"יפטרו בתאגיד רק את מי שלא התנהג יפה": הרמז של שופטי בג"ץ נגד נתניהו - מדיה ושיווק - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"יפטרו בתאגיד רק את מי שלא התנהג יפה": הרמז של שופטי בג"ץ נגד נתניהו

(עדכון) השופטים מתחו ביקורת חריפה על המדינה סביב תיקון החוק שנועד לפצל את תאגיד השידור הציבורי ורמזו כי ייתכן ויחליטו לפסול את החוק ■ נציגת הכנסת: "אולי החוק הזה מוזר, אולי לא יעיל, אבל אין בו פגיעה בחופש הביטוי"

76תגובות
מימין: עו"ד דורי קלגסבלד, גיל עומר ואלדד קובלנץ, ראשי התאגיד, ועו"ד יוסי עבאדי, בבית המשפט היום
אמיל סלמן

(עדכון) שופטי בג"ץ, בהרכב מורחב, מתחו היום (ג') ביקורת חריפה על המדינה סביב תיקון החוק שנועד לפצל את תאגיד השידור הציבורי לשני תאגידים – תאגיד שישדר שידורים רגילים ותאגיד חדשות. המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר שעמד בראש ההרכב, אמר בדיון: "זה לא מודל שקיים במדינות מערביות ודמוקרטיות. זה בלתי אפשרי ולא מעשי. לכן זה לא קיים".

בסיום הדיון רמז מלצר למדינה כי ייתכן והשופטים יחליטו יפסול את החוק. מלצר הודיע כי ההכרעה תינתן בהמשך, אך אמר לנציגי הממשלה והכנסת: "מבלי לקבוע מסקנות, מכיוון שטרם ערכנו דיון בעניין, אני פונה אליכם להודיע בתוך שבועיים האם יש שינוי בעמדתכם, לרבות תיקון החוק". המשמעות של הצעה זו עשויה להתפרש כהיתכנות גבוהה שבג"ץ יחליט לפסול את החוק.

הדיון עסק בעתירה של ארגון העיתונאים של ההסתדרות והתאגיד עצמו לביטול התיקון השמיני לחוק תאגיד השידור, שאושר בכנסת במאי – ימים ספורים לפני תחילת השידורים. התיקון יצא לדרך על רקע הניסיונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו לסגור את תאגיד השידור הציבורי – מהלך שנבלם על ידי שר האוצר, משה כחלון, ועל ידי היועמ"ש אביחי מנדבליט. בשלב זה הפיצול לא יצא לדרך לאור צו ביניים שהותיר את התאגיד במבנה המקורי, והתאגיד פועל כמקשה אחת.

העותרים טענו כי התיקון פוגע בזכות הביטוי של התאגיד ושל העיתונאים בו, ופוגע גם בחופש העיסוק של העובדים. נציג המדינה, עו"ד נחי בן אור, טען: "אין עילה להתערבות משפטית. השינוי נועד לבצע שינויים מבניים בשידור הציבור בישראל. אין לאף זכות בתאגיד כזה או אחר". נציגת הכנסת, עו"ד אביט סומפולינסקי, אמרה: "אולי החוק הזה מוזר, אולי לא יעיל, אבל אין בו פגיעה בחופש הביטוי".

גיל עומר ואלדד קובלנץ, ראשי התאגיד, בבית המשפט היום
אמיל סלמן

בתיקון לחוק נטען כי תכלית החוק היא לאפשר התמקצעות בתחום החדשות לתאגיד ייעודי, ומנגד לסייע לקליטת עובדי רשות השידור. הרכב השופטים העלה מנגד טענה שלפיה לא היתה כל תכלית בחוק לפצל את התאגיד לשניים, וכי ענין ההתמקצעות לא הוכח. "זה הפיל שבחדר. לא היתה בחוק הזה שום תכלית", אמר השופט יצחק עמית, והבהיר כי לצד זאת יש לבחון האם אכן יש פגיעה בחופש הביטוי כתוצאה מהפיצול.

"במקום לבטל את התאגיד החלטתם לרוקן אותו מתוכן"

השופט מני מזוז תקף בחריפות את המדינה: "ברגע שיש בוס חדש, אנשים שלא משרתים את תפישת העולם שלו יהיו בחוץ - מי בתוך שבוע ומי בתוך שלושה חודשים. המציאות הזו מוכרת לכל מי שעבד בגוף כזה, ולא צריך לבחון את חוזי העבודה. כולם, ודאי הדרג הניהולי, יתיישרו בזמן קצר לפי הדגל של המנהל החדש – בשביל מה עשו את כל המהלך המייגע הזה אם לא כדי להשפיע על האנשים שעוסקים בחדשות ואקטואליה. אין על השולחן משהו שמתקרב להסביר את הדבר הזה. נכון שהיועצים המשפטיים הקשו על הממשלה, אבל יש בזה מידה של נאיביות. בסוף החיים לא מתנהלים רק לפי המנגנונים. ברגע שיש בוס חדש - או שמתיישרים או שעוזבים. זו כנראה התכלית האמיתית".

מזוז שאל את נציגי המדינה האם אכן החוק מאפשר לפטר את כל עובדי תאגיד החדשות לאחר שלושה חודשים מתחילת פעילותו. נציג המדינה בן אור אמר: "לא. זו פרשנות". מלצר הגיב בהומור: "יפטרו רק את אלה שלא התנהגו יפה".

השופט עמית ציין כי קרא את דו"ח ועדת לנדס, שעל בסיסו גובש מבנה התאגיד בשידור הציבורי, ואמר: "בוועדת לנדס לא חשבו על הרעיון הזה (של פיצול לשני תאגידים; נ"ט). ישבה ועדה. מהי אותה התמקצעות? בזה שמוסיפים שני חברי מועצה שיותר בקיאים בתחום האקטואליה?"

גם השופט אורי שהם טען כי לא ראה תכלית בפיצול התאגיד, וציין גם מדוע המדינה "חשודה" מיידית: "שמענו את האמירות מה שווה התאגיד אם לא שולטים בו", אמר שהם. מזוז הוסיף: "איזו הצדקה יש לתאגיד שלא משדר חדשות ואקטואליה? הרי זה לב העניין של שידור נקי מהשפעות של פרסומאים ובעלים. בשביל לשדר סרטי טבע לא צריך תאגיד ציבורי. במקום לבטל את התאגיד החלטתם סתם לרוקן אותו מתוכן ולתת תכליות שעל פניו לא מצדיקות את המהלך הזה".

השופטים התייחסו לתיקון החוק שמותיר את החדשות בערבית בתאגיד המקורי ולא מעביר אתו לתאגיד החדשות. מזוז: "כשזה מגיע לערבית אין את ההיגיון ואת תכליות החוק?" מלצר שוב אמר בהומור: "שם לא צריך התמקצעות".

עו"ד דורי קלגסבלד, המייצג את התאגיד, טען שלתאגיד הציבורי יש זכות חוקתית לחופש ביטוי, ועצם העברת החדשות לתאגיד נפרד היא פגיעה. "לתאגיד יש חופש ביטוי פוליטי. אם אין לו חופש ביטוי, אז לאף תאגיד אין אף זכות יסוד. לתאגיד יש שני אלמנטים של עצמאות שמאוד מאפיינים אותו. הוא נהנה מכול סוגי העצמאות. אי תלות אישית, שכן הבחירה באמצעות ועדת איתור בראשות שופט. יש לו גם שיקול דעת בלעדי בתוכן. והעצמאות השלישית היא תקציבית. זו עצמאות יוצאת דופן".

קלגסבלד הוסיף כי "אם שינוי מבני זה בסדר, היה אפשר להעביר את תאגיד החדשות גם למשרד ראש המשלה. או בכלל סגירת החדשות. אין פה שום הסבר להתמקצעות. קרה פה דבר נדיר. הפוליטיקאים אמרו את האמת ועורכי הדין אמרו דברים של עורכי דין. בדרך כלל זה הפוך זה מצד. הפוליטיקאים אמרו את האמת, מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו. תאמינו להם".

עו"ד יובל יועז, שייצג את ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), טען כי "לא רק שאין תכלית, אלא התכלית בלתי ראויה. פורטה טבלה בעתירת התאגיד שלפיה התכלית האמיתית של החוק בוטאה על ידי הדרג הפוליטי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#