שוכח איך ביטלו אותי בעבר, אבל היום זה אחרת.

"עדיין יש בישראל בעיה רגולטורית. היום אני מגיע לרשת וקשת ולערוץ 10, וקודם כל מנטרלים לי את הזכויות. אומרים לי 'תודה רבה, תביא', ומאותו הרגע הם יכולים לסחור בזה כאילו זה שלהם. כולם מדברים פה על זכויות היוצרים ושוכחים את המפיקים, ואם היו נותנים כוח למפיקים, זה היה עוזר לכל השוק.

"לאיגוד המפיקים, שאני חבר בו, עדיין אין מספיק כוח ואין לובי. מקבלי ההחלטות יקשיבו לאבי ניר ולבעלי המניות, אבל לא לי או למפיקים אחרים. אם תהיה חקיקה בעניין, כמו שיש בבריטניה, ובעזרתה ינטרלו את הריכוזיות האדירה של שוק התקשורת, את השליטה של בעלי המניות ומנהלי הגופים בתכנים, תהיה מהפכה. אני מיייחל לרגע כזה פה".

"אני מאוד ילד"

17 שנה חי גיל את עולם ההפקה, והקשר בינו לעולם הזה רק הולך ומתהדק. הוא גיי מוצהר וגאה, יודע מה זה פייסבוק ואפילו חלק מהטרנד הסוחף הזה, אבל מודה שהוא חי בסוג של בועה. "ברור שהייתי רוצה למצוא את עצמי עם בן זוג ומשפחה, וזה מטריד אותי, אבל רק במידה מסוימת", הוא אומר. "היו תקופות בחיי שבהן הפוקוס שלי על החיים הפרטיים היה גדול יותר. זה קרה כמובן בתקופות פחות עמוסות בעבודה, ואני יודע שזה יחזור. היום אני לבד, אבל את רוב חיי חייתי במערכות זוגיות ארוכות שנים.

"ביסודי אני אדם נאמן, יציב ונורמלי, אם כי אני לא אוהב אנשים נורמטיוויים. במערכת היחסים האחרונה שלי היתה תקופה שחשבנו על ילד. יש בי צער על כך, אבל אני לא חושב שאני יכול לעשות את זה - קודם כל כי ביסודי אני מאוד ילד.

"אבל מעבר לכך, הרי אין לי יום ואין לי לילה, אין לי חיים. ועד כמה שזה נשמע עקום ומטורף, אני נשוי לעבודה וההפקות הן הילדים שלי. בוודאי שבסוף היום אני שואל את עצמי אם זה שווה לי, ולפחות כרגע התשובה היא חיובית. כשאני משקיע בעבודה שלי כל כך הרבה אין לי יכולת אמיתית להשקיע בילד. אני יכול לעשות ילד, אבל בשביל מה, אם לא אוכל ליהנות ממנו? מי שלא מכיר אותי יכול לרחם עלי, כי אני באמת עובד מאוד קשה, אבל אין שום סיבה לרחמים. אני באמת מפיק מאושר".

וייתכן שבעוד עשר שנים כן תעמוד במטבח ותטגן חביתה לילד שלך?

"לא יודע. אם אהיה איפה שאני כיום, אני מניח שאהיה הרבה יותר גדול ואולי אהיה במקום אחר לחלוטין. אני אפילו לא פוסל את האפשרות שאכתוב ספרים על אי בודד".

אולי מנכ"ל רשת או קשת הבא?

"אולי, אבל כסוג של אנדרדוג. למה שלא אהיה מנכ"ל רשות השידור"?

תקופה של רטרו מוסיקלי

במוצאי שבת תעלה לשידור בערוץ 2 "גריז" - תוכנית חדשה מבית היוצר של אסף גיל. בתוכנית יתמודדו 24 משתתפים על הזכות להיות ג'ון טרבולטה ואוליבייה ניוטון ג'ון במחזמר שיועלה על במות ברחבי המדינה. את התוכנית, שתשודר ברשת מול הישרדות בערוץ 10, ינחה אבי קושניר, והשופטים יהיו אסף אמדורסקי, ציפי פינס, חני נחמיאס ואלדד זיו.

את הזכויות למחזמר רכש יהודה טלית בסכום שמוערך בכמיליון וחצי שקל. רשת רכשה מטלית את זכויות השידור לטלוויזיה, והפקידה את מלאכת ההפקה הטלוויזיונית בידי גיל הפקות. גיל הוא העורך והמפיק הראשי, המפיק בפועל הוא עומר לקנר והעורכת היא אתי אנטה. עלות כל פרק מוערכת ב-120 אלף דולר. פרק הגמר יעלה 150-200 אלף דולר, ובימים אלו סוגרים ברשת את רשימת נותני החסויות העיקריים.

"גריז הוא מחזמר אלמותי שמתחבר לחוויה אוניברסלית של בני הנעורים, שחווים אהבה ראשונה והתבגרות - ויש בו שירים נפלאים", מסביר גיל מדוע הוחלט להפיק את התוכנית. "בכלל, אנחנו נמצאים בתקופה של רטרו מוסיקלי, ומתחברים לתחושה שפעם היה יותר טוב. אולי זה נכון, אבל גם אם לא - בסופו של דבר כולנו אוהבים להתרפק על העבר".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ