דן אריאלי ואייל וינטר שיכנעו - והמזון המזיק בישראל יסומן - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דן אריאלי ואייל וינטר שיכנעו - והמזון המזיק בישראל יסומן

התקנות לסימון המוצרים יונחו על שולחנה של הכנסת כבר בנובמבר וכניסתן לתוקף צפויה במארס ■ שרי האוצר והכלכלה התנגדו עד עתה למהלך בטענה שיביא להעלאת מחירי המוצרים

36תגובות
פרופ' דן אריאלי
אייזק הרננדז הררו

שר האוצר והכלכלה הגיעו להסכמות עם משרד הבריאות כי יסכימו לסימון באדום של מזון מזיק בחזית האריזה, כך אישר הבוקר (ב') ל-TheMarker מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב.

עד כה התנגדו משרדי הכלכלה והאוצר לסימון בחזית האריזה, בטענה כי הוא ייקר את העלויות ליבואנים וליצרנים ולכן יביא לעליית מחירים, ודרשו סימון בגב האריזה. אולם שר הבריאות, יעקב ליצמן, הגיע בימים האחרונים להסכמות עם שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אלי כהן.

עוד השפיעה על משרדי האוצר והכלכלה העובדה שמשרד הבריאות גייס למשימה שני כלכלנים בולטים: הפרופסורים דן אריאלי ואייל וינטר, שניים מהמומחים המובילים בעולם בתחום תורת קבלת ההחלטות שהראשון בהם אף מייעץ למשרד האוצר. השניים הסבירו לאנשי האוצר עד כמה חיוני הסימון בחזית האריזה בהקשר של השפעה על הצרכן בבחירת מוצרים בריאים יותר או פחות.

לדברי משרד הבריאות, כעת נמצאות התקנות בניסוחים אחרונים במשרד המשפטים, כשבמהלך הימים הקרובים, יעבור תפוח האדמה הלוהט לוועדת הבריאות של הכנסת בראשות חבר הכנסת אלי אללוף (קדימה). עם המעבר לכנסת צפוי לחץ היבואנים לעבור לכנסת.

חטיפים על מדף בסופרמרקט
עדי דברת מזריץ

על גבי התקנות יהיה כתוב שתחילת יישומן יהיה בחודש מארס. המסקנות של הוועדה להסדרת תזונה בריאה של משרד הבריאות פורסמו כבר בסוף 2016, והיו אמורות להיכנס לתוקף בתחילת 2018. אולם מאז הנושא התעכב ומשרד הבריאות טרם הניח תקנות על שולחן הכנסת. זאת גם לאור העובדה שמשרדי הכלכלה, המשפטים והאוצר יישרו קו עם יבואני המזון והתנגדו לסימון המוצרים במתכונת הנוכחית. נוסף על כך, המשרד עוד לא סיים את הליך קביעת הקריטריונים להגדרת המוצרים שיורשו לקבל סימון ירוק של מוצר בריא (מוצרים מזיקים יסומנו באדום) והיה אמור להסתיים עד אוגוסט 2017, וגם העבודה על התקנות להגבלת פרסום מזון מזיק לבני נוער לא קרובה עדיין לסיום.

אולם היצרנים והיבואנים לא מסתפקים בכך שחלפה שנה מאז הוגשו המסקנות וכי היישום הוגדר כעת למארס ולא לינואר, ואומרים שהם הגיעו להסכמות עם משרד הבריאות לפיהן תינתן להם שנת היערכות מרגע התקנת התקנות ועד ליישומן. כעת, משרד הבריאות נוקב בזמן קצר בהרבה. עם זאת, כלל לא בטוח שהיבואנים והיצרנים לא יקבלו בסופו של יום זמן היערכות ארוך יותר ליישום הסימון.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, המייצג את היצרנים, הוציא הודעה לעיתונות לפיה הוא מברך על ההסכמות בין משרדי הממשלה וכי היצרנים יעבדו בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות אך לא התייחס לזמני הכניסה לתוקף של התקנות. אולם בקרב היצרנים אמרו שהם לא מאמינים שהיישום יתחיל כבר במארס:

"אין סיכוי שזה יקרה כ"כ מהר. היו ליצרנים הבנות עם משרד הבריאות שבניגוד ליבואנים אנחנו משתפים פעולה ולא מתנגדים לסימון בחזית האריזה בתמורה לזה שיתנו לו שנה להיערך מהרגע שהתקנות עוברות ועד לרגע שיתחיל היישום. אנחנו לא יכולים לשנות את האריזות מהיום למחר. לא ניתן לזה לקרות", אמר בכיר בחברת מזון גדולה.

משה בר סימן טוב
אוליבייה פיטוסי

"מה שכן צריך זו החלטת ממשלה מקיפה העוסקת בחינוך יסודי לאכילה בריאה, הן ברמה של מערכת החינוך לילדים והן בקרב המשפחה".

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכת המסחר,הביע התנגדות להסכמות בין משרדי הממשלה על סימון בחזית האריזה.  "בסימון זה, שהוא בסטייה בולטת מהמקובל מארצות אירופאיות כמו דנמרק, בלגיה, הולנד, צרפת וגרמניה, אנו בעצם מפרים הסכמי סחר עם גוש הסחר הגדול ביותר של ישראל. 50% מכלל היבוא הישראלי מגיע מהאיחוד האירופאי. בנוסף, שיטת הסימון הפשטנית הזו  תחנך ציבור צרכנים להאמין שכל מה שאין עליו תווית אדומה אלה הם מאכלים הבריאים עבורו, וזה רחוק מאוד מלהיות האמת.אם ניקח לדוגמה מאכלים שאינם ארוזים ונמכרים בתפזורת, כגון בורקס, עוגות ועוגיות המכילים שומן טרנס, או מאכלים כמו צ'יפס מטוגן – הם מסוכנים יותר ממאכלים המכילים סוכר ברמה מסוימת.

לא מן הנמנע שההחלטה של היצרנים להסכים לשתף פעולה עם משרד הבריאות לגבי סימון בחזית האריזה ולא להילחם כמו היבואנים על סימון בחזית האריזה נובעת מכך שהיצרנים חושבים שאם היבואנים יצטרכו לשנות במיוחד את אריזות המוצרים שהם מייבאים - הדבר יגרום לעיכובים כלשהם ביבוא לישראל.

בקרב היבואנים אמרו היום ל-TheMarker כי "משרד הבריאות נוקט בטקטיקת משא ומתן ברורה כדי לגרום ליצרנים וליבואנים להילחם על קבלת זמן היערכות ארוך יותר להתנגד סימון בגב האריזה. בר סימן טוב בעצם גורם ליבואנים להילחם על משהו שהוא מוכן מראש לתת להם (זמן ארוך יותר להיערכות) ולא על משהו שהוא לא מוכן לתת (סימון בגב האריזה). בסופו של יום התקנות לא ייכנסו לתוקף במרץ ויינתן ליבואנים וליצרנים זמן ארוך יותר להיערכות".

תקווה נוספת של היבואנים והיצרנים היא משרד המשפטים. לפי הצעת חוק סימון מזון ארוז מראש שהוגשה על ידי שקד ואושרה ב-2014, הוראות סימון המתייחסות למוצרי מזון ארוזים ומיכלי משקה ייכנסו לתוקף באופן מרוכז אחת לשנה או שנתיים. נוסף על כך, הוראות סימון אלו יפורסמו ברשומות שנה לפחות לפני כניסתן לתוקף — כלומר, לפי החוק של שקד, גם לאחר אישור התקנות של משרד הבריאות הן לא יוכלו להיכנס לתוקף במשך שנה לפחות. הרשות הסטטוטורית הרלוונטית, באישור ועדת הכלכלה, תוכל להקדים את מועד תחולתן של הוראות הסימון במקום שבו תקבע כי נשקפת סכנה ברורה ומיידית לציבור.

"היה תהליך ארוך והכרחי של פרסום הערות לציבור ומשרדי הממשלה הרלוונטים לקחו חלק והיה דיון ארוך אבל בסופו של דבר אתמול הבאנו את כל ההערות לשר הבריאות שהכריע שהסימון יהיה בחזית המוצר ואנחנו נפעל ליישם את זה כמה שיותר מהר - במרץ 2018.  זו החלטה אמיצה ולא פשוטה. הרבה בעלי עניין קיוו שמשהו ישתבש ושליצמן לא יעמוד בהבטחה הציבורית שלו אבל הוא מחויב ונחוש לחלוטין. אנחנו מאד שמחים כי אנחנו יודעים כמה זה קשה", אמר בר סימן טוב. לדבריו, "היה גם דיונים לא פשוטים ולחצים מתוך הממשלה אבל בסוף גם השותפים האחרים בממשלה הבינו שבהסתכלות הלאומית הכוללת שבתועלות לעומת העלויות הזניחות זה מהלך ראוי ואני מודה לאוצר ולכלכלה שאימצו את הראייה הלאומית".

מה היתה הטענה העיקרית של משרדי האוצר והכלכלה?

"משרדי הכלכלה והאוצר ביקשו מאיתנו לשקול להעביר את הסימון לגב האריזה בטענה שזה יהיה יותר זול כי היבואנים ממילא מדביקים מדבקה מאחורה אז הם ישימו גם את הסימון על המדבקה הזאת. הראינו להם שאין לזה השפעה כלכלית אמיתית ושהתועלת בסימון בגב האריזה לא באמת קיימת".

כיצד תתגברו על המשוכה של משרד המשפטים שמתנגד ליישום מיידי של התקנות?

"יש בחוק תהליך מובנה ונקיים אותו. בסופו של דבר סמכות ההכרעה היא בידי השר (ליצמן). צריך לנמק למה לא צריך לחכות הרבה זמן אבל אנחנו מאמינים בחשיבות ודחיפות התהליך. צריך לזכור שהתקנות פורסמו לציבור כבר לפני זמן רב וזה איפשר היערכות של התעשייה והיבואנים. לשמחתנו אנחנו כבר רואים רה פורמולציה של מוצרים - פחות נתרן ופחות סוכר ויותר אריזות נצבעות ירוק. אנחנו רואים שכל מוצרי השוקו מיוצרים עם הרבה פחות סוכר. התקנות הן חלק מהגורמים שמחוללים את השינויים שאנחנו רואים. 

אתה אומר שהתקנות יכנסו לתוקף במארס אבל סביר שהדיונים בכנסת ייארכו זמן ויהיו התנגדויות של יבואנים, יצרנים ולוביסטים שיפעלו בשמם.

"ועדת העבודה, הרווחה והבריאות קיימה מספר דיונים בנושא מזון מזיק וסימון מוצרים ונתנה לנו רוח גבית. אנחנו נניח את זה על שולחן הוועדה לדיון בימים הקרובים אחרי שנסיים את עבודת הניסוח עם משרד המשפטים"

בר סימן טוב שלח לאחרונה מכתב מפורט לליצמן תחת הכותרת "חיוניות הסימון בחזית האריזה לקידום תזונה בריאה בישראל". בענף המזון מעריכים כי המכתב נכתב בהסכמת ליצמן כמסמך בו השר יוכל להשתמש מול שרי הכלכלה והאוצר כדי להסביר להם מדוע אינו יכול לשתף פעולה עם דרישתם לסמן את המוצרים בגב האריזה ולא בחזית

במכתב נכתב, בין היתר, כי "העברת הסימון השיפוטי לאחורי האריזה מבטלת את התרומה לצרכן ומורידה לטמיון, הלכה למעשה, את המלצות הוועדה" וכי " פרופ' אריאלי טען למשל שכאשר הצרכן מתלבט אם לצרוך מוצר מסוים, וכשהוא מתלבט בין אילו מוצרים לבחור ובקבלת ההחלטה כמה לצרוך ממוצר מסוים, הסימון בחזית האריזה מנגיש לו את המידע באופן הברור ביותר ובכך משפיע על קבלת ההחלטה ומשנה את ההתנהגות – הרגלי הצריכה של הצרכן והמוצרים אותם ייצר היצרן. סימון מאחור אינו משמעותי, משום שכאמור, הצרכנים אינם מסובבים את האריזה ובנוסף, מרגע שלקחנו מוצר מסוים מהמדף, כבר ביצענו ראשית החלטה לצרוך דווקא אותו. לדברי פרופ' אריאלי, העלויות, ככל שישנן לסימון בחזית האריזה, זניחות ביחס לתועלת המשקית משינוי ההתנהגות הצפוי ולעלויות המשקיות כתוצאה מקיום אורח חיים לא בריא" (גורמי המקצוע במשרד הבריאות ערכו דו"ח על התרומה של יישום מהלך זה למשק ולבריאות וגילו כי ניתן להציל כ-2,200 איש בשנה ולחסוך כ-600 מיליון שקל בהוצאות בריאות).

לדברי בר סימן טוב, בזמן שחלף מאז הוועדה מדינות נוספות הולכות בכיוון ובוחרות לסמן רכיבים מזיקים בחזית האריזה. על המחלוקת עם משרד האוצר כתב בר סימן טוב לליצמן: "במהלך השיחה העלו נציגות האוצר את החלופה לסמן את המדפים במקום את המוצרים. חלופה זו נפסלה על ידי שני המומחים ועל ידינו מטעמים רבים, ביניהם - משום שהיא לא אפקטיבית בהשפעה על קבלת ההחלטות כמו סימון על המוצר, נתונה לסידורי מדף שונים, מבלבלת את הצרכן משום שהקשר בין הסימון על המדף למוצר עצמו אינו ברור, מערבת שחקנים נוספים בתהליך – בעלי רשתות השיווק, קשה עד בלתי אפשרית לאכיפה (במקום לבדוק את המוצרים, נצטרך לבדוק את המדפים בכל אחד ואחד מהחנויות), ובלתי ניתנת ליישום בחנויות רבות בהן סידור המדפים אינו מאפשר סימון כאמור. בנוסף – מרגע שהנחנו את המוצר בעגלת הקניות – הסימון כבר אינו רלוונטי".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "לפי חוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש התשע"ה-2014,  מועד הכניסה לתוקף של הוראת סימון מזון חדשה של מוצר מזון ארוז מראש יהיה שנתיים מתום השנה שבה פורסמה חובת הסימון. עם זאת, שר הבריאות רשאי לקבוע מועד מוקדם של חובת סימון לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת. אנו מבינים שהוועדה המייעצת אמורה להתכנס בהקדם לגבי סימון תזונתי של מוצרי מזון ובכללם מוצרים עתירי סוכר (משרד המשפטים אינו חבר בוועדה המייעצת ובשלב זה הוא אינו מעורב בנושא מועד התחילה)".

ממשרדי האוצר והכלכלה לא נמסרו תגובות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם