מדריך: מה תראו בטלוויזיה אחרי פיצול ערוץ 2 ב-1 בנובמבר? - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדריך: מה תראו בטלוויזיה אחרי פיצול ערוץ 2 ב-1 בנובמבר?

אחרי 24 שנים של שליטה בתודעה הלאומית יחליפו את ערוץ 2 שני ערוצים חדשים - ערוץ קשת באפיק 12 וערוץ רשת באפיק 13 ■ למה מפצלים, מה ישודר בכל ערוץ, והאם ראש הממשלה בנימין נתניהו יוכל לחייך בשביעות רצון? ■ שאלות ותשובות

25תגובות
יונית לוי
אייל בן יעיש / חדש�

קצת קשה להאמין, אבל ערוץ 2 החל את שידוריו בלי אף אישור חוקי ובלי כל הליך אסדרה. הוא פשוט קם, כך פתאום. היתה זו יוזמה עצמאית של שר התקשורת לשעבר, אמנון רובינשטיין. הליכי החקיקה בכנסת להקמת הרשות השנייה והקמת השידורים המסחריים נתקעו, ובמשרד התקשורת גמרו אומר לעשות מעשה. השבוע לפני 31 שנה, שני עוזרי השר, אברהם פורז ואורן טוקטלי, החלו בשידורי ניסיון.

"הערוץ השני", כפי שכונה אז, שידר בימיו הראשונים בעיקר קליפים מוזיקליים ותוכניות קלילות. אבל השידור הממשלתי בערוץ 2 התחזק והלך — בין השאר על רקע שביתת עובדי רשות השידור ב–1987, מלחמת המפרץ ותוכניות בולטות כמו "העולם הערב" ו"המעגל". ב–4 בנובמבר 1993 הסתיימו שידורי הניסיון, ואת הערוץ השני הממשלתי החלו להפעיל שלושה גופים פרטיים — קשת, רשת וטלעד. בשבוע הבא זה יסתיים. איך ייראה עולם הטלוויזיה הישראלי אחרי השינוי?

התוכניות הבולטות בערוצים המסחריים החדשים

מה הולך לקרות ב-1 בנובמבר?

24 שנים אחרי שהחל לשדר באופן מסחרי, ערוץ 2 — הערוץ החזק והנצפה בישראל, שכבש את טבלאות הרייטינג, יצר תרבות ושפה חדשות והצמיד למרקע את אזרחי ישראל בכל אירוע לאומי — הולך לעולמו. ב–31 באוקטובר, בלילה שבין שלישי ורביעי, השאלטר של ערוץ 2 יירד, ואפיק 22 בכבלים ובלוויין יוחשך. במקביל, בשעה 00:00 יעלו בישראל שני ערוצים חדשים: ערוץ קשת באפיק 12 בממירי HOT ו–yes, וערוץ רשת באפיק 13. באותה הזדמנות, ערוץ 10 יעבור מאפיק 10 לאפיק 14.

למה בעצם פיצלו את ערוץ 2?

למעשה, אף אחד לא חוקק חוק כדי לפצל או לפרק ערוץ. החוק היחיד ששר התקשורת לשעבר, משה כחלון, חוקק ב–2011 — הוא תיקון לעיוות של שנים רבות, שבהן היתה מעורבות ממשלתית עמוקה בשוק התקשורת. קשה להאמין, אבל גם אחרי שידורי הניסיון הממשלתיים, ערוצים 2 ו–10 היו למעשה נכס בבעלות ממשלתית. המדינה היא זו ששלטה באפיק בממירי HOT ו–yes שבו שודרו הערוצים הפרטיים, והיא זו שהחזיקה בבעלות על המותגים 2 ו–10.

במשך כל שנות פעילות הטלוויזיה המסחרית, המדינה העניקה לגופים פרטיים זיכיון מוגבל להשתמש בנכסים שבבעלותה, בתמורה להתחייבויות כמו השקעה גבוהה בתוכן איכותי.

ב–2011 החליטה הממשלה שלא עוד: המדינה יוצאת משוק התקשורת, ומאפשרת לכל מבקש לקבל רישיון באופן חופשי, ולשדר בערוץ שבוע ימים מלא. זה התמשך שש שנים, אבל כעת הרפורמה הזו מיושמת סוף סוף. העידן הישן של בעלות המדינה על ערוצי הטלוויזיה נמחק, וגופי התקשורת יוצאים להתחרות זה בזה באמצעות רישיון קבוע לשבוע שידורים מלא.

הצנרת
רשת

אבל כדי שיהיה ניתן להתחיל את התחרות מחדש, נוצר צורך ליישר את מגרש המשחקים ולמחוק כל זכר לשוק השידורים הישן. לכן הוחלט כי המותג החזק — ערוץ 2 (שהוא כאמור נכס ממשלתי) — יימחק.

באותה הזדמנות, כדי לחזור שוב לנקודת ההתחלה, גם ערוץ 10 ינדוד לאפיק 14. אלא שערוץ 10 החליט לבצע תרגיל שיווקי־משפטי קטן. גם עליו נאסר להשתמש במושג "ערוץ 10" או "חדשות 10", אך במקום להמציא מותג חדש — הערוץ מכנה את עצמו כעת "ערוץ עשר" ואת המהדורה "חדשות עשר", במלים ולא בספרות. זאת, אף שהערוץ למעשה ישדר באפיק 14 ב–HOT ו–yes.

האם התחרות כעת באמת חופשית?

לכאורה כן. שוק הטלוויזיה נשלט עד כה על ידי המונופול של ערוץ 2 ששלט בשוק הפרסום, בהרגלי הצפייה ובשוק הדעות. למעשה, ערוץ 2 לא איפשר לאף ערוץ חדש לקום ולשרוד לידו. ערוץ 10, למשל, הפסיד כ–1.5 מיליארד שקל מאז הקמתו.

ואולם המונופול אולי נמחק, אבל גם כעת התחרות לא תהיה חופשית, משום שהמדינה לא באמת יצאה משוק השידורים. כללי הרישיון החדשים נעשו בהעתק־הדבק מכללי הזיכיון העתיקים, ולא חל בהם כל שינוי מהותי. לרשות השנייה — הגוף הרגולטורי שחבריו מתמנים ישירות על ידי שר התקשורת — יש עדיין סמכויות בלתי־מוגבלות למעורבות בתוכני הערוצים. הממשלה עדיין מציבה חסמים משמעותיים בפני כל גורם שרוצה לשדר בערוץ מסחרי ולשלב פרסומות. מספר ועדות מקצועיות המליצו להגביל משמעותית את מעורבות המדינה, אך המלצות אלה לא הבשילו לכדי הצעות חוק.

מה ישודר בכל ערוץ?

התחרות על לבם ועל עיניהם של הצופים הולכת להתגבר מאוד. צופה הטלוויזיה חובב תוכניות הריאליטי והבידור ייאלץ כעת לבחור בין תוכניות אהובות שישודרו בערוץ של קשת ובערוץ של רשת באותו זמן. אלא שהצופה הישראלי מכיר את ערוץ 2 ולא מזהה כיום את מותגי התוכן עם קשת או רשת. כדי לעשות סדר, תוכלו לעיין בטבלה המצורפת ולגלות אילו תוכניות עוברות לאן.

איך נקבע לאיזה אפיק יעבור כל גוף שידורים?

לפני כמה חודשים ערכה הרשות השנייה מכרז חד־פעמי, שקבע איזה אפיק ב–HOT ו–yes יקבל כל ערוץ. קשת שילמה את המחיר הגבוה ביותר עבור ערוץ 12 — כ–25 מיליון שקל. בקשת סברו, על בסיס מחקר מקיף, כי הדמיון בין ערוץ 2 לערוץ 12 יעניק להם עדיפות בתחרות מול ערוץ 13 של רשת. מנגד, ערוץ 10 התייחס למכרז הערוצים די בזלזול, והציע 1.54 שקלים בלבד עבור אפיק 14. הכסף שיתקבל ממכרז הערוצים אמור לחזור לשוק הטלוויזיה, וישמש להפקות טלוויזיה מסוגה עילית.

השינויים האלה יחולו גם בממירים של פרטנר, שבהם הערוצים תואמים את מספרי האפיקים של HOT ו–yes. מנגד, לקוחות סלקום TV לא יחושו בשינוי (למעט בסוגיית ה–HD).

רשת

מה יקרה מעתה ואילך באפיקים 2 ו-10?

באפיקים אלה תוצב שקופית שתפנה את הצופים לאפיקים החדשים. לפי החלטת שר התקשורת, השקופית תוצג במשך ארבעה חודשים. בהמשך, HOT ו–yes יוכלו להעלות באפיקים אלה ערוצים אחרים.

השינוי יאלץ את HOT ו–yes לבצע שינויים נוספים. ב–HOT, למשל, הערוצים HOT Gold, HOT Movies ואחרים יידחקו קדימה לאפיקים חדשים. גם ב–Yes, הערוצים yes Action, yes Drama ונוספים יעברו לאפיק חדש.

ערוץ 2 נמחק, אבל מה יהיה עם חדשות ערוץ 2?

ראשית, זו כבר לא תהיה חברת החדשות של ערוץ 2. לאחר מחיקת המותג ערוץ 2, חדשות 2 תהפוך לחברת "החדשות" בלבד. הסוגיה קשורה בדיל מוזר ובעייתי שנעשה ב–2011 בין השר כחלון והמחוקקים לבין גופי השידור. עד כה, חברת החדשות של ערוץ 2 היתה נכס משותף של קשת ורשת. התוכנית היתה שאחרי הפיצול חברת החדשות תעבור לאחד הגופים, ואילו השני יקים חברת חדשות נפרדת. במקום זאת, המחוקק איפשר להם להמשיך בהחזקה משותפת בחברה למשך שלוש שנים נוספות. למה? כי שני הגופים לא רצו לשלם על הקמה מהיסוד של חברת חדשות, או על רכישת חלקו של השני בחברה. כך חסכו החברות כ–150 מיליון שקל יחד.

בפועל, משמעות הדיל היא שבמשך שלוש השנים שלאחר הפיצול, שידורי הערוצים 12 ו–13 יתמזגו סביב שעות השידור המשותפות של "החדשות" — במהלך תוכניות כמו, למשל, "שש עם עודד בן עמי" וכמובן "המהדורה המרכזית" עם יונית לוי ודני קושמרו.

הסדרה "כיפת ברזל"
אוהד רומנו

כיצד יתנהל השידור המשותף של החדשות באירועי חירום או בשידורים מיוחדים?

ועדה משותפת בראשות יו"ר חדשות 2, תמי רווה, גיבשה בחודשים האחרונים קווים למתווה שיאפשר שידור משותף.

כך, למשל, נקבע כי מנכ"ל חדשות 2, אבי וייס, הוא זה שיחליט אם לפרוץ לשידור באירועים מיוחדים, אבל כל ערוץ יוכל להחליט אם הוא מושך את השידור מהחדשות. עוד נקבע כי אורכן של הפסקות הפרסומות ייקבע מראש על ידי שני הערוצים במשותף אחת לחודש או לרבעון.

כדי למנוע עימותים בין הצדדים, נקבע גם כי עיתונאי "החדשות" לא ישתתפו יותר בתוכניות של הערוצים עצמם, כמו בתוכנית של ניב רסקין בקשת או בתוכנית "לפני החדשות" ברשת, ולא יהיה כל קידום לתוכניות של גופי השידור בשידורי החדשות.

עם זאת, יכולת התיאום לשידור משותף בשני ערוצים היא מוגבלת, ולהערכתנו לא מן הנמנע כי יתגלו לא מעט תקלות טכניות ועיכובים בשידורים בשל בעיות תיאום בין הערוצים.

ערוץ עשר

מה יקרה לתוכן איכותי כמו דרמות ודוקו?

חלק גדול מהתוכן בערוצים המסחריים שודר עד עתה לא משום שהערוצים רצו בכך, אלא מפני ש במסגרת המכרז על ערוץ 2 הם התחייבו להשקיע סכומים גבוהים בתוכן מסוגה עילית, כמו דרמות ודוקו. בטווח הרחוק, המעבר לשיטת הרישיונות יביא להפחתה ניכרת בהשקעה הכוללת של הערוצים המסחריים בתוכניות מסוגה עילית, שלרוב עלותן יקרה יותר. כך, קשת ורשת השקיעו עד כה כ–180 מיליון שקל בשנה בסוגה עילית, וסכום זה יפחת בהמשך לכ–100 מיליון שקל.

השינוי לא יורגש מיידית על המסך. לשתי החברות יש חובות תוכן מהעבר. בנוסף, הרגולציה ההדוקה עדיין קובעת לגופי השידור את תמהיל השידורים. בטווח הרחוק, המטרה של קובעי המדיניות היא שהערוצים המסחריים יהיו חופשיים כמעט לחלוטין לשדר תכנים בהתאם לצורכיהם, ואילו המחויבות לרכש הפקות מקומיות ולשידור תכנים מסוגה עילית תיפול בעיקר על תאגיד השידור הציבורי, שמשקיע כיום 90 מיליון שקל בשנה בסוגה עילית.

האם לאחר השינוי עדיין יהיו הרבה פרסומות?

כן, אולי אפילו יותר ממה שהתרגלנו. קשת ורשת צריכות להכפיל את כמות התוכן שהן מפיקות, אבל שוק הפרסום בטלוויזיה לא צפוי לגדול בהתאם. גודל השוק הזה בישראל הוא כ–1.2 מיליארד שקל בשנה — מה שככל הנראה לא יספיק לכלכל שלושה ערוצים מסחריים.

משמעות הדבר היא שבשוק יהיה היצע גדול הרבה יותר של דקות פרסום, וכל אחד מהגופים ינסה לשלב כמה שיותר דקות פרסום בשידוריו כדי למקסם הכנסות.

האם כולם ייהנו ממעבר הערוצים המסחריים ל–HD?

לא. הרשות השנייה החליטה לנצל את ההזדמנות ולחייב את קשת ורשת לעבור, באיחור לא אופנתי, לשידור בחדות גבוהה. אבל בשלב זה המעבר ייעשה רק ב–HOT, ב–yes ובפרטנר. מנגד, צופי עידן פלוס (ויש כמה מאות אלפים כאלה בישראל, בעיקר מהשכבות החלשות) לא ייהנו מהמעבר. מדוע? העלות של שידור בחדות גבוהה היא כמה מיליוני שקלים בשנה, והערוצים המסחריים מסרבים לממן זאת. גם המדינה, שמפעילה את המערך החינמי של עידן פלוס, סירבה לשלם יותר כדי לסבסד את המעבר עבור המערך.

נפגעים נוספים הם רוב הלקוחות של חברת סלקום, וזאת מכיוון שממירי החברה מבוססים על תשתית עידן פלוס (ראו ידיעה נפרדת). החברה ניסתה לעתור לבג"ץ ולחייב את המדינה לעצור את המעבר ל–HD עד שגם לצופי עידן פלוס יתאפשר לצפות ב–HD, או לחילופין לממן את המעבר ל–HD גם בעידן פלוס — אבל בג"ץ דחה את הבקשה לצו ביניים.

האם הרפורמה קשורה לרצון של ראש הממשלה להחליש את התקשורת?

יש הסבורים שבהחלט כן. בסופו של דבר, אפשר להניח שנתניהו, שתוקף את התקשורת באגרסיביות, שבע רצון מכך שערוצי התקשורת יהיו חלשים יותר. הם הרי ייאבקו זה בזה בתחרות אגרסיבית יותר ויזכו לשיעורי רייטינג נמוכים יותר, והם עלולים להפסיד הרבה מאוד כסף.

אבל חייבים להודות שהפעם נתניהו ממש לא קשור לעניין. ההחלטה לגבי הרפורמה הזו התקבלה ב–2011 בהליכים תקינים ועם המלצות של כל מקבלי ההחלטות. גורמי המקצוע מאמינים כי במודל הפעילות החדש יהיה ניתן בסופו של דבר לבסס תחרות אמיתית בשוק התקשורת, שתסייע לייצר שוק תקשורת חופשי ודינמי יותר.

למה בכל זאת יש סיבה לחשוש?

כל התחזיות הן ששוק הטלוויזיה ירשום בשנה הראשוה הפסדים קשים מאוד, המוערכים ב–200–300 מיליון שקל. הפסדים כאלה עלולים לגרום לתלות חריפה של גופי התקשורת בבעלי הבית של גופי השידור. רוב בעלי הבית של גופי השידור הם בעלי הון מהגדולים בישראל — כמו דודי ורטהיים, יצחק תשובה, אודי אנג'ל, מיכאל שטראוס ולן בלווטניק.

חולשת גופי השידור והצורך בהזרמות מבעלי ההון עלולים ליצור בישראל גופי שידור חלשים ובלתי־עצמאיים. גופים כאלה עלולים בסופו של דבר ליצור תוכן ירוד וזול יותר, שתהיה בו מעורבות מסחרית גבוהה הרבה יותר. מנגד, הם יימנעו מלעסוק בתחקירים או בסוגיות שאינן מתיישבות כראוי עם האינטרסים של בעלי הבית או של חבריהם. התקווה לשוק טלוויזיה מגוון, תחרותי ויציב עדיין רחוקה מלהתממש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם