המשטרה התגאתה שחסכה מיליונים לעסקים קטנים - אבל חייבה אותם בהוצאות חדשות - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המשטרה התגאתה שחסכה מיליונים לעסקים קטנים - אבל חייבה אותם בהוצאות חדשות

המדינה אמנם טוענת שהקלות ברישוי עסקים חסכו למשק 375 מיליון שקל, אבל מתעלמת מדרישות חדשות שעלותן מוערכת בכ–150 מיליון שקל ■ המשרד לביטחון פנים: "הפרטים אינם נכונים; אנו מאזנים בין הפחתת הנטל על בתי עסק לבין שמירה על שלום הציבור"

2תגובות
מסעדה בתל אביב
דודו בכר

"ישראל הידרדרה ברמת עודף הרגולציה — ממקום 23 בעולם ב–2006 למקום 116 ב–2014. אנחנו מבריחים מכאן עסקים ויזמים, ויוצרים אווירה ומציאות של רגולציית יתר, של משפטיזציית יתר, של רגולטור שנכנס בתוך רגולטור שנכנס בעוד רגולטור ועוד רגולטור" — כך אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בישיבת ממשלה במאי 2015.

יותר משנתיים לאחר מכן, ב"נאום החמוצים" שנאם בפתיחת מושב הכנסת האחרון, נתניהו ביקש לנפנף בתהליך הפחתת הנטל הרגולטורי על אזרחי ישראל. "אנחנו חותכים ברגולציה בסכין חד. הקמנו ועדת שרים מיוחדת בראשותי, ואני חייב לציין את שיתוף פעולה היוצא מן הכלל של כל השרים", אמר נתניהו בחודש שעבר.

ואכן, משרד ראש הממשלה מוביל תוכנית להפחתת הרגולציה בישראל, ובנוסף הקים אתר ייעודי שמפרט את התוכניות השונות ואת ההישגים בתחום. השנה הוציא המשרד חוברת מיוחדת שבה סיכם את כל התחומים שבהם חלה הפחתת רגולציה. השורה התחתונה הכספית היא 1.27 מיליארד שקל שנחסכו מהציבור בעקבות הורדת הדרישות הרגולטוריות בתחומים שונים.

המהלך זכה לשבחים רבים מהתקשורת — הן בשל היעדים הברורים שהציגה הממשלה והן בעקבות הכוונה לבצע תכנון ארוך טווח שיפחית את העול הרגולטורי המוגזם בישראל.

אבל בחינה של החיסכון הכספי שהוצג ב–2016 ובדיקה אם אכן הוא יורגש בכיסם של אזרחי ישראל, עשויות להעלות כמה סימני שאלה. באתר טיוב רגולציה מוצגת רשימה מפורטת של הפחתת הרגולציה שביצעו שורה של משרדי ממשלה. כך למשל, משרד החקלאות ביטל את מכסות היבוא (בסך 5 מיליון שקל); משרד התקשורת ביטל את חובת הדיווח של חברות התקשורת על נושאים מסוימים, כמו דו"ח כספי רבעוני (בסך 3.6 מיליון שקל); והמשרד לביטחון פנים הפחית את הדרישות לרישוי כלי ירייה (בסך 30 מיליון שקל).

הסכום בעל המשקל המשמעותי ביותר בסך החיסכון ב–2016 מגיע מהמשרד לביטחון פנים — וליתר דיוק ממשטרת ישראל. שינויים שביצעה המשטרה הביאו לחיסכון של כמעט 500 מיליון שקל בכיסם של אזרחי ישראל.

השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ומפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך
מוטי מילרוד

לפי המשרד, ב–2016 נחסכה מהציבור הוצאה כוללת של 374.8 מיליון שקל בשל הפחתת רגולציה בתחום דרישות הרישוי לעסקים. הסעיפים המרכזיים הם ביטול החובה להציב מאבטח בברים שמאכלסים יותר מ–99 איש (בעלות כוללת של 360 מיליון שקל) והפחתת חובות נוספים, כמו החובה להציב כספות במסעדות ובתי קפה (בעלות כוללת של כ–7 מיליון שקל).

כששי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות והברים בישראל, נחשף לנתונים אלה, תגובתו הראשונה היתה הבעת שביעות רצון, אבל אז הוא הוסיף: "חכה, אגיד לך גם מה הם הוסיפו".

"איזו אלימות יש בפיצוצייה?"

ואכן, לאחר בירור של איגוד המסעדות והברים וגורם רשמי נוסף שעוסק בתחום רישוי עסקים, נמצא כי לצד הפחתת מחויבויות אלה, המשטרה השיתה בשנה האחרונה מחויבויות חדשות על בעלי העסקים — הגוררות הוצאות משמעותיות לעסקים.

ראשית, הדרישה להציב מאבטח בברים שבהם פחות מ–99 איש אמנם הוסרה, אך לצד זאת עדיין קיימת החובה להציב אבטחה בברים שמכילים פחות מ–99 איש בזמן שיש בהם אירוע או מופע. העלות של העסקת מאבטח היא כ–60 שקל לשעה, ובהערכה שבוצעה על ידי ברמן וגורמים נוספים בהתאם למספר הברים הקטנים בישראל, העלות הכוללת היא כ–1.5 מיליון שקל בשנה.

"החובה הזאת הורסת את המודל הכלכלי של הופעות בברים קטנים", אומר ברמן. "למה צריך מאבטח בהופעה קטנה של 30–40 איש בבר? איזו אלימות יכולה להיות שם? זו פגיעה בעסק שרוצה להביא תנועה של אנשים באמצעות הופעות, וזו גם פגיעה בתרבות שלנו".

אלא שההכבדה על עסקים קטנים אינה מסתיימת בכך. במקומות בילוי שמכילים יותר מ–99 איש הוטלה חובה חדשה שמיושמת בשנה האחרונה — רכישת מערכת לספירת הקהל. בעבר היה עשוי להגיע נציג משטרה למקומות בילוי מעין אלה, ולספור את כל הלקוחות כדי לוודא שמספרם אינו חורג מהקהל המותר במקום. כעת הוטל על הברים והמועדונים לרכוש מערכת לספירת קהל בעלות של כ–15 אלף שקל. בישראל יש כ–300 מקומות שחויבו להתקין מערכת זו, והמשמעות היא עלות נוספת של 45 מיליון שקל. הסכום הזה, כמו החובה להציב מאבטח בברים בזמן הופעות, אינו נכלל בחישוב שהציגה משטרת ישראל.

וזה לא נגמר כאן. המשטרה דורשת מכל עסק שמוכר אלכוהול לצריכה במקום — בין אם פיצוצייה או פיצרייה — להציב מצלמות היקפיות. העלות הממוצעת לעסק למערכת כזו היא כ–15 אלף שקל. בישראל יש כ–7,000 עסקים מעין אלה, ולכן תוספת העלות היא כ–105 מיליון שקל.

ברמן מספר כי נציגי הברים והמסעדות העלו טענות שלפיהן המדינה דורשת להציב מצלמות כאלה גם במקומות שאינם בעלי סיכון גבוה, למשל מסעדות או פיצריות. "מסעדה אינם מקום אלים. איזו אלימות יש בפיצוצייה? אם המדינה רוצה שיוצבו מצלמות בשל עניין ביטחוני, שתתכבד ותתקין מצלמות רשת, ושיישב אדם במרכז בקרה — ולא שאחרי כל פיגוע ירוצו לבעל עסק ויחפשו אצלו את הסרט", אומר ברמן.

בסיכום כולל, המדינה אמנם הציגה חיסכון של 374 מיליון שקל ברישוי עסקים, אבל בחשבונה לא כללה דרישות חדשות בעלות של 150 מיליון שקל לפחות.

"פועלים בהתאם להחלטת הממשלה"

מהמשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המשרד ומשטרת ישראל פועלים בהתאם להחלטת ממשלה 2118, המטילה על כלל רשויות המדינה טיוב רגולציה וביורוקרטיה המושתות על אזרחי המדינה. כדי ליישם את ההחלטה, נקבע כי כל חישוב של הפחתה או הוספה של רגולציה יחל במאי 2015.

"הפרטים המופיעים בכתבה אינם מדויקים. בפועל, ההפחתות ברגולציה התחילו לאחר מאי 2015, ואילו הדרישות המתוארות כהוספה הוחלו הרבה לפני מועד זה — ולכן אינן מחושבות. כמו כן, הטענה כי נוספה דרישה להצבת מצלמות היקפיות לכל עסק שמוכר אלכוהול — פיצוצייה או פיצרייה — אינה נכונה. הדרישה תקפה לפאבים ולבארים, אך לא לגבי מסעדה, פיצרייה ובתי עסק דומים המוכרים אלכוהול. המשטרה מציבה תנאי רישוי רק לעסקים שמוכרים אלכוהול לצריכה במקום, והדרישה לא נוספה אלא היתה קיימת עוד לפני מועד החישוב.

"המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל ימשיכו להביא לאיזון ראוי בין הפחתת הנטל המושת והרגולציה על בתי עסק בישראל לבין מימוש האחריות לשמירה על שלום הציבור וביטחונו".

ממשרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם