האם פייסבוק טובה לעיתונות? - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם פייסבוק טובה לעיתונות?

פייסבוק אינה מעודדת דיון ואינה מעודדת החלפת דעות, או לכל הפחות חשיפה לדעות שונות. ההפך — מעצם מהותה, היא מכניסה אותנו לתאים קטנים והרמטיים שכמעט שאין ביניהם מעבר

תגובות
פייסבוק
Dado Ruvic/רויטרס

נתחיל דווקא בשאלה ההפוכה: האם העיתונות טובה לפייסבוק? אם נשים רגע בצד את הביקורת הגוברת בעיתונים על פייסבוק, התשובה לשאלה חיובית. ארגוני חדשות מייצרים כמויות אדירות של חומרים שמשותפים בפייסבוק, עוזרים לה להרוויח עוד מפרסומות ועוזרים לה גם להכיר טוב יותר את המשתמשים, מה שמגדיל את הרווח מכל חשיפה של פרסום.

נחזור לשאלה המקורית: האם פייסבוק טובה לעיתונות? לפי מדדים שונים, כ–40% מהטראפיק (כניסות הגולשים) של אתרי חדשות מגיעים מפייסבוק. זה הרבה כמובן. גוגל אחראית לכ–30% נוספים, כך ששתיהן יחד אחראיות לעיקר הטראפיק של ארגוני חדשות.

האם מדובר בתוספת נטו של טראפיק? כלומר, אילו פייסבוק לא היתה קיימת, האם הטראפיק של עיתונים היה נמוך מכפי שהוא כיום? בהיעדר נתונים, ולו רק מכיוון שכנראה שאין קבוצת ביקורת — עיתונים שאינם מאפשרים שיתוף בפייסבוק — כנראה שהוא היה אכן נמוך יותר.

אבל איזה טראפיק פייסבוק מביאה לעיתונים? הטראפיק מגיע בעיקר מהקלקות של משתמשי פייסבוק על לינקים שהם רואים בפיד החדשות שלהם. ההקשר כאן מכריע. מקור העניין הוא הפיד והתגובות שסביב השיתוף. כלומר, הדגש הוא על התוכן הספציפי של הכתבה. משמעות הדבר היא שהמשתמש הקליק למעשה אך ורק כדי לקרוא את הכתבה. הכוונה שלו אינה התעדכנות בחדשות — אלא בחדשה הספציפית, ואולי אפילו רק בתמונה שצמודה אליה.

לפיכך, נזק אחד שנגרם הוא שיעורי נטישה גדולים מאתרי החדשות. הנזק הנגזר הוא ששיתופים בעצם מונעים מהמשתמשים להרחיב את דעתם וללמוד משהו מקיף ועמוק יותר על העולם שמסביבם. דרך אחרת לראות את הנזק הזה היא שעיתונים מפסיקים להיות חלק מהדיון — הם מפורקים ליחידות הקטנות ביותר שלהם.

פייסבוק גורמת לנזק גדול עוד יותר, שנדון ותועד פעמים רבות: משתמשיה נכלאים בתיבות תהודה, שבהן רוב מה שהם נחשפים אליו הוא מידע הומוגני המתאים לסוג הקבוצה החברתית, התרבותית או הפוליטית שלהם. בשבוע שעבר הגדיר זאת ג'ון אוונס בבלוג הטכנולוגיה טקקראנץ' בצורה מוצלחת: "לאורך זמן", הוא כתב, "שירות שהיה אמור לחבר את האנושות יוצר בקרבנו מחיצות הסוגרות אותנו בבועות מנותקות".

פייסבוק אינה מעודדת דיון ואינה מעודדת החלפת דעות, או לכל הפחות חשיפה לדעות שונות. ההפך — מעצם מהותה, היא מכניסה אותנו לתאים קטנים והרמטיים שכמעט שאין ביניהם מעבר.

היא גם מחמירה את הבעיה — אפשר להגיד שביודעין. בסוף יוני 2016 פייסבוק הכריזה על שינוי באלגוריתם שקובע אילו שיתופים יופיעו בפיד החדשות של החברים, באילו מיקומים ובמשך כמה זמן. השינוי היה כזה שהמשקל שניתן לחברים גדל על חשבון כל השאר, מה שמעצים כמובן את היווצרות תיבות התהודה. המשמעות פשוטה: אילו פייסבוק רצתה, היא היתה יכולה להילחם בתופעה הזאת באמצעות שינויים באלגוריתם או באמצעות פיתוח מנגנונים שיעודדו חברים בה להיחשף לדעות של אחרים. אלא שזה היה מתנגש במודל העסקי שלה, מפני שזה היה מקטין את השיתופים, את החשיפות ואת ההכנסות מפרסום.

פייק ניוז (חדשות כוזבות) הן הבעיה הקטנה של פייסבוק. למעשה, לפי מחקר מאוניברסיטת הרווארד שפורסם באחרונה, פייק ניוז, בפייסבוק או לא, הן בעיה קטנה. הבעיה היא שלפייסבוק יש תמריצים כלכליים שגורמים לכך — בלי כוונה אמנם — להפוך את המשתמשים בה לטיפשים, להתבצר בעמדותיהם ולשנוא את האחרים. וזה לא טוב לעיתונות — וגם לא לאף אחד אחר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם