השופטת נאור: "למה אין זכות לאדם לקנות טיטולים בשבת?" - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הקרב על השבת

השופטת נאור: "למה אין זכות לאדם לקנות טיטולים בשבת?"

נשיאת בית המשפט העליון: "אנו טוענים כי קולנוע, מוזיאון וכו' בשבת זה בסדר. אך לקנות טיטולים לא". היועמ"ש טוען כי החלטת שר הפנים דרעי לפסול פתיחת מרכולים בשבת מעוררת קשיים - אבל לא חסרת סבירות באופן קיצוני

101תגובות
נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור
אוליבייה פיטוסי

היועץ המשפטי לממשלה סבור כי החלטת שר הפנים, אריה דרעי, לפסול את חוק העזר של עיריית תל אביב המתיר פתיחה מוגבלת של מרכולים בשבת "אינה מגיעה לרמה של חוסר סבירות קיצוני". בדיון נוסף בפני הרכב מורחב של שופטי בג"ץ נמסרה עמדת היועמ"ש המלאה, שלפיה: "החלטת שר הפנים אכן מעוררת קשיים משפטיים משמעותיים, בעיקר נוכח מידת ההתערבות האפשרית של השלטון המרכזי באוטונומיה של הרשות המקומית. עם זאת, היא אינה מגיעה לרמה של חוסר סבירות קיצוני, וזאת בשים לב לכך שבנסיבות הייחודיות של מקרה זה, באופן מעשי, התוצאה של ההחלטה היא כי ניתן מענה מסוים לרצון של הרשות המקומית בדמות פתיחתם בשבת של שלושת המתחמים חנויות הנוחות וחנויות ביפו פתוחים בשבת. היועץ המשפטי לממשלה סבור כי לו תוצאת ההחלטה של שר הפנים היתה שאין כל חנות פתוחה ולא ניתן היה כל מענה לרצון התושבים, הרי שהדבר היה מגיע לחוסר סבירות קיצוני".

אולם, עמדת היועמ"ש שלפיה החלטת שר הפנים אומנם בעייתית ומערימה קשיים, אך לא צריכה להיפסל, רחוקה מלהוות סוף פסוק. שופטי בית המשפט העליון לא חסכו בדיון בביקורת, כמו גם העמידו לא אחת בספק את עמדת העותרים הטוענים כי יש לסגור את המרכולים בשבת בעיר תל אביב בשל פגיעה בחוק שעות עבודה ומנוחה.

בתשובה לדברי עו"ד פיינגולד, המייצג בעלי מרכולים שטוענים נגד פתיחת מרכולים בשבת כי "אנו טוענים כי קולנוע, מוזיאון וכו' זה בסדר. אך לקנות טיטולים לא", ענתה נשיאת בית המשפט, השופטת מרים נאור: "למה אין זכות לאדם לעשות זאת? אולי צריך לקבוע פסקת הגבלה, זה משהו אחר...אולי אפשר להגביל לאזורים מסוימים או שכונות מסוימות"

עו"ד שוב, המייצג אף הוא את העותרים המתנגדים לפתיחת מרכולים בעיר בשבת, טען כי לא מדובר בתיק דתי, כיוון שרוב העותרים אינם דתיים אלא בעלי מרכולים. השופטת ברק-ארז הקשתה ושאלה האם ישנה תשתית עובדתית, המראה כי הפגיעה בשל פתיחת עסקים בשבת היא הדבר החמור והבעייתי בהשוואה להיבטים אחרים.

בתשובה לדבריו של עו"ד שוב כי "ישנם מחקרים רבים על כך", אמרה השופטת ברק-ארז: "לא ידוע לי שום מחקר על פתיחה בשבת אל מול ימים אחרים". עו"ד שוב הציג בתגובה ממצאים חלקיים של מחקר שהתקיים לדבריו לפני 8 שנים.

בנוסף, השופטת הקשתה ושאלה את עו"ד שוב למה האיסור לפעול בשבת לא צריכה לחול גם על מסעדות, כיוון שגם הן בית מסחר. שוב ענה כי "מדובר בדרך כלל בשירותים שלא סותרים את הרכישות שאדם מבצע ביום אחר. אם אכלת במסעדה והיית בסרט, למשל, סיכוי סביר כי תלך לסרט נוסף או למסעדה נוספת". השופטת ברק-ארז פסלה את התשובה באומרה כי "יש כאן הרבה הנחות שאינני סבורה שהן סבירות. אם מדובר במשפחה יכול להיות שהיא תנוח באמצע השבוע, יש כל מיני הנחות".

טענות אף נשמעו נגד ראש העיר תל אביב, רון חולדאי. לדברי עו"ד שוב, "ראש העיריה סיפר שהוא עצמו עושה רכישות בשבת. אותו ראש עיר אומר בפרוטוקול רשמי, שעכשיו הם מבקשים במסגרת חוק העזר לאשר (שייפתחו בשבת. עד"מ) חנויות בגודל של 800 מ"ר ואומר כי יש רק חנות אחת שעומדת שהיא מעל 800 מ"ר ואותה חנות היא טיב טעם שהוא קונה בה בעצמו, לדעתי זה לא ראוי".

הדיון התקיים בהמשך להחלטת שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, שנעתר לפנייתו של שר הפנים. דרעי טען כי יש הצדקה לדיון נוסף, כיון שהכרעת בית המשפט, שקיבלה את חוק העזר של עיריית תל אביב, ניתנה מבלי שידע כי כבר ישנה החלטה חתומה שלו, ונוכח חשיבותה של ההחלטה.

רובינשטיין הסביר אז את החלטתו לאפשר דיון נוסף בחשיבות הרבה של הנושא ובכך שההלכה שנקבעה בעניין תל אביב על ידי בית המשפט העליון צפויה להיהפך להלכה ארצית של "ממני תראו וכן תעשו", שתשפיע על אופי השבת ברשויות מקומיות אחרות בהקשר של פתיחת עסקים, וכי אומנם תמו כל הקיצים למתן החלטה של שר הפנים, אך מהות הסוגייה לא נפתרה.

ב-19 באפריל קיבל בג"ץ החלטה המאפשרת למרבית המרכולים (מכולות, מינימרקטים, פיצוציות, חנויות נוחות וכדומה) בתל אביב להמשיך לפעול בשבת. הרכב בית המשפט, בראשות נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, הכריע כי התיקון לחוק העזר של העירייה, המאפשר לפתוח מרכולים בשבת בשכונות מסוימות בעיר, ייכנס לתוקף.

מדובר בתיקון לחוק עזר שהעירייה גיבשה לפני כשלוש שנים, לאחר שבג"ץ דרש ממנה בעבר לקבוע מדיניות אכיפה כלפי מרכולים שהיו פתוחים בשבת. התיקון לחוק העזר שגיבשה העירייה כלל אפשרות לפתוח מרכולים באזורים מסוימים, בכפוף להיתר מטעם העירייה.

לפי חוק העזר, מותרת בשבת פעילות במתכונת מצומצמת ומוסדרת של כ-160 מרכולים. זאת לעומת 200–300 מרכולים שפעלו בשבת במועד תיקון החוק, על פי נתונים של מחלקת הרישוי בעיריית תל אביב־יפו. תיקון זה עוכב באוגוסט 2014 על ידי שר הפנים דאז, גדעון סער. בחודשים שקדמו להחלטת בג"ץ, לא היתה אכיפה של חוק העזר העירוני הישן, ומרכולים שפעלו בשבת לא קיבלו דו"חות.

מאז החלטת העיכוב של סער, המדינה נדרשה לקבל החלטה אם לפסול את החוק, לדרוש את תיקונו או לאשרו. נאור ציינה כי המדינה לא קיבלה כל החלטה בנושא במשך שנתיים וחצי, למרות דרישות חוזרות ונשנות.

בהחלטת בג"ץ קבעה הנשיאה נאור, בהסכמת השופטות אסתר חיות ודפנה ברק־ארז, כי אין להוסיף ולהמתין ששר הפנים יחליט בעתיד אם יש לאשר את התיקון או לא וציינה כי המדינה לא עמדה בנטל להוכיח כי ההחלטה לפסול את התיקון לחוק העזר התקבלה כדין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם