משרד הבריאות: צפייה בטלוויזיה גורמת להשמנת ילדים יותר מכל מדיה אחרת - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד הבריאות: צפייה בטלוויזיה גורמת להשמנת ילדים יותר מכל מדיה אחרת

בדיון שנערך בוועדה למניעה של פרסום מזון מזיק לילדים טען המשרד כי 40% מהפרסומות למזון מזיק משודרות בטלוויזיה, וטען שיש לאסור אותן בחקיקה ■ המפרסמים טוענים כי יש להסתפק ברגולציה עצמית, וכי השפעת הפרסומות חלה רק על ילדים עד גיל 12

4תגובות
חשיפה למזון מזיק בילדות גורמת להעדפה של מזון לא בריא גם בבגרות
Jonathan Elderfield/אי־פי

הצפייה בטלוויזיה גורמת להשמנה יותר מכל מדיה אחרת — כך טען משרד הבריאות בדיון של ועדת האסדרה למניעת פרסום מזון מזיק, שהתקיים השבוע. לדברי רונית אנדוולט, מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות, צפייה בטלוויזיה מזיקה יותר משימוש ביתר אמצעי התקשורת משום שזמן הפרסום בה של מזון מזיק לילדים הוא הגדול ביותר.

במצגת שהוצגה בדיון והגיעה לידי TheMarker, טוען משרד הבריאות כי חשיפה לפרסומות למזון מזיק בילדות ובהתבגרות יוצרת התניה קבועה להעדפת מזון לא בריא, המובילה להשמנה בילדות ובבגרות. לפי הנתונים שהוצגו, ילדים החשופים לשיווק מזון מזיק רוכשים יותר מהמזונות האלה, ויש ראיות חד־משמעיות לכך שהשמנת ילדים מושפעת מאמצעי שיווק ומכירות של מזונות עשירים בשומן רווי וטראנס, סוכר ומלח.

בין היתר, המצגת מתייחסת לבעיות שיצרו אמצעי המדיה החדשים: בשנים האחרונות הצטרפה המדיה הדיגיטלית למגמה עם פרסום באינטרנט, אפליקציות ומסרונים בטלפונים חכמים. לפיכך, ילדים חשופים יותר כיום למסרים מזיקים, ובהיעדר רגולציה מתאימה - השפעת הפרסום תגבר. לדברי אנדוולט, הילדים עוברים כיום שטיפת מוח באמצעות משחקים שמפרסמות ברשת חברות המזון, המעודדים אותם להגביר צריכת מזונות מזיקים, ולא תמיד הם יודעים כי מדובר בפרסומת.

לפי נתוני יפעת בקרת פרסום המופיעים במצגת, המדיה המובילה בפרסום מזון מזיק היא הטלוויזיה — עם נתח של 40% משוק פרסום המזון המזיק, לעומת 35% מכלל שוק הפרסום. חברות המעוניינות לפרסם מזון מזיק מעדיפות לעשות זאת בעיקר בטלוויזיה, בקולנוע ובאינטרנט, ופחות בעיתונות הכתובה וברדיו (ראו תרשים).

כמתואר

אמצעי תקשורת נוסף שמתחזק מפרסום של מזון מזיק הוא שילוט החוצות — עם 14% משוק פרסום המזון המזיק, לעומת 8% מכלל שוק הפרסום. מנגד, נתחה של העיתונות בשוק הפרסום הוא 23% — נתח שיורד לכדי 12% כשמדובר בפרסום מזון מזיק, ואילו נתחו של הרדיו בשוק הפרסום הוא 9%, שיעור שיורד ל–2% בלבד בהתייחס לפרסום מזון מזיק.

עוד עולה מהמצגת כי 9% מהפרסומות ששודרו בטלוויזיה בשבוע לפני פסח היו למזון מזיק (5.3 שעות מתוך 63). ברדיו לעומת זאת, רק 1% מהפרסומות ששודרו באותה תקופה היו למזון מזיק. הקמפיינים המובילים היו של רשת מזון מהיר מובילה, משקאות חלב מתוקים, שוקולד ושתייה מתוקה.

רגולציה עצמית אינה יעילה

ועדת האסדרה למניעת פרסום מזון מזיק היא תולדה של מסקנות הוועדה לאסדרה של תזונה בריאה, שקבעה כי יש להגביל פרסום מזיק לילדים עד גיל 16 באמצעי המדיה השונים, כגון טלוויזיה, שלטי חוצות, אינטרנט, ומדיה דיגיטלית.

איסור של פרסום מזון מזיק לילדים קיים בבריטניה, טאיוואן, מקסיקו, קוריאה הדרומית ואפילו איראן. מהמצגת עולה כי מחקרים הוכיחו שפעולות חקיקה שננקטות על ידי הממשלה יכולות להשפיע באופן נרחב ויעיל על הרגלים של ילדים.

לעומתם, המפרסמים, שיוצגו בדיון בידי איגוד השיווק ואיגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, טוענים כי השפעות הפרסומות על ילדים הן מינוריות, ומשפיעות רק על ילדים מתחת לגיל 12. לכן, הם סבורים, אין צורך בחקיקה מחייבת — אלא רגולציה עצמית של התעשייה. גם נציגי הרשות השנייה טענו שצריך להיזהר מפגיעה מוחלטת במפרסמים ובמשרדי הפרסום, וכי עדיף לנקוט בצעדים של רגולציה עצמית, הכוללת מתן תגמולים לזכיינים שמעדיפים פרסומות של מזון בריא.

מנגד, משרד הבריאות טען שמחקרים מעידים על כך שמניעה של פרסום מזון מזיק לילדים באמצעות רגולציה עצמית בתעשיית המזון אינה יעילה, בעיקר משום שקיים ניגוד אינטרסים ברור בין מטרות המפרסמים — להגדיל מכירות — למטרות הרגולציה, שהן לצמצם חשיפה, רכישה וצריכה של מזון מזיק.

לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי מ–2016, על המדינות להכיר בחובתן להגן על ילדים מפני שיווק דיגיטלי של מזונות עתירי שומן, סוכר ומלח באמצעות תקנות סטטוטוריות; ליישם תקנות וחוקים אחרים הקיימים באותה מדינה הנוגעים להגבלה של פרסום מזון מזיק באמצעי התקשורת המסורתיים, גם על האמצעים הדיגיטליים; לא להשאיר את ההגדרות לכך בידי גופים בעלי אינטרסים מסחריים, כפי שקורה בדרך כלל; ולהטיל סנקציות חמורות, כולל קנסות כספיים, על הפרות של אותם תקנות וחוקים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם