"היה צריך להחליש את ערוץ 2, כמו שהיה צריך להפחית את כוחו של 'ידיעות אחרונות'" - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"היה צריך להחליש את ערוץ 2, כמו שהיה צריך להפחית את כוחו של 'ידיעות אחרונות'"

ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת בן־גוריון, פרופ' עמית שכטר, חושש מהשפעת אינטרסים זרים על שידורי הטלוויזיה ■ הוא דוגל בצמצום הרגולציה, ותולה תקוות בתאגיד: "ככל שהשידור הציבורי יהיה חזק בתחום החדשות - כך הערוצים המסחריים ירצו להתחרות בו"

11תגובות
עמית שכטר. "הרווח העיקרי מאחזקה בתקשורת — נגישות לבעלי כוח ולפוליטיקאים"
אייל טואג

פיצול ערוץ 2 השבוע לשני ערוצים, קשת ורשת, מעסיק מאוד את הציבור — בעיקר בכל הקשור לשאלות מי מהערוצים יחזיק במותגי התוכן הבולטים ואיפה תשודר מהדורת החדשות הפופולרית. ואולם נראה כי ההיבט המהותי ביותר של הפיצול הוא דווקא הגברת השפעתם של בעלי ההון על השיח הציבורי.

חברת קשת, שמוחזקת על ידי בעלי הון כמו דודי ורטהיים ויצחק תשובה, תחלוש כעת על ערוץ טלוויזיה שלם, וכך גם רשת, שמחזיקים בה עידן עופר, אודי אנג'ל ומיכאל שטראוס. פרופ' עמית שכטר, ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת בן־גוריון, אומר בראיון ל–TherMarker כי יש להיות מודעים לזהות בעלי ההון ששולטים בתקשורת.

"אנחנו יודעים שבעלות על גוף תקשורת זה לא רק כסף. היא מספקת נגישות. ערוץ 10, למשל, הפסיד סכומים משמעותיים, אבל בעלי המניות שלו המשיכו להזרים לו כסף. הרווח המרכזי מאחזקה בתקשורת הוא נגישות לבעלי הכוח ולפוליטיקאים, והם אלה שמסייעים לבעל ההון בעסקיו האחרים. תקשורת זה כוח.

"לפעמים הדיווידנד הוא עסקי, ולפעמים הוא עמדת ההשפעה. כשאתה אדם עשיר מאוד, כמו שלדון אדלסון, אתה לא עושה חשבון של רווח־הפסד. אנשי עסקים נוהגים כך גם בפעילויות הפילנתרופיות שלהם, כמו פורום חיים סבן למדיניות בוושינגטון".

חיים סבן
עופר וקנין

שמזמין אליו כל שנה עיתונאים ופוליטיקאים מישראל.

"בדיוק. הפורום הזה נקרא על שמו של סבן, הוא הנואם הראשון שם, וכך הוא מתחכך עם פוליטיקאים. יש אנשים שאוהבים את הכוח הזה גם אם אין לו תמורה כלכלית מיידית. מעבר לזה, יש כלי מדיה שיש לבעלי הבית שלהם עסקים אחרים ואינטרסים צולבים".

אנחנו שומעים מנגד טענות שלפיהן בעלי הון אינם מתערבים בתוכן. שמענו את זה, למשל, במקרה של אליעזר פישמן ו"גלובס". אתה משתמש במונח "נגישות" - למה אתה מתכוון?

"מה זאת אומרת לא מתערב? יש רוח המפקד. אתה יודע מי הבוס ומתאים את עצמך לצרכיו. התפרסם מחקר אצלנו שבדק את המתאם בין הודעות לעיתונות של הבנקים לבין אופן הפרסום שלהן בעיתונות. ב'גלובס' (שעבר בינתיים לבעלות אחרת; נ"ט) המתאם היה הכי גבוה. לא ערכו בכלל את ההודעות לעיתונות. למה? אולי אפילו לא קיבלו הוראה. אבל פישמן היה צריך יחסים טובים עם הבנקים, ורוח המפקד היא דבר משמעותי".

זה מעוות את היכולת לבחון את שוק המדיה.

"אי־אפשר להתייחס לשוק המדיה רק כאל שוק כלכלי. זה ויכוח ארוך שנים. רגולציה עושים רק כשיש כשל שוק. זה נכון למערכת המים והחשמל, אבל זה לא רלוונטי לשוק התקשורת: יש בו כוח ומשמעות משלו — עם היבטים חברתיים ותרבותיים שקשורים לדמוקרטיה, ניהול השיח ותהליכי קבלת החלטות בציבור".

גם כעת, כששוק הטלוויזיה לקראת מפץ גדול עם פיצול ערוץ 2, אי־אפשר לנהל דיון כלכלי — מפני שלאף אחד לא באמת אכפת מי ירוויח ומי יפסיד.

"יש דברים שהם כן עסקיים בשוק הטלוויזיה. התחרות בתחום הרב־ערוצי והכניסה של סלקום ופרטנר — זאת התפתחות עסקית. אבל כל אלה שעוסקים בחדשות, באקטואליה בחומרים מהסוג הזה — שם ההיבט הכלכלי הוא משני וזניח".

"אי־הסדרת השוק תהיה בכייה לדורות"

שכטר עמד בראש ועדה שהקים שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן, ב–2014. הוא הגיש המלצות לשינויים רגולטוריים, להגברת התחרות — ובעיקר לגיבוש מנגנון שבו גופי השידור ימשיכו להשקיע בהפקות מקור ישראליות. החוק מחייב כיום את HOT ו–yes להזרים 8% מהכנסותיהן להפקות בשוק הישראלי, אבל חברות כמו סלקום ופרטנר אינן מחויבות להשקיע כלל. עד כה לא קודמה אפילו המלצה אחת מאלה שהגיש שכטר.

"לא מסדירים את השוק. זאת תהיה בכייה לדורות, במיוחד בהיבט של הפקות מקור", מתריע שכטר. "נכנסים גופים חדשים לשוק, ובעוד חמש שנים כבר אי־אפשר יהיה לדרוש מהם להשקיע בהפקות מקור. הם יגידו: 'אנחנו פה כבר שנים, חגגתם אתנו בטקסי ההשקה ולא ביקשתם מאתנו רישיון — עכשיו נזכרתם לדרוש חובת הפקות?' ההכנסות של HOT ו–yes יירדו בעתיד וכתוצאה מכך גם ההשקעה שלהן בהפקות מקור תרד, וכל השוק יינזק מאוד. אני מתפלא מאוד שהיוצרים לא לוחצים יותר בכיוון הזה. הם לא מספיק ערניים לנעשה פה".

המחלוקת היא אם הממשלה צריכה להיות מעורבת ולהסדיר את שוק התקשורת או לאפשר לשחקנים להתחרות זה בזה.

"יש סלט בין השינויים הטכנולוגיים, הכלכלה, התרבות והדמוקרטיה. הסיטואציה הטכנולוגית שינתה את כללי המשחק, וצריך להיערך לספק את שידורי הטלוויזיה בהתאמה. השאלה שהרגולטור צריך לשאול את עצמו היא מהם הערכים של שוק התקשורת שעליהם צריך להגן. אפשר להגדיר רשימה די ברורה.

"לחדשות יש ערך חשוב בדמוקרטיה. תפקיד חשוב יש גם למוצרי תרבות מקומיים אודיו־ויזואליים, ויש כמובן את היבט החשיפה של ילדים לתכנים והגנה עליהם, ויצירת תכנים חינוכיים לילדים. אלה המקומות שהרגולטור חייב להתערב בהם. השוק לא יסדיר את עצמו בהיבטים האלה".

אז פיצול ערוץ 2 הוא טוב או רע?

"החלשת חדשות 2 היא מהלך חשוב, כמו שהיה חשוב להפחית את הכוח של 'ידיעות אחרונות'. זה גוף חזק מדי, ונכון שתהיה יותר תחרות בתחום החדשות. עם זאת, צריך גם פיקוח ציבורי על החדשות, ואסור שהן יהיו כמו ב'ישראל היום'".

חדשות ערוץ 2.
מוטי מילרוד

התזה ההפוכה היא שריבוי ערוצים וחברות חדשות קטנות יחליש את המערכות העיתונאיות ולא יאפשר להן לעמוד מול בעלי ההון והשלטון.

"זה לא נכון. לא יקומו הרבה חברות חדשות קטנות. אין דבר כזה בעולם. חדשות זה דבר יקר ואף גוף לא רץ להקים פעילות חדשות. כבר שנים יש בחוק אפשרות להקים ערוץ חדשות, ואף אחד לא ניגש לעשות את זה".

האם המחיר לא יהיה כבד מדי? ברגע שגופי השידור יפסידו, התקשורת תהיה תלותית יותר.

"עיתונות עצמאית היא עצמאית, וזה תלוי בדנ"א של גוף התקשורת. בכל מקרה, אני לא חושב שהפתרון הוא הגברת הריכוזיות. הפתרון הכי טוב הוא חיזוק השידור הציבורי ועצמאותו. השידור הציבורי הוא המכשיר הכי חשוב ברגעים כאלה של אובדן דרך".

מה דעתך על השידורים של כאן?

"אני לא מבקר טלוויזיה. יש לי את הדעות והטעם שלי לגבי מהלכים שנעשו. חלק טובים וחלקם לא. אבל המבנה של החוק הוא נכון".

כזה שמצדיק השקעה של 700 מיליון שקל?

"בוודאי. היה צריך להשקיע אפילו יותר. ככל שהשידור הציבורי יהיה חזק יותר בתחום החדשות, כך גם שידורי החדשות של הערוצים המס­ח­ריים ירצו להתחרות בו".

"לא הופתעתי מהחשדות נגד פילבר"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עומד במרכז החקירה בתיק 2000, שבה הוא חשוד כי שניסה להגיע לעסקת שוחד עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, לסיקור חיובי בעיתון בתמורה לצמצום כוחו של "ישראל היום".

מימין: ארנון מוזס, בנימין נתניהו
מוטי קמחי, אוליבייה פיטוסי

כששמעת על השיחות בין נתניהו למוזס, מה חשבת?

"הופתעתי. לפעמים אתה מריח משהו רע, אבל לא מאמין עד כמה מסריח זה יכול להיות".

האם לדעתך שיחות כאלה התקיימו גם עם בעלים של גופי תקשורת אחרים?

"מוזס יש אחד. השוק הישראלי קטן מדי בשביל להכיל עוד מוזס. מפרשת שלמה פילבר (מנכ"ל משרד התקשורת המורחק, החשוד בפרשת בזק; נ"ט), לא הופתעתי. בכל מיני אינטראקציות שהיו לי מול משרד התקשורת בשנים האחרונות ראיתי מספיק סימנים לכך. לא הבנתי שזה מושחת, אבל ראיתי שהתמיכה בבזק היא לא רציונלית".

נתוני האמון בתקשורת בשפל. ראש הממשלה ושרים תוקפים בחריפות את התקשורת. יש באמת פער כזה בין העם לתקשורת?

"כשיצחק מודעי היה שר האוצר נערך סקר והופיעה בו השאלה, 'האם אתה תומך בתוכנית הייצוב שהוא מוביל?' הרוב השיבו 'כן'. לאחר מכן הציבור נשאל, 'האם אתה מאמין שהמהלכים האלה יצליחו?' הרוב ענו 'לא'. זה נכון גם לשידורי החדשות. בסקרים אומרים שלא מאמינים לחדשות, אבל ממשיכים לצפות — לא רוצים להודות שמאמינים לתק­שו­רת. זה נתפש כהבעת חולשה. יודעים שאמנון אברמוביץ' אומר אמת, שמה שכתוב ב'הארץ' נכון ומה שב'ישראל היום' לא נכון — אבל הם לא מוכנים להודות בזה".

מה דעתך על ההתבטאויות של נתניהו נגד התקשורת?

"'העם נגד תקשורת עוינת' זה סטיקר משנות ה–90. זה לא משהו חדש. הניסיונות לעשות דה־לגיטימציה לתקשורת הם דבר שמאפיין סוגים מסוימים של משטרים. לדעתי, אפשר לשפר הרבה דברים בתקשורת, אבל בין זה לבין טענות שהיא מוטה באופן מגמתי יש הבדל.

"כולנו חווינו בשנים האחרונות את השחיתות השלטונית, ואנחנו יודעים שאמצעי התקשורת לא בחלו בהפעלת לחץ גם על ראש הממשלה שהגיע מהמרכז, כשהתגלה שהוא מושחת".

"האירופאים נכנסים בגוגל בלי חשבון. הם קשוחים מאוד"

אם יש סוגיה אחת שבאמת מדאיגה את פרופ' עמית שכטר היא התגברות כוחם של המונופולים החדשים — ענקיות טכנולוגיה כמו פייסבוק וגוגל. "אנחנו צריכים להיות ערניים לכך שמוקמים מונופולים חדשים. בהיבטים מסוימים צריך להיות שיתוף פעולה בינלאומי כדי להתמודד עם הכוח שלהם", מדגיש שכטר.

לדבריו, כבר כיום "האירופאים נכנסים בגוגל בלי חשבון. הם קשוחים מאוד. יש למדינות יכולות לשחק במגרש הזה אם הן יובילו שיתוף פעולה שמטרתו לא סגירת חומות כמו בסין, אלא מניעת שליטה ממונופולים בעלי כוח".

הם באמת שולטים בתודעה שלנו?

"אני האחרון שתומך בעסקים גדולים ומונופוליסטיים, אבל אני לא חושב שיש פה איזו קונספירציה. אני לא רואה אותם מנסים להשתלט על התודעה. מה שמעניין אותם זה להרוויח מעצם השימוש שלנו במוצר שלהם. הם לא רוצים לכבוש שום דבר, רק להיות עשירים.

"הם הופכים אותנו לרעים ואכזריים, אבל לא מתוך כוונה להיות כאלה — אלא פשוט כי זה מה שהכסף עושה. בסופו של דבר, צריך לבחון את הכוח הריכוזי שלהם ולהחליט איך מגבילים אותו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם