פסק דין חושף את הרווח של אילן שילוח משוק הפרסום: 230 מיליון שקל בשבע שנים - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פסק דין חושף את הרווח של אילן שילוח משוק הפרסום: 230 מיליון שקל בשבע שנים

בית המשפט קיבל חלקית את דרישת רשות המסים לחייב את שילוח בתשלום מס ■ לטענתה, שילוח קיבל כספים ממקאן העולמית משום שהמשיך להיות פעיל כיו"ר מקאן ■ שילוח ישלם מס של כ-15 מיליון שקל נוספים

20תגובות
אילן שילוח
אייל טואג

אילן שילוח, לשעבר מבעלי משרד הפרסום מקאן תל אביב, ישלם תוספת מס של 15 מיליון שקל עבור תשלומים שקיבל כחלק מהסכמיו עם חברת הפרסום העולמית מקאן. ההליכים המשפטיים ופסק הדין של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, הרי קירש, מגלים שורה של נתונים שהיו חסויים עד כה על ההכנסות הגבוהות של שילוח מתחום הפרסום.

לפי פסק הדין, ב-2004 קיבל שילוח שכר אישי וישיר של 5.7 מיליון שקל, ב-2005 הסכום עלה ל-7.5 מיליון שקל, ב-2006 נחתך ל-3.6 מיליון שקל וב-2007 קיבל שילוח 1.5 מיליון שקל. בנוסף לכך קיבל שילוח באותן שנים באמצעות חברת פרדקוס שבשליטתו כ-47 מיליון שקל בונוסים ומענקים עבור פעילותו במקאן.עם זאת, בפסק הדין נכתב כי לא ניתן לקבוע כי הסכומים האלה אכן שולמו לשילוח.

עבור מכירת 18% ממניותיו במקאן קיבל שילוח כ-100 מיליון שקל בין 2008 ל-2011. סכום נוסף של כ-80 מיליון שקל קיבל שילוח עבור הסכם אי תחרות במקאן. מקאן גם שילמה לשילוח סכום של כ-100 אלף שקל בחודש. כלומר, בסך הכל קיבל שילוח ממקאן מ-2004 עד 2011 כ-230 מיליון שקל. שילוח ממשיך לכהן בתפקידו כיו"ר מקאן גם כיום.

שילוח היה פרסומאי בכיר שהצעיד את קבוצת מקאן (לשעבר קשר בראל) להובלה בשוק הפרסום הישראלי. בעדותו אמר שילוח: "הפכתי את מקאן לסוכנות הפרסום הכי טובה בעולם, קיבלנו הרבה פרסים. אין אח ורע בעולם למה שאני עשיתי בסוכנות הישראלית הזאת. היתה גם כתבה גדולה על זה ב-TheMarker שבחרה אותי לאחד מ-10 המנהלים הכי טובים בישראל ב-10 השנים האחרונות. לקחתי את מקאן, שהיה אז קשר בראל, משרד עם 20 מיליון דולר מחזור... בהתדרדרות למקום 8-7, והפכתי אותו לסוכנות הפרסום הכי גדולה בישראל".

האחזקות במקאן עד 2007 נחלקו בין שילוח, שהחזיק ב-18%, לבין מקן העולמית שהחזיקה ביתרה. באותה תקופה החליט שילוח לפרוש מהחברה, לאחר שהבין כי לא יוכל להגדיל את אחזקותיו בה. במקביל, אירע המשבר בחיי החברה – שילוח פיטר את המנכ"לים המשותפים שירה מרגלית (בת זוגו) ואורן פרנק לאחר שהתבטאו נגד בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי נוחי דנקנר. משבר זה, לפי עדותו של שילוח, האיץ בו לעזוב את החברה.

ב-2007 הוא החליט להיפרד מתחום הפרסום ועבר לפעול בזירת ההיי-טק. הוא התפטר מתפקיד יו"ר מקאן והחל למכור את אחזקותיו במקאן תל אביב לחברה העולמית מקאן. בינואר 2008 חתם שילוח על הסכם אי תחרות בינו לבין מקאן העולמית. לפי ההסכם, שילמה מקאן העולמית 20 מיליון דולר לשילוח עבור הסכם אי תחרות למשך שלוש שנים. הסכם נוסף שנחתם היה למתן שירותים על ידי שילוח - בסכום של 100 אלף שקל בחודש. במקביל, במאי 2009 החל שילוח למכור את מניותיו (18%) בכמה מנות, וקיבל תמורתן כ-30 מיליון דולר נוספים, כך לפי העדות שמסר.

באותה תקופה השקיע שילוח בשני מיזמי היי-טק. הוא השקיע 40 מיליון שקל ב-2007 בחברת הפרסום מטומי, ושנתיים לאחר מכן השקיע בחממת דה טיים 20 מיליון שקל תמורת שליש מהמניות.

עבור הסכם אי התחרות נקבע בהסדר עם פקיד שומה כי שילוח ישלם מס של כ-20% עבור רווח הון, וזאת בשל הטענה כי הוא מתנתק מהחברה ומקבל תשלום הוני עבור אי התחרות. ואולם לאחר חמש שנים החליט פקיד השומה לפתוח את הסכם השומה בטענה כי שילוח ממשיך לשמש בתפקיד ניהולי בחברה כיו"ר החברה, וכי קשרי העבודה לא הסתיימו. כלומר, במקום לסווג את ההכנסה מהסכם אי התחרות כהכנסה הונית, יש לסווג מחדש את ההכנסות הללו כהשתכרות או רווח מעבודה, ולכן על שילוח לשלם מס של 21 מיליון שקל נוספים.

אחת ההתפתחויות המוזרות בפרשה חלה כאשר באחד הנספחים שצורפו להליך הערעור של שילוח צורף מסמך - תיקון להסכם אי תחרות בין שילוח למקאן העולמית - שממנו אכן עלה כי התשלום שמועבר לשילוח אינו עבור הסכם אי תחרות אלא מועבר כתגמול מנהלים. כלומר, הדבר היווה לכאורה חיזוק לטענת פקיד השומה כי התשלום היה עבור עבודתו של שילוח ולא עבור הסכם אי התחרות.

נציגו של שילוח טען כי העביר את התיקון לידיו של פקיד השומה, אך מנגד נציגי פקיד השומה טענו כי אינם מכירים את המסמך. בית המשפט מתח ביקורת מרומזת על התנהלותו של שילוח - שלא ציין את תיקון ההסכם בערעורו. "יש לציין בתמיהה כי ככל הנראה מקומו של מסמך תיקון הסכם אי התחרות נפקד ממכתב נימוקי ההתנגדות לפתיחת שומה והגבלתה ששיגר שילוח... התיקון האמור משום מה לא צורף... ולא זכה להתייחסות כלשהי במכתב ההתנגדות", כתב השופט קירש.

בית המשפט התייחס לתיקון של הסכם אי התחרות, והעריך כי מדובר היה בדרישה של מקאן העולמית כדי לסייע לה בתכנון המס. עם זאת, בית המשפט קבע כי לא היה מדובר בהטעיה של רשות המסים וכי שילוח לא הסתיר דבר עשה גילוי מלא מראש, והמסמך לא היווה משקל מכריע בהחלטת בית המשפט.

בנוגע לעבודתו של שילוח, טען פקיד השומה כי "מה שהיה הוא שיהיה", ולא התרחש כל שינוי בתפקידיו של שילוח במקאן לאחר חתימת הסכם אי התחרות. עוד נטען כי שילוח עדיין היה חתום על דו"חות כספיים של מקאן, עדכוני שכר ומסמכים מהותיים אחרים.

מנגד, שילוח טען כי עבר למעמד של יו"ר לא פעיל, שהה באופן מצומצם בלבד במשרדי מקאן, הפסיק את הקשר השוטף עם הלקוחות, מינה מנכ"לים במשרה מלאה למקאן ולא השתתף בישיבות הנהלה. שילוח טען כי את מירב זמנו הקדיש למטומי ולדה טיים. עם זאת, שילוח הודה כי בתקופת משבר המנכ"לים ולאחריה היה מעורב יותר בניהול השוטף במקאן.

בפסק הדין קבע בית המשפט כי מבחינה מהותית אין מקום לפתוח את התיק בשל טעות שביצע פקיד השומה, וכי היה ברור לרשות המסים כי שילוח ממשיך בתפקיד ניהולי במשרה חלקית מקאן. ואולם לפי השופט במישור העובדתי יש מקום לפתוח את שומת המס, וזאת משום שלפי השופט חלק מהתקבולים היו עבור השירותים שסיפק שילוח למקאן ולא עבור הסכם אי התחרות.

בית המשפט ביקש לבחון ולהשוות את שכרו של שילוח באותן שנים של הסכם אי התחרות לעומת שנים קודמות. על בסיס שכר זה – כולל התשלום הישר והבונוסים - קבע בית המשפט כי "מה שכונו תקבולים בגין אי תחרות שולמו בחלקם לפחות בעקבות הסדרים אחרים שנעשו מעת לעת בין המערער לבין מקאן בקשר לתגמולו כעובד הבכיר ביותר בקבוצה". לפי בית המשפט, ההסכם בסכום הגבוה משקף את ציפיות מקאן ששילוח לא יפסיק לפעול בקבוצה, וזאת על רקע משבר המנכ"לים שחל באותם ימים. בית המשפט גם הביא בחשבון כי לשילוח היו באותו זמן הסכמים אחרים שמנעו ממנו להתחרות במקאן.

בית המשפט קיבל חלקית את ערעור פקיד השומה, שיוצג ע"י עו"ד גלית פואה מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), וחייב את שילוח לשלם מס נוסף של 9.2 מיליון שקל (כ-13 מיליון שקל כולל ריבית והצמדה), ויחד עם חובת מס נוספת שעל שילוח לשלם הוא ייאלץ להעביר לרשות המסים כ-15 מיליון שקל - וזאת בנוסף למס בסך כ-16 מיליון שקל שכבר שילם שילוח. בית המשפט קבע כי הסכום שהתקבל בגין אי התחרות הוא 45.5 מיליון שקל, וכי על סכום זה יש להטיל מס כמו שנקבע בהסכם השומה המקורי. ואולם כל יתרת הסכום (35.9 מיליון שקל) היתה תקבולים עבור שירותים שסיפק שילוח למקאן, ויש להטיל על סכום זה מס רגיל.

שילוח מסר בתגובה: "מדובר בהסכם שנחתם בין רשות המס לביני ב-2008 תוך גילוי מלא. חמש שנים לאחר מכן רשות המס ביקשה לפתוח את ההסכם, בטענה ששיקול הדעת של פקיד השומה היה שגוי. הפרקליטות דרשה עוד כ-21 מיליון שקל מס, ואילו השופט קבע שאין מקום לסכום זה, אלא לתשלום נוסף של 9 מיליון שקל. אני מכבד את החלטת בית המשפט ומקבל אותה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם