בית הדין של מועצת העיתונות: סקרים ליהודים בלבד - הפרת תקנון האתיקה - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית הדין של מועצת העיתונות: סקרים ליהודים בלבד - הפרת תקנון האתיקה

בראשונה נדון הנוהג הנפוץ בעיתונות לפרסם סקרים שבהם נשאלים יהודים בלבד ■ בית הדין הרשיע גופי תקשורת שלא חשפו בכותרת כי הסקר נערך בקרב יהודים בלבד, והרשיע כלי תקשורת שפירסמו סקר מסוג זה בסוגיות שבהן לא היתה לכך הצדקה עניינית

8תגובות
עיתונים
בלומברג

בית הדין של מועצת העיתונות קבע אתמול (א') נורמת התנהלות תקדימית לגופי התקשורת בישראל: פרסום סקר ליהודים בלבד, בלי הצדקה עניינית לכך, מהווה עבירה על תקנון האתיקה בשל אפליה של קבוצת מיעוט. בפסק דין נרחב ומנומק הסבירו השופטים מדוע הנוהג הרווח בעיתונות הישראלית לפרסם סקרים מעין אלה מנוגד לנורמה הערכית המוסכמת מימין ומשמאל.

התלונה על פרסום סקרים ליהודים בלבד הוגשה על ידי תנועת הצלחה, באמצעות היועץ המשפטי של התנועה עו"ד אלעד מן. לטענת הצלחה, סקרים מעין אלה מהווים "הדרה של חלק מהאוכלוסיה הרלוונטית מהמרחב הציבורי-עיתונאי ומהווים הפרה של תקנון האתיקה של מועצת העיתונות".

התלונה הוגשה נגד שורה של כלי תקשורת: אתר ynet, עיתון "ישראל היום", "ידיעות אחרונות", "בשבע", "מעריב" ו"ג'רוזלם פוסט". לתלונה הגיבו "ידיעות", "ישראל היום" ו-ynet, והשאר לא הגיבו לפניית בית הדין. אב בית הדין היה עו"ד יגאל בורוכובסקי, שותף במשרד יעקב סלומון ליפשיץ, ועמו דורית שריד ועליזה ז'זק.

במסגרת התביעה נדונו סוגיות הנוגעות לכמה סעיפים בתקנון האתיקה. תחילה עסק בית הדין בחובת הגילוי הנאות - כלומר הגילוי כי הסקר נערך באוכלוסיה יהודית בלבד. בפסק הדין נכתב כי "פשיטא כי במקרים שבהם לא ניתן גילוי נאות כלל לעובדה שהסקר כלל את האוכלוסיה היהודית בלבד יש בכך משום עבירה אתית בשם פרסום מטעה".

ברוב המקרים אכן נכתב בגוף הידיעה גילוי נאות כי הסקר כולל יהודים בלבד, מלבד בעיתון "בשבע" שבו לא פורסמה הבהרה כזו כלל. בעקבות כך הרשיע בית הדין את החינמון הדתי-לאומי בעבירה על תקנון האתיקה.

"אין מקום לכותרות מטעות"

סוגיה נוספת עסקה בשאלה האם יש צורך להזכיר את הגילוי הנאות בנוגע לזהות הנשאלים בסקר גם בכותרת או רק בגוף הידיעה.  בית הדין קבע כי כותרות שבהן דווח כי הסקר מייצג את עמדת "תושבי ישראל" או "הציבור" - הן מטעות. "לא היה כל קושי לומר בכותרת כי מדובר בעמדת היהודים", נכתב בפסק הדין.

שופטי בית הדין כתבו כי הם ערים לטענה שלפיה עורכי העיתונים נמנעים מלכתוב "יהודים" בכותרת כדי לא ליצור "רושם גזעני או רושם של אפליה" ורצון לשדר ממלכתיות. ואולם השופטים קבעו כי "אין מקום לכותרות מטעות". בעקבות כך הרשיע בית הדין את העיתונים "ידיעות", "ישראל היום" ו-ynet בהטעיה.

בהמשך פסק הדין עלתה השאלה האם פרסום סקרים הכוללים מדגם של הציבור היהודי בלבד מהווה עבירה אתית בשל האיסור לעודד גזענות, להדיר או להפלות על רקע גזע, מוצא, עדה, לאומיות או דת - סעיף שעודכן בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות ב-2016 ביוזמת יו"ר ארגון העיתונאים יאיר טרצ'סקי, ואושר על אף התנגדות חלק מהמו"לים. לעיתים הסקרים נערכים בקרב יהודים בלבד בשל שיקולים כלכליים - עלות עריכת סקר גם במגזר הערבי יקרה יותר.

חלק מהעיתונים טענו כי במקרים מסוימים יש להציג את עמדת היהודים בלבד ויש עניין ציבורי בפרסומה. בית הדין קבע כי אכן בציבורית הישראלית קיימים נושאים שבהם ניטשת מחלוקת קשה בקרב האוכלוסיה היהודית, למשל נושאים מדיניים וביטחוניים. בית הדין קיבל טענה זו ולכן לא הרשיע את אתר ynet בעבירה בעניין האפליה, משום שהסקרים שהציג עסקו בסוגיית ההתנחלויות ובחייל אלאור עזריה.

בית הדין דן בסוגיה זו במסגרת העיסוק בשאלה האם תפקידו של עיתון לשקף מציאות או ליצור אותה. כלומר, האם על עיתון לדווח על מה שיש בו עניין לציבור (עמדת היהודים בסוגיות רלוונטיות שבמרכז הסכסוך) או מה שהוא חושב שראוי שיהיה בו עניין לציבור (עמדת כלל אזרחי ישראל ש"חולקים שותפות גורל ומושפעים מתוצאות מעשינו", לפי בית הדין).

בית הדין קיבל את עמדת "ידיעות" בסוגיה זו וקבע כי פרסום סקרים של הציבור היהודי בהקשרים מסוימים מהווה חריגה מוצדקת. "הכרעה אחרת היתה מביאה אותנו להפוך את העיתונים והעיתונאים לקומיסרים לענייני 'דעות נכונות'", כתב חבר השופטים והחליט שלא להרשיע את העיתונים שפירסמו סקרים מעין אלה. 

בנוגע לשאלה האם להציג סקר שערך גורם חיצוני בקרב יהודים בלבד במקרה שבו לא קיימת הצדקה עניינית, הציג בית הדין עמדה נחרצת. "קיימת הסכמה ערכית רחבה שעלינו לשאוף לחברה המכבדת את זכויות המיעוטים, כי דעתם של המיעוטים חשובה וכי יש להם תפקיד חשוב בניין המדינה והחברה", נכתב בפסק הדין.

"הצהרה חדשה על נורמה ערכית"

חבר השופטים ציטט חלקים ממגילת העצמאות שבה נכתב כי המדינה "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת, גזע ומין". צוטטה גם הקריאה במגילת העצמאות לתושבים הערבים בישראל "ליטול חלק בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה". עוד צוטטו רשימה מתוך כתבי חוזה המדינה בנימין זאב הרצל שכתב: "אני וחברי לדעת אינם מבדילים בין בני-אדם". 

חבר השופטים ביקש להדגיש כי עמדה זו אומצה גם על ידי הימין הפוליטי בישראל ונכלל בבסיס הגותו. כך, זאב ז'בוטינסקי כתב במאמר "השאלה החברתית": "במדינה היהודית יהיה צורך להגיע לצורת משטר אשר בו המיעוט לא יהיה חסר הגנה. מטרתה של הדמוקרטיה היא להבטיח למיעוט השפעה על מהלך העניינים של המדינה. סוף סוף מיעוט אינו מורכב אלא מיחידים שנבראו 'בצלם וכדמות אלוהים'".  פסק הדין מצטט גם את דבריו בנושא המיעוטים של מנהיג חירות, ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין.

"אם לא נאפשר אפילו בתחומים אזרחיים רגילים פתחון פה לבני המיעוט הערבי - האם אין בכך משום הדרה מהמרחב הציבורי?" שאלו שופטי בית הדין. "האם בן המיעוט הערבי יכול שלא להרגיש כאילו דעתו אינה מעניינת כלל - אם גם במקרים של יעד תיירות מועדף, סיסמאות מחשב, חקירות שחיתות – אין שואלים את דעתו? לדעתנו הרגל ציבורי כזה לא יכול להתפרש אלא כהדרה שיטתית של דעתו של הציבור הערבי מהמרחב הציבורי".

לשם המחשה, חבר השופטים העלה את השאלה מה היה קורה אילו היו מדירים קבוצת אוכלוסיה אחרת מסקרים - למשל בני העדה האתיופית, מזרחיים או נשים - בטענה כי עריכת הסקרים בקרבם יקרה יותר. "היתה קמה קול זעקה ערכית", כתבו השופטים. "מה אם כן ההבדל בין דוגמאות אלה ובין חוסר ייצוג ציבורי של דעת הציבור הערבי?"

השופטים כתבו כי הם ערים לכך שיש עלות כלכלית נוספת בעריכת סקר במגזר הערבי, אך קבעו כי לא הוכח כי הפער הכלכלי מצדיק סטייה מהנורמה האתית הראויה. בעקבות כך הרשיע בית הדין את "ידיעות אחרונות", שפירסם סקר ליהודים בלבד שעוסק בסיסמאות במחשב, בעבירת האפליה בתקנון האתיקה.

עם זאת, בית הדין היה ער לכך כי מדובר ב"הצהרה חדשה על נורמה ערכית" - ולכן בחר רק לחייב את העיתונים לפרסם הצהרה שלפיה מועצת העיתונות קבעה כי אין לפרסם דרך קבע סקרים המדווחים על דעתו של הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך ובכל מקרה יש לציין זאת בכותרת ובכתבה.

מ"ידיעות אחרונות" נמסר בתגובה: "אנו דוחים מכל וכל את החלטת בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות. בכל הסקרים ש'ידיעות אחרונות' יוזם ומממן הוא מקפיד על מדגם מייצג של האוכלוסיה הערבית והיהודית ועל כך הוא אף מקבל ציון לשבח בהחלטת בית הדין של המועצה. וזאת בניגוד לכלי תקשורת אחרים אשר גם לגביהם הוגשה התביעה.

"למרות הציון לשבח הזה, העובדה שבית הדין של מועצת העיתונות הכניס לאותו סל את 'ידיעות אחרונות' (שרק דיווח על כמה סקרים שגופים אחרים עשו) יחד עם אמצעי תקשורת שיזמו, הזמינו ופירסמו סקרים ליהודים בלבד, מוכיחה כי לא נעשה דיון רציני בסוגיה. כמו כן, מוזר לנו כי עמותת 'הצלחה' בחרה להגיש את התלונה רק נגד גופי תקשורת מסויימים בעוד שעיתון 'TheMarker' למשל, שמפרסם 'סקרי אפרטהייד ליהודים בלבד' (העין השביעית, 21 בנובמבר 2016) לא נכלל בתלונה".

מנכ"ל עיתון "בשבע" דודו סעדה מסר: "אני לא מכיר תביעה כזאת. היא לא הגיעה אליי. העמדה העקרונית שאם יש למישהו שאלה הוא יכול לשוחח עמי, אך אין זה ראוי שידונו שלא בפניי בנושא זה, גם אם אני יהודי".

עו"ד מן מסר בתגובה: "התלונה האמורה היא המשך טבעי של תיקון סעיף 14 לתקנון האתיקה העיתונאית. לאחר תקופת הסתגלות של כמה חודשים החלטנו להגיש את התלונה שהתבססה בעיקרה על דיווחים באתר 'העין השביעית' משום שלא ראינו שינויים בדפוסי הפעולה של כלי התקשורת בהקשר הזה של הדרה. מלבד נושא ההדרה היה חשוב להדגיש את סוגיית הגילוי הנאות והדיוק בכותרות כדי שלא ייווצרו מצגים מטעים שלא תואמים את הממצאים שעלו מהסקר. אנחנו מברכים על האמירה הנורמטיבית החשובה שעולה מפסיקת בית הדין ומקווים שמעתה יפנימו כלי תקשורת את הצורך בהקפדה על הכללים החדשים והישנים גם יחד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם