הפרקליטות נגד נתניהו ומקורביו: "אמירות שמוטב שלא נאמרו יצרו אפקט מצנן על עיתונאים" - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפרקליטות נגד נתניהו ומקורביו: "אמירות שמוטב שלא נאמרו יצרו אפקט מצנן על עיתונאים"

תשובת המדינה לעתירות נגד פיצול התאגיד והקמת תאגיד חדשות חדש כוללת ביקורת על התבטאויות שהשמיעו ראש הממשלה ומקורביו נגד תאגיד השידור הציבורי, אך נחושה להגן על התיקון - ולפגוע בתאגיד

31תגובות
דוד ביטן ובנימין נתניהו
אוליבייה פיטוסי

תאגיד השידור הציבורי "כאן" עלה לאוויר לפני כשלושה חודשים, והשפעתו על הזירה הציבורית עדיין מינימלית. הוא אמנם זוכה לפופולריות בדיגיטל, אך שיעורי הרייטינג שלו בטלוויזיה לא זינקו. למרות זאת, המדינה עדיין נחושה לפגוע בו ולהגן על התיקון המוזר לחוק, שעבר ברגע האחרון לפני הקמתו ונועד לפצל את פעילותו.

התיקון השמיני לחוק התאגיד נועד להפקיע את תחום החדשות מידיהם של ראשי התאגיד כיום — היו"ר גיל עומר והמנכ"ל אלדד קובלנץ. התיקון הורה להוציא את חטיבת החדשות בתאגיד ולהפוך אותה לתאגיד חדש נפרד — עם מועצה נפרדת, הנהלה חדשה ועורך ראשי חדש.

האיש שהוביל את החקיקה, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, אמנם בנבצרות לאור החשדות נגדו בפרשת בזק. אבל בכל הקשור למלחמה בתאגיד, המדינה ממשיכה לאמץ את עמדתו — שככל הנראה הונחתה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. התצהיר בתשובת המדינה נחתם על ידי ממלא מקום מנכ"ל משרד התקשורת, מימון שמילה, שלא נטל עד כה כל חלק בדיונים בעניין.

בשבוע שעבר, לאחר כמה דחיות, המדינה השיבה לבג"ץ בשורת העתירות נגד פיצול תחום החדשות מתאגיד השידור והקמת תאגיד חדשות נפרד. את העתירות הגישו ארגון העיתונאים של ההסתדרות באמצעות עוה"ד מורן סבוראי ואמיר בשה, והתאגיד עצמו באמצעות עו"ד דורי קלגסבלד. עמותת הצלחה הצטרפה אליהם כידידת בית המשפט באמצעות עו"ד אלעד מן. הצלחה גם הגישה בקשה לשידור הדיון בעניין.

שרת התרבות מירי רגב
אילן אסייג

הטענה העיקרית של הארגון והתאגיד בעתירה היתה כי פיצול התאגיד מהווה פגיעה בזכות יסוד לחופש הביטוי שהיתה בידי תאגיד השידור. מנגד, המדינה טענה כי "אין לאף אדם זכות מוקנית כי כלל התכנים של השידור הציבורי יופקו וישודרו דווקא באמצעות תאגיד זה ולא אחר", וכי אין כל פגיעה בשידור החדשות על ידי תאגיד נפרד.

בינתיים, סעיפי החוק הנוגעים לפיצול התאגיד הוקפאו בצו ביניים שהוציא בג"ץ, שכלל ביקורת חריפה על התנהלותה של המדינה בפרשה. הנה ארבע הערות על תשובת המדינה לבג"ץ בניסיון שלה להגן על הפיצול הבעייתי.

1. ביקורת על נתניהו

חיסול התאגיד היה יעד מוצהר של נתניהו ומקורביו. במשך חודשים רבים נשמעו אמירות בוטות נגד תאגיד השידור הציבורי. שרת התרבות, מירי רגב, אמרה למשל: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו". יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), הפיק אמירות דומות, וכמובן נתניהו, שדיבר על "התאגיד השמאלני" שהוא מצטער על הקמתו.

האם זהו המניע האמיתי של יוזמי חוק פיצול התאגיד? והאם האמירות האלה פגעו בחופש הביטוי של עיתונאי התאגיד? באופן מפתיע, המדינה אינה מכחישה. בעתירתו של התאגיד הובאו בהרחבה שורה של ציטוטים מפי שרים וח"כים שחשפו, לפי התאגיד, כי הכוונה האמיתית של התיקון לחוק היא פוליטית.

בעקבות ציטוטים אלה, בתשובת המדינה (סעיף 95), שנכתבה על ידי מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, נמתחת ביקורת ישירה על אלה שהתבטאו באופן כזה. "במסגרת הליך החקיקה ובתקופה שקדמה לו נאמרו אמירות מצד גורמים כאלה ואחרים, שמוטב היה שלא היו נאמרות, ואשר משנאמרו היו עלולות ליצור אפקט מצנן על עיתונאים ואשר היועץ המשפטי לממשלה מסתייג מהן..." נכתב.

למרות זאת, במחלקת הבג"צים של הפרקליטות סבורים כי יש לבחון את הוראות החוק עצמן ולא את המניע שעומד מאחוריהן, כלומר לבחון את "האנליזה של החוק ולא הפסיכואנליזה של המחוקק".

2. שימוש פסול בוועדת לנדס

ההחלטה לפצל את תאגיד החדשות נשענה על הטענה שיש חשיבות בייצור תאגיד נפרד שיעסוק באופן ממוקד בחדשות בלבד, ויפוקח על ידי מועצה נפרדת שתעסוק בחדשות. אלא שטיעון זה אינו נשען על שום בדיקה אמפירית מוקדמת או חוות דעת מקצועית כלשהי, שלפיה מועצת התאגיד בהרכבה הנוכחי אינה יכולה לעשות את מלאכתה כראוי גם בתחום החדשות.

כדי לתת לטיעון הזה נופך מקצועי כלשהו, בתשובת המדינה מצוטט שוב ושוב דו"ח ועדת לנדס — הדו"ח בראשות המפיק רם לנדס מ–2014, שהוביל את ההחלטה לסגירת רשות השידור והקמת התאגיד. בסעיף 126 מצוטט דו"ח לנדס שהמליץ כי התאגיד אמור לכלול שידורי חדשות "ושיקוף מציאות באופן הגון, זהיר, נטול פניות, ספקן ואמין". בתשובת המדינה נכתב כי "תיקון (לפיצול התאגיד) עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של ועדת לנדס".

אלא שהמדינה עצמה נאלצת להבהיר מיד — אמנם בסוגריים — כי ההתבססות על ועדת לנדס מופרכת. הוועדה המליצה באופן מפורש להקים תאגיד אחד בלבד, עם מועצה משותפת — בדיוק בהרכב הנוכחי, ללא כל צורך בפיצול.

3. מועצה חדשה־ישנה

אחד הטיעונים המרכזיים שבאמצעותם מצדיקה המדינה את הקמת תאגיד החדשות הוא הרכב המועצה החדשה שתוקם לו. לפי התיקון לחוק, במועצת תאגיד החדשות יהיו ארבעה נציגי ציבור בעלי ניסיון בתחום החדשות, לעומת שני נציגים בתאגיד הנוכחי כיום. "התיקון כונן איפה מועצה ייעודית לתאגיד החדשות, אשר עתידה להשקיע את כל משאביה בפיתוח שידורי החדשות", מצדיקה המדינה את הקמת התאגיד המפוצל.

הטיעון הזה תמוה. אם יש צורך באנשים בעלי מומחיות ייעודית לתחום החדשות בתאגיד, מדוע לא להוסיף למועצה הקיימת בתאגיד שני אנשי חדשות שיתרמו מהידע והניסיון שלהם? האם הוספה של שני נציגים מומחים למועצה מצדיקה הקמה של תאגיד נפרד, עם מועצה נפרדת, הנהלה נפרדת, מערכות שכר וניהול נפרדות ומבקר פנים נפרד? על כך המדינה לא מצליחה להשיב — וגם לא מבהירה האם מהי תוספת העלויות להפעלה הנפרדת וכיצד זה יתרום לשידור הציבורי.

4. הליך חפוז ובעייתי

חוק מיסוי הדירה השלישית בוטל בשבוע שעבר בבג"ץ בשל הפגם שנפל בהליך — הוא חוקק במהירות בתוך לילה אחד וללא שניתן לח"כים הזדמנות לעיין בו לפני שהחל הדיון בוועדה. טענות מעין אלה לגבי הליך מהיר וחפוז עלו גם לגבי חוק פיצול התאגיד. בתוך ימים ספורים החוק עבר את כל שלבי החקיקה.

כעת המדינה עצמה מודה בתשובתה כי גם החוק נחקק באופן "מהיר" לשכת היועמ"ש אמנם התעקשה לאפשר 21 יום לדיון ציבורי, אבל חלק מימים אלה היו ימי חג. לאחר שאושר התיקון לחוק בקריאה ראשונה, התקיימו דיונים במשך שלושה ימים רצופים, משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הבוקר המוקדמות של היום למחרת. במשך רוב הזמו בקושי נכחו בדיונים חברי כנסת.

"אף שהדיון בהצעת החוק נפרס על פני שלושה ימים בלבד, הרי שהיקף שעות הדיון היה נרחב וארך כ–25 שעות במצטבר", טוענת המדינה. ואולם כל מי שנכח בדיון או קרא את הפרוטוקולים הבין כי חלק נרחב משעות הדיונים האלה היו הלצות ושיחות סרק שניהלו חברי הכנסת בינם לבין עצמם, והדיון לגופו של עניין לא כלל את עמדתם של גורמי המקצוע.

לא רק זאת, אלא שחלק ניכר מ–25 שעות הדיון הוקדש בכלל לסעיפים אחרים בחוק — עתידם של עובדי רשות השידור, היקף קליטתם בתאגיד וניסיונות לסייע להם בשירות המדינה; דיונים ארוכים יחד עם נציגי הכנ"ר בנוגע לעיתוי שבו יסתיימו שידורי רשות השידור; ואפילו דיונים ארוכים אל תוך הלילה כיצד ניתן להקים בתאגיד תחנת רדיו חרדית שדרשו ח"כים מסיעת ש"ס. סוגיית הפיצול לא זכתה לדיון מעמיק ולהצגת דעות שונות של גורמי מקצוע, ועברה במהירות תוך שינויים מהותיים במהלך הדיונים עצמם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם