עתירה לבג"ץ: מדוע נתניהו לא נחקר בפרשת בזק? - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עתירה לבג"ץ: מדוע נתניהו לא נחקר בפרשת בזק?

עו"ד שחר בן מאיר והעמותה לטוהר המידות עתרו לבג"ץ בדרישה שיורה לחקור את ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה בתיק 4000 ■ "רק לאחר יותר משנה וחצי בתפקיד שר התקשורת, הורה היועמ"ש לנתניהו להדיר עצמו מענייני בזק"

13תגובות
ראש הממשלה, בנימין נתניהו
אמיל סלמן

מדוע לא מורה היועמ"ש לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 4000? עו"ד שחר בן מאיר והעמותה לטוהר המידות הגישו היום (ג') עתירה לבג"ץ נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט וראש הממשלה בנימין נתניהו, בדרישה להורות על פתיחת חקירה בתיק 4000, שבמרכזו ההטבות שקיבלה חברת בזק מהמדינה. זאת, על רקע יחסי החברות בין נתניהו לבין בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', והסיקור החיובי שהעניק אתר וואלה, שבשליטת אלוביץ', לנתניהו.

אם יחליט היועמ"ש שלא לפתוח בחקירה בתיק זה, טוען בן מאיר בעתירתו, על בית המשפט לחייבו לנמק לציבור את השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה.

בעתירה מוזכרת הודעת היועמ"ש שלפיה נתניהו ואלוביץ' הם "חברים קרובים מזה עשרות שנים". בשל חברות זו קבע היועמ"ש כי נתניהו שרוי בניגוד עניינים ואינו יכול לטפל בעסקיו של אלוביץ'. ואולם בעתירה נטען כי "ראש הממשלה פעל בניגוד גמור להוראות הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, ולא טרח למסור, עם תחילת כהונתו כשר התקשורת, הודעה כנדרש ליועץ המשפטי על ההיכרות הקרובה שלו עם אלוביץ'.

כמו כן הוזכר בעתירה דו"ח מבקר המדינה, שגם לפיו נתניהו עסק בעניינים הקשורים בבזק כאשר היה בניגוד עניינים. "העובדות הברורות בהקשר זה הן אלו: ראש הממשלה החל למלא את תפקיד שר התקשורת בנובמבר 2014. ראש הממשלה לא דיווח על הקשרים האישיים שלו עם מר אלוביץ', וזאת תוך הפרה ברורה של כללי אשר", נטען בעתירה. "רק ביוני 2016, לאחר יותר משנה וחצי בתפקיד, הורה היועמ"ש לראש הממשלה, ואף זאת שלא ביוזמת ראש הממשלה אלא עקב פניות שהגיעו ליועמ"ש בעקבות פרסום עיתונאי, להדיר את עצמו מכל קבלת החלטות בנוגע לחברת בזק".

העתירה עוסקת בעיקר בהטבות שקילבה בזק ממשרד התקשורת. "עם מינויו של מר שלמה פילבר למנכ"ל משרד התקשורת ותוך הימצאותו של שר התקשורת, הממונה עליו והאחראי למינויו, בניגוד עיניינים שלא גולה תוך הפרת כללי אשר - העניקה המדינה, באמצעות ויתור על קיום השוק הסיטונאי, הטבה לבזק שמשמעותה הכספית מבחינת הרווחים העודפים של בזק היא של עשרות מיליוני שקלים מדי חודש", טען בן מאיר. "גם מבקר המדינה עצמו מציין במפורש כי ההחלטות שקיבל מר פילבר, שהיטיבו באופן משמעותי עם בזק, נתקבלו ללא התייעצות עם הגורמים המקצועיים של משרד התקשורת, ובהיעדר תשתית עובדתית רלוונטית".

העתירה מתייחסת גם להודעת רשות ניירות ערך בנוגע להעמדה לדין של פילבר, שלפיה "נמצאה תשתית ראייתית לכאורה לביצוע פעילות מרמתית, מתמשכת ומכוונת מצד מנכ"ל משרד התקשורת וכן נושאי משרה ועובדים נוספים בחברת בזק, אשר פעלו בצורה שיטתית לקידום האינטרסים של חברת בזק, כאשר פעילות זו מתבצעת לא פעם תוך הסתרתה מהגורמים המקצועיים". בעתירה נטען כי "די בדברים הללו כדי לבסס, בוודאי ברמה הדרושה של חשד סביר לביצוע עבירה, פתיחת חקירה פלילית בחשד להפרת אמונים של ראש הממשלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם