אהוד אשרי

רפי גינת לא היה יכול לאחל לעצמו קורבן יותר נוח מ"טיב טעם". במקום לטפל בתחקיר החתולים של "כלבוטק" בכפפות של משי, כפי שנהגה "אסם" בתחקיר דומה של "שומר מסך", החליטה הנהלת החברה לחסל אותו בגרזן קצבים; במקום להתייחס לממצאים בדרך עניינית, לנסות להכניס אותם לפרופורציות, לקבל אחריות ואולי אפילו להתנצל, בחרה ההנהלה לצאת לקמפיין מיליטנטי שיקעקע את אמינותם; במקום להוריד פרופיל ולהרוג את התחקיר ברכות, איפשרה החברה לגינת להפוך סיפור שגרתי על טיפול רשלני במוצרי בשר למלחמת עולם על שמה הטוב של "כלבוטק". במלחמה כזאת אין ל"טיב טעם" שום סיכוי לנצח. לא כשהמסך מסור בלעדית לרפי גינת.

זה התחיל בנאום הגנה אישי ודרמטי של גינת: "28 שנים, מאות תוכניות, אלפי כתבות תחקיר - אלה המספרים שמחברים אותי ל'כלבוטק'. מעולם לא ראיתם אותנו אומרים סליחה, פישלנו, עבדו עלינו. לא חזרנו בנו משום תחקיר. אמינות התחקירים היא הנכס העיקרי שלנו וסוד קיומה של כלבוטק עשרות שנים...עמדנו נדהמים מול השקרים, הסילופים והאיומים של 'טיב טעם'. כעסנו ושתקנו. עכשיו הגיע התור שלנו לדבר. עכשיו תדבר האמת!"

כשמישהו משקיע מאמץ כה רב להעיד על אמינותו הוא מתחיל להעמיד אותה בספק. האם גינת וצוותו באמת כל כך מושלמים? 28 שנה בלי אף טעות? בלי שום פשלה קטנה לרפואה? הספקות הלכו והתרבו ככל שגינת העצים את הדרמטיזציה. כל חתול משוטט במרכז הלוגיסטי קיבל זמן מסך של טאלנט; כל פיסה נגוסה של בשר עוף קיבלה צילום תקריב; כל משאית ומלגזה קיבלו ליווי צמוד של המצלמה הנסתרת; כל צילום לווה בליריקה הגרנדיוזית של גינת: "20 דקות רצופות חגג החתול וזלל מעדני בשר כאוות נפשו עד שהתפוצץ משובע...ריח הבשר משכר אותו...ציפורניו הסטריליות ננעצות בסחורה...עוד ביס, עוד נגיסה, עוד נשיכה, ואין מי שיעצור את החפלה...".

הממצאים המעבדתיים היו קצת פחות דרמטיים: ב-5 מוצרים נמצאו קוליפורמים בכמויות גבוהות מן המותר; ב-3 מוצרים נמצאו חיידקי סלמונלה; ב-13 נמצאו חיידקי ליסטריה. בנסיבות רגילות זה שווה כתבה של כמה דקות. אבל כש"טיב טעם" נכנסת להיסטריה זה נגמר בסרט תיעודי שלם. הבוקר גינת יכול רק להודות ליצרנית הבשר על תרומתה האדיבה לרייטינג של "כלבוטק". הוא לא היה מצליח בלעדיה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker