המדינה שכחה לטפל ברשתות המזון

בדיקת TheMarker גילתה כי ברוב המוצרים שנבדקו היצרנים תמחרו את הגרסאות הבריאות יותר של המוצרים שלהם במחיר זהה לגרסאות המזיקות והעתירות ברכיבים בעייתיים - אך ברשתות המזון מכרו אותם לצרכנים במחיר גבוה בעשרות אחוזים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סופרמרקטצילום: אייל טואג

בעוד כמה ימים צפוי משרד הבריאות להניח על שולחן ועדת הבריאות והרווחה של הכנסת את תקנות סימון מוצרי המזון המזיק, שבמסגרתן יסומנו מוצרים עתירי סוכר, שומן ונתרן במדבקה אדומה. אולם בעוד המדינה מנסה לגרום ליצרניות לשפר את מוצריהן, נותרו רשתות המזון מחוץ לתמונה. הן יוכלו להמשיך ולנצל את הרצון של הצרכנים לרכוש מוצרים בריאים יותר — ולגזור עליהם קופון גדול יותר.

הבדיקה שערכנו גילתה כי ברוב המוצרים שנבדקו היצרנים תמחרו את הגרסאות הבריאות יותר של המוצרים שלהם (מופחתות הסוכר, הנתרן או השומן) במחיר זהה לגרסאות המזיקות והעתירות ברכיבים בעייתיים — אך ברשתות המזון מכרו אותם לצרכנים במחיר גבוה בעשרות אחוזים.

למרות השיח הרב סביב נושא הבריאות, נראה כי רשתות המזון מרגישות לכאורה כי אין להן אחריות אמיתית על עידוד וקידום תזונה בריאה בישראל. אמנם הן פתחו מחלקות בריאות, שבהן נמכרים מוצרים אורגניים ומופחתי סוכר, נתרן או שומן למיניהם, אך במקרים רבים המחירים בהן גבוהים, ומרחיקים מהן לקוחות רבים.

רשתות המזון גובות מחירים מופרזים עבור מוצרים בריאים יותר גם על ידי הפרדתם מהמוצרים "הרגילים". כך למשל, שוטטות בשופרסל דיל מגלה כי הוופלים ללא תוספת סוכר של המותג הפרטי של הרשת נמכרים במחלקה נפרדת, זו של המוצרים הבריאים יותר (שופרסל גרין) — ולא עם הוופלים הרגילים ועתירי הסוכר שמייצרת החברה. ככל הנראה המיקום השונה מקל על הרשת למכור אותם בפער של 252% במחיר.

גם מוצרים מופחתי סוכר אחרים, כמו הבפלות של שטראוס, השוקולד של שטראוס ושופרסל או החטיף פסק זמן, נמכרים במחלקה נפרדת בשופרסל גרין ולא מוצגים על המדפים הרגילים — והפערים במחירים מגיעים לעשרות רבות של אחוזים. במקרים רבים הרשתות אף מציעות מבצעים על מוצרים "רגילים" ולא על מוצרים בריאים.

נראה כי אי־אפשר לסמוך על רשתות המזון שיגלו את האחריות המתבקשת מתוקף היותן חלון הראווה של היצרנים, ולצפות מהן שיחשבו מעבר לשורת הרווח שלהן — זהו תפקידה של המדינה לוודא שכך ייעשה. למדינה יש מגוון רחב של כלים שהיא יכולה להשתמש בהם כדי להביא לכך שמוצרים בריאים יותר לא רק ייוצרו אלא גם ישווקו לצרכן במחיר נמוך: להכניס מוצרים בריאים לפיקוח מחירים, לקבוע שאוכלוסיות מוחלשות זכאיות לסבסוד על מוצרים מסוימים ולסבסד מוצרים ירוקים (כאלה הזכאים לסימון ירוק מתוקף היותם בריאים) בתנאי שמחירם יהיה אטרקטיבי. המדינה גם יכולה לפטור מוצרים בריאים ממע"מ ואף למסות מוצרי מזון מזיקים שיסומנו באדום.

האפשרויות רבות. ואולם אם המדינה לא תחליט כי גם על מחיר המכירה של המוצרים צריכות לחול הגבלות ולא רק על היצרנים — לא ישתנה דבר משמעותי גם אחרי שתקנות סימון המזון המזיק ייכנסו לתוקפן. ככה זה כשלא מטפלים בכל החוליות בשרשרת, ועושים חצי עבודה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker