מקצצים ומתרחקים מנתניהו: הכיוון החדש של "ישראל היום" - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מקצצים ומתרחקים מנתניהו: הכיוון החדש של "ישראל היום"

"ישראל היום" מנסה למצב את עצמו כעיתון מרכז-ימין - ולתת ביטוי לטווח הדעות שבין נפתלי בנט ליאיר לפיד ■ לא רק דן מרגלית ומרדכי גילת סיימו את תפקידם: בסבב הקיצוצים הנוכחי פוטרו בינתיים עוד כעשרה עובדים ■ ומה כוללות התוכניות הנוספות?

83תגובות
בנימין נתניהו (מימין) ושלדון אדלסון
אילן אסייג

פיטוריהם של העיתונאים דן מרגלית ומרדכי גילת מהעיתון "ישראל היום" בשבועיים האחרונים נתפשו כצעד של עורך החדש, בועז ביסמוט, שהוצג כמי שהוזעק ליישם את שאיפותיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להדחת שני העיתונאים שהעזו לקרוא עליו תיגר בעיתון הבית שלו.

אין חולק על כך כי השניים פוטרו על רקע פוליטי, וכי הטענות לצורך בקיצוץ תקציבי אינן יותר מאמתלה, או לכל הפחות ניצול הזדמנות, כדי להיפטר מהם. ואולם, ככל שנוקפים הימים מתברר כי האירועים הנקודתיים האלה ב"ישראל היום" הם סימן לשינויים מורכבים הרבה יותר בכלי התקשורת שטילטל את שוק התקשורת המקומי - שינויים שעשויים להיות בעלי השפעה ניכרת על הזירה התקשורתית והפוליטית כולה.

מאחורי הקלעים מתנהל בעיתון הליך משמעותי, הכולל ניסיון לשפר את תוצאותיו העסקיות. התהליך הזה לא הסתיים בפיטוריהם של מרגלית וגילת. כעשרה עובדים נוספים סיימו את עבודתם בעיתון בסבב הקיצוצים הנוכחי, חלקם בעלי משכורות גבוהות - והסבב כנראה לא יסתיים בכך.

בשבועות האחרונים, עם כניסתו של ביסמוט לתפקיד העורך, הסתובב במערכת העיתון צוות ייעוץ מארה"ב, שהגיש שורה של המלצות שמטרתן לשפר את מצבו של העיתון. הנהלת העיתון נכנסה לסבב דיונים בניסיון למצוא מודל פעילות שיאפשר לעיתון לפחות לצמצם את ההפסדים. הדיונים בהנהלה הולידו תוכניות אסטרטגיות שעשויות להתממש בהמשך.

אחת מצעדי ההתייעלות הוא התכנון למזג בין הפלטפורמות השונות של הקבוצה בדיגיטל - אתר nrg, האתר החדש 360 והפעילות הדיגיטלית של ישראל היום.

מהלכים נוספים, שחלקם יצאו לדרך באופן חלקי בעבר, קשורים בהקטנת הוצאות. זה זמן רב שההפצה של העיתון הצטמצמה, בעיקר בסופי שבוע, ומספר נקודות החלוקה פחת. בשבועות האחרונים הדפיס העיתון כ-450 אלף עותקים בסופי שבוע, בעוד בעבר מספר העותקים היה 550 אלף. במקביל, עד עתה התנגד העורך הראשי היוצא, עמוס רגב, להקדמת שעת ההורדה לדפוס, אך כעת המהלך בוצע.

מרגלית. קרא לנתניהו להסביר את פרשת הצוללות
אורן זיו

הדגשים החדשים: בלעדיות ודיגיטל

גם בצד ההכנסות נעשים מאמצים שלא נעשו בעבר. העיתון העלה את מחירי הפרסום שלו כמה פעמים, ובאחרונה עושה מאמצים להגדיל את ההכנסות גם בדרך חריגה — מכירת העטיפה החיצונית של העיתון.

בתקופת רגב, העיתון כמעט לא הציג תכנים ייחודיים, ולא ניסה להתבלט בהישגים עיתונאים. ואולם ביסמוט שם דגש על הבלטת סיפורים בלעדיים באמצעות כיתובים מובלטים, בעיקר בשער, וכן על הצגת סיפורים מתפתחים באמצעות כותרות עבר של "ישראל היום". כתבי העיתון חשים כי עליהם לספק יותר חומרים מבעבר.

צוות הייעוץ הציע לשלב באופן נרחב יותר בין פעילות הדיגיטל לפרינט. פעילות הדיגיטל של "ישראל היום" משתרכת הרבה אחרי כל המתחרים. כחלק מהמדיניות החדשה יושם דגש על העלאת פרסומים בלעדיים תחילה באתר - ורק למחרת בעיתון.

.

השינוי המרכזי ב"ישראל היום" נעשה בקו המערכתי. בעיתון שואפים להיפטר מהתדמית שדבקה בהם - ובצדק, כעיתון של נתניהו ורעייתו. הרוחות הנושבות כעת מ"ישראל היום" אחרות. התדמית החדשה שאותה מעוניין העיתון לייחס לעצמו היא של עיתון בעל עמדה אידיאולוגית. מעתה אמרו "עיתון מרכז־ימין" - עיתון שייתן ייצוג לטווח הדעות שבין נפתלי בנט ליאיר לפיד, ששניהם נפגשו בעבר עם אדלסון.

דוגמה לקו החדש אפשר היה לראות בסגנון העריכה בימים האחרונים. שער העיתון של יום שישי עסק ביוזמה של שר החינוך ויו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, לדרישת רוב של 80 ח"כים לחלוקת ירושלים. באותו יום קודמה גם שרת המשפטים, איילת שקד, באמצעות ידיעה הכוללת את תמונתה, על הצעת חוק מטעמה לסיוע למשפחות נפגעות פעולות איבה.

מנגד, נתניהו יזכה לסיקור מרוסן. תמונות של רעייתו שרה באירועים שונים — אחד המדורים הקבועים ב"ישראל היום" בתקופות המקודמות של רגב — כבר מזמן אינן מופיעות בעיתון, גם לא בנסיעות משותפות של השניים לחו"ל. עם זאת, העיתון לא ייצא מגדרו כדי לחבוט בנתניהו. ידיעות מביכות נגד ראש הממשלה שזכו להבלטה בכל כלי התקשורת - למשל בנוגע לטענתו כי לא זכר את הדיון בקבינט שבו אושרה הרחבת העיר קלקיליה - מוצנעות.

המתיחות בין נתניהו לאדלסון גוברת

איש אינו יודע מה אירע במערכת היחסים בין אדלסון לבין משפחת נתניהו, וכיצד היחסים האלה השפיעו על התנהלות "ישראל היום" וזהות העורכים. אבל אם עד היום הדעה הרווחת היתה שהיחסים נותרו חמים וקרובים - האמת כנראה רחוקה מכך.

אחת הראיות לכך נחשפה בשבוע שעבר. ב–TheMarker הוצגה חשיפת התוכנית "עובדה" של הפקס המלא ששיגר מקורבו של נתניהו, נתן אשל, שיועד לבני הזוג נתניהו. מלבד שלושת השמות שכיכבו בו כמי שאינם צייתנים — מרגלית, גילת ורגב, שאכן מצאו עצמם בחוץ - היה שם סעיף מעניין אף יותר. "נושא אחד חשוב שתדעו שניכם והוא קשור לעיתון. הם (בני הזוג אדלסון; נ"ט) לא אמרו לי מלה או חצי מלה על מה שהיה בפגישתכם, אבל אני עם האף הארוך שלי חושב (מכיוון ששאלו את דעתי יותר מפעם על העיתון) שהם פגועים מעט ממה שאתם חושבים עליו..."

מה נתניהו חשב על "ישראל היום"? בשיחות סגורות שקיים נתניהו עם אנשי תקשורת, ונחשפו בתחקיר "הארץ", הוא התבטא: "קודם שהביביתון יהיה עוצמתי כמו האנטי־ביביתון (כלומר, 'ידיעות אחרונות'; נ"ט). נתח שוק הוא לא בהכרח עוצמה. השפעתו של 'ישראל היום' נמוכה". באותה תקופה התחילו להישמע הערכות כי נתניהו הוא זה שמבקש להחליף את רגב בביסמוט.

לפי הערכות, חשיפת הקלטות מפרשת 2000 - שבהן סחר נתניהו עם מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, באפשרות לסגור או לצמצם את תפוצת "ישראל היום" — החריפו את המתיחות ביחסים בין אדלסון לנתניהו. ראש הממשלה מיהר להעלות פוסט בפייסבוק שבו הזכיר, אולי כדי לרצות את אדלסון, כי פירק את הממשלה ב–2013 על רקע חוק "ישראל היום".

אז מה קרה כעת? האם אכן היחסים המעורערים בין אדלסון לנתניהו מביאים לגיבושו של קו מערכתי חדש ב"ישראל היום"? לא כולם משוכנעים. מקורות הקשורים בעיתון חוששים כי ביסמוט רק מעוניין לשוות לעיתון מראה אחר, ולתפור לו תחפושת מתוחכמת יותר, אך בסופו של דבר נתניהו ימשיך ליהנות מעיתון אוהד ומההגנה אישית.

המהלך המשמעותי ביותר, כאמור, הוא הניסיון לשפר את תוצאותיו העסקית של העיתון. כפי שחשף העיתונאי אורי בלאו ב"הארץ", מאז הקמת החינמון ועד 2014 הפסדיו המצטברים של העיתון הגיעו לכ-730 מיליון שקל. לאחר מכן, רכש העיתון את בית הדפוס של "מעריב" והגדיל את מספר העותקים.

היכולת של העיתון לשפר את מצבו ולהגיע לאיזון - ללא קיצוץ דרמטי בהוצאות - מוטלת בספק. שוק הפרסום המתכווץ רק מחריף את התלות של העיתון בהזרמות המזומנים מלאס וגאס. "ישראל היום" מחזיק מאז 2014 כרבע משטחי הפרסום בעיתונות היומית בישראל (כולל עיתונות סוף שבוע, לא כולל מגזינים וירחונים או עיתונות מגזרית), לפי נתוני יפעת בקרת פרסום - שוק הנאמד ב–700 מיליון שקל. ואולם הפרסום בעיתונות מתכווץ, ו"ישראל היום", חרף העלאת מחירי הפרסום, אינו מצליח להגדיל באופן ניכר את חלקו בעוגה מאז 2014.

מקורות המעורים בענייני "ישראל היום" מצביעים על שני אינטרסים שעשויים לעמוד מאחורי הרצון של הנהלת העיתון לשפר את מצבו. הראשון עשוי להיות השפעות של חקירת פרשת 2000. כזכור, מוזס הגיע לחקירה ביחידת 433 עם תיק מסמכים, שלפי הפרסומים עסק בהתנהלות "ישראל היום" ובטובת ההנאה שהוענקה לנתניהו. מחשש לביקורת הצפויה אם וכאשר הטענות ייחשפו, ב"ישראל היום" מנסים כבר כעת לשנות את המודל העסקי, ולנסות להציג לפחות חתירה לקראת איזון בפעילות.

אפשרות אחרת לאינטרס מאחורי הניסיון לשפר את מצב העיתון היא היחסים המתוחים ממילא בין נתניהו לאדלסון, והסירוב של האחרון להמשיך לממן את העיתון במתכונת שהיתה עד כה - כ–100 מיליון שקל בשנה. אדלסון אינו אמור להיות מוטרד מסכומים פעוטים אלה, ולכן לכל קיצוץ בהזרמות יש משמעות פוליטית מובהקת. במלים אחרות, ייתכן כי אדלסון כבר אינו מעוניין להמר על קלף אחד בלבד, מוצלח ככל שיהיה, והוא מתחיל לפזר את הסיכונים על פני כל הצד הימני של המפה הפוליטית.

ב"ישראל היום" סירבו להגיב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם