בדיקת TheMarker |

עושים עלינו סיבוב: תראו מי מרוויח על קולה זירו וקטשופ מופחת סוכר

הרשתות מוכרות מוצרים שנחשבים בריאים יותר במחירים גבוהים בעשרות אחוזים לעומת המוצרים הרגילים - גם כשהיצרנים אינם גובים מהן תוספת מחיר ■ בכיר ברשת מזון: "אם על מוצרים עם סוכר אנחנו מרוויחים פחות - נדאג שעל הגרסאות המופחתות סוכר נרוויח יותר"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קמפיין יפני של משקה קוקה קולה זירו
קמפיין יפני של משקה קוקה קולה זירו

בזמן שהממשלה פועלת לקידום תזונה בריאה ומגדירה את ההשמנה כמגיפה, וחברות המזון והמשקאות מתחייבות לשפר את מוצריהן בהתאם ולהציע אותם במחיר שווה לכל נפש — רשתות השיווק גורפות רווח גדול על מוצרים, שכל ההבדל ביניהם לאחרים הוא שהופחת בהם סוכר, שומן או נתרן. מבדיקת TheMarker עולה כי מוצרים כאלה נמכרים לצרכנים בפערי מחיר שמגיעים עד 250%.

במרבית הפריטים שנבדקו, היצרנים מוכרים לרשתות מוצר משופר, כלומר עם פחות רכיבים מזיקים, במחיר זהה למחירו של המוצר הרגיל, אך הרשתות מוכרות אותו במחיר גבוה יותר — וכך גוזרות עליו מרווחים גדולים יותר. במקרים בודדים בלבד נמצא כי גם היצרן תימחר מוצר מופחת סוכר במחיר גבוה משמעותית מהמוצר הרגיל, אך גם במקרים אלה מרבית רשתות המזון שנבדקו מכרו אותו בפער מחירים אף גדול יותר.

בשל הפערים במחירי המוצרים האלה — כאשר מוצר מופחת סוכר או מלח עולה יותר מאשר מקבילו המתוק או המלוח — צרכנים נגררים לרכישת מוצרים בריאים פחות, והנפגעות העיקריות מכך הן האוכלוסיות המוחלשות.

כך, במאי השיקה אסם קטשופ שמכיל 50% פחות סוכר ו–25% פחות נתרן, ותמחרה אותו לרשתות במחיר זהה לקטשופ רגיל (אף שהמוצר מכיל 5% פחות מהמוצר הרגיל — 710 גרם לעומת 750 גרם): 11.34 שקל לפני מע"מ והנחות. מהבדיקה עולה כי אף שמחיר המחירון של שני המוצרים זהה, בחלק מרשתות המזון מוכרים את הקטשופ מופחת הסוכר והנתרן במחיר גבוה יותר: בשופרסל דיל ושופרסל שלי הפער הוא 19%; ביינות ביתן היה הפער 19%–21%; וברמי לוי שיווק השקמה הוא היה 5%.

גם בקבוק 1.5 ליטר של קולה זירו מתומחר באופן זהה על ידי היצרן לקולה רגילה, אך הרשתות גובות עליו מחיר גבוה יותר. מהבדיקה עולה כי המחיר מחירון של החברה המרכזית למשקאות לבקבוק 1.5 ליטר של קוקה קולה רגיל זהה לזה של בקבוק 1.5 ליטר של הגרסה ללא סוכר, קולה זירו — 5.6 שקלים לפני מע"מ. למרות זאת, ביינות ביתן שוק מהדרין מוכרים קולה זירו במחיר גבוה ב–17% מבקבוק קוקה קולה רגיל; במגה בעיר (של קבוצת יינות ביתן) הפער הוא 12%; ובשופרסל שלי ושופרסל דיל, רמי לוי שיווק השקמה, ויקטורי ויוחננוף נמצאו פערים של 8%–12%.

גם במקרה של משקה אלפרו ללא תוספת סוכר ומלח 1 ליטר, שמשווק על ידי תנובה, מחיר המחירון זהה לגרסה עתירת הסוכר והמלח שלו — אך ברשת ויקטורי מוכרים אותו במחיר הגבוה ב–50%, ברמי לוי הפער הוא 16% וביוחננוף — 7%.

המחירים ברשתות הם לפי אתר פרייסז, ואילו מחירי המחירון נלקחו ממחירוני היצרנים.

"ההטבה לא מגולגלת לצרכן"

ברשתות המזון מנסים אמנם להפנות אצבע מאשימה לעבר היצרנים, אך גם מודים כי יש להם חלק בפערי המחיר, ושלעתים הם מקבלים החלטה מושכלת למכור מוצרים בריאים יותר במחירים גבוהים יותר.

לדברי איתן יוחננוף, בעלי רשת יוחננוף, "הספקים לא נותנים את אותן הנחות על מוצרים מופחתי סוכר, נתרן וכדומה כמו שהם נותנים על המוצרים הרגילים המובילים במכירות. אלה לא רבי מכר, אלא מה שמגדירים בענף: מוצרי 'עלוקה'. למשל, אני קונה שוקולד פרה רגיל משטראוס ב–3 שקלים אחרי הנחה, ועל השוקולד ללא סוכר אני לא מקבל הנחות. והאמת, גם לא ממש מעניין אותי להילחם על הנחות במוצרים שפחות מוכרים. תפישת העולם בתמחור היא שאי־אפשר למכור בזול מוצרים חלשים במכירות. צריך לזכור שבסוף סופרים מרוויחים בשורה התחתונה אחוזים בודדים בלבד".

לגבי בקבוק קולה זירו, שאינו מוצר עם מכירות חלשות, אומר יוחננוף: "אנחנו מפסידים כסף על הקולה הרגילה, אז דואגים לא להפסיד בקולה זירו".

לדברי בכיר ברשת מזון גדולה אחרת, "קוקה קולה וקטשופ הם מוצרים שהמרווח של הרשתות עליהם נמוך, לכן אם על מוצרים עם סוכר אנחנו מרוויחים פחות, אנחנו דואגים שעל הגרסאות המופחתות סוכר נרוויח יותר".

היצרנים מצדם מתרעמים על הרשתות. אמנם הם אינם מוכנים לדבר באופן גלוי מכיוון שחוק המזון אוסר עליהם להתערב במחיר המכירה לצרכן, אך הם טוענים כי פעמים רבות המאמצים שלהם לפתח מוצרים בריאים ולשווקם במחירים סבירים נרמסים על ידי הרשתות. "קורה לא אחת שאנחנו עושים מאמצים ומשיקים מוצרים בריאים יותר במחירים סבירים — וזה לא פשוט, כי עלות פיתוח של מוצר מגיעה למיליוני שקלים — ובסוף אנחנו רואים שהרשתות מעלות את המחיר וההטבה הזאת לא מגולגלת לצרכן, אלא מגיעה רק לרשת כדי לשרת את הרווחיות שלה", אומר אחד היצרנים.

שטראוס מתנצלת: נוריד מחירים

מהבדיקה עולה כי לעתים גם היצרנים מתמחרים את המוצרים הבריאים יותר בצורה מופרזת. בשטראוס, למשל, שחברי הנהלתה מתגאים בהפחתת כמות הסוכר במוצרים, מתמחרים את המוצרים מופחתי הסוכר שנבדקו במחיר גבוה בעשרות אחוזים ממוצרים מקבילים עתירי סוכר. כך, מחיר המחירון של בפלות ללא תוספת סוכר של החברה גבוה ב–66% מהבפלות הרגילות (בטעם שוקולד, 500 גרם) — 15.05 שקל לעומת 9.04 שקלים. ברשתות הפער מזנק: בשוק מהדרין של יינות ביתן נמכרות הבפלות מופחתות הסוכר במחיר הגבוה ב–132% מהבפלות הרגילות; ביינות ביתן הפער הוא 115%; וביוחננוף הפער הוא 83%.

שוקולד חלב פרה עלית של שטראוס ללא תוספת סוכר מתומחר במחיר מחירון הגבוה ב–63% משוקולד חלב פרה רגיל — 6.94 שקלים לעומת 4.27 שקלים. גם כאן הפער מזנק ברשתות, והפער הגדול ביותר נמצא בוויקטורי, 146%, וביינות ביתן — 134%. פסק זמן מופחת סוכר של שטראוס מתומחר במחיר גבוה ב–27% מהגרסה הרגילה — 12.23 שקל לעומת 9.63 שקלים (המחירים לפני מע"מ).

בתגובה לפניית TheMarker הודו בשטראוס כי הם גובים מחיר גבוה מדי על המוצרים שנבדקו וכי פער המחירים אינו מוצדק, והבטיחו להוזיל את המוצרים בקרוב.

משטראוס נמסר כי "מוצרים ללא סוכר או מופחתי סוכר מיוצרים באמצעות טכנולוגיות וחומרי גלם שעלותם הכוללת גבוהה יותר עבור היצרן. עם זאת, המדיניות המובהקת של שטראוס, המוכחת במאות מוצרים שבוצעו בהם הפחתות סוכר או מרכיבים אחרים, אינה להשית את עלות השינוי על הצרכנים, ולעתים אף ביצענו הוזלות שנועדו להגביר את רכישתם. במקומות שבהם עדיין קיים פער גבוה, כשם שמופיע כאן, אנחנו בפירוש מתכוונים לבצע הורדות מחירים כבר בתקופה הקרובה".

"פער של עשרות אחוזים הוא לא סביר"

ברשת שופרסל, שמשווקת את מוצרי המותג הפרטי שלה תחת הסיסמה "אותו המוצר ללא המותג בפחות כסף", נמצאו פערי מחירים גדולים מאוד בין מוצרים מופחתי סוכר לגרסאות הרגילות שלהם. למשל, וופל בסגנון בלגי ללא תוספת סוכר נמכר בשופרסל שלי ב–8.8 שקלים ובשופרסל דיל ב–7.8 שקלים, ואילו הגרסה הרגילה נמכרת במחיר מבצע של 2.5 שקלים בשתי הרשתות — פערים של 252% ו–212% במחיר. בשוקולד חלב שווייצי של שופרסל נמצאו פערים של 117% בשופרסל שלי ו–84% בשופרסל דיל במחיר לעומת השוקולד הרגיל.

משופרסל נמסר: "מחירי כלל המוצרים בחברה הם מחירים תחרותיים והוגנים בהשוואה למוצרים דומים אצל המתחרים. לגבי הפערים הנטענים בין מוצרים מופחתי סוכר למוצרים רגילים, במקרים רבים מחירי הקנייה של המוצרים מופחתי סוכר גבוהים יותר ובהתאם גם מחירי המכירה; במקרים רבים מוצרים מופחתי סוכר נמכרים בכמויות נמוכות יותר משמעותית מהמוצרים הרגילים, ויש לכך משמעויות לוגיסטיות ושיווקיות המשליכות על המחיר; במקרים שונים מחיר המוצר הרגיל בקטגוריה משקף הפסד לרשת, כאשר בשאר המוצרים בקטגוריה זו הדבר אינו חל ולכן ייתכן פער בין מוצרים שונים באותה קטגוריה".

מקבוצת יינות ביתן, המחזיקה גם במגה בעיר, נמסר: "הרשתות פועלות לטובת סל מחירים אטרקטיביים. בכל רגע נתון ניתן למצוא בכל אחת מהרשתות שלנו מבצעים שונים עם מחירים תחרותיים".

לדברי טכנולוג בכיר באחת מחברות המזון הגדולות, "פער של עשרות אחוזים רבים במחיר הוא בהחלט לא סביר. סוכר הוא חומר גלם זול מאוד והתחליפים אמנם יקרים יותר, אך צריך לשים פחות מהם כי הממתיקים למיניהם מתוקים יותר מסוכר. בנוסף, אף שתהליכי הייצור לא משתנים, ברגע שמייצרים פחות מוצרים בסדרה מסוימת עלות הייצור לכל מוצר עולה, אבל בכל מקרה מדובר באחוזים קטנים מאוד, והביטוי במחיר יכול לנוע בין 5% ל–20%, לא יותר מכך. כמובן שהנהלת החברה צריכה להחליט עד כמה חשוב לה להנגיש מוצרים בריאים יותר".

בחברת הוופלים מנעמים, לעומת זאת, טוענים כי פער של 60%–70% במחיר בין מוצר רגיל למופחת סוכר הוא סביר. לדברי ליאורה בירנהק־מרקוס, הבעלים ומנכ"לית מנעמים, "מדובר בכמויות ייצור קטנות יותר, שלפניהן צריך לנקות את כל הציוד כדי שיהיה נקי מסוכר, ובתוך המילוי צריך לשים ממתיקים ותחליפי נפח יקרים מסוכר. להערכתי, פער כזה במחיר הוא סביר, אבל רק אם מדברים על המחיר של מנעמים, שגם כך הוא נמוך מזה של המתחרים".

המחירים הגבוהים של המוצרים מופחתי הסוכר והנתרן פוגעים במכירותיהם. אמנם ניכרת מגמת גידול במכירות המוצרים האלה, אך הם עדיין מהווים חלק קטן מאוד מהקטגוריה שבה הם פועלים. שוקולד פרה ללא סוכר, למשל, אחראי על 4% מכלל המכירות של שוקולד פרה. בפלות שטראוס ללא תוספת סוכר מהוות 2% ממכירות הבפלות. קטגוריה יוצאת דופן היא המשקאות הקלים, שבה המוצרים מופחתי הסוכר והקלוריות מהווים כשליש מסך המכירות (מבחינות כספית וכמותית).

פרופ' איתמר רז, נשיא עמותת מהיום — הפורום הישראלי לאורח חיים בריא — ויו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, לא מקבל את הטענות של היצרנים והרשתות. לדבריו, "זהו מחדל גדול שמוצרי מזון מופחתי סוכר או עם תחליפי סוכר יקרים יותר. המשמעות היא שאוכלוסיות שידן אינה משגת אינן יכולות לצרוך מזונות אלה. את התוצאה אנחנו רואים בשטח יום־יום. תופעת השמנת היתר ומחלת הסוכרת נפוצות יותר באופן משמעותי בקרב אוכלוסיות חלשות. מיצרני המזון, היבואנים ורשתות השיווק מצופה לגלות אחריות חברתית, לא לנצל לרעה את הביקוש למוצרים האלה, שנחשבים בריאים יותר, ולהוזילם". לטענתו, גם לרגולטורים יש כאן תפקיד מכריע: "לדאוג שזה יקרה ולאכוף בפועל שינוי משמעותי".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker