ערן גבאי

אם היו שואלים את יו"ר מועצת הרשות השנייה, נורית דאבוש, לפני כשנה, אם ייתכן שמכרזי הרדיו יגזלו את מרבית זמנה - היא ודאי היתה צוחקת וחוזרת למאבקים התכופים בזכייני הטלוויזיה. אבל העיסוק ברדיו הפך בשנה האחרונה לדומיננטי במיוחד, ובעיקר ההתמודדות עם בעלי ההון ברדיו, שלא הבינו למה אחרי 12 שנה של זיכיון על התדרים הם נאלצים להתמודד במכרזים בניסיון להשאיר בידם את התחנות שהקימו. "שוק הרדיו היה בנוי לניעור, והבשורה של מכרזי הרדיו האחרונים היא הניעור", אומרת דאבוש.

דאבוש לא רואה בהיענות החלקית של משקיעים להשתתף במכרזי הרדיו כישלון. להיפך. לדבריה, היא נלחמה על קיום המכרזים בעיקר כדי לשנות את תנאי הזיכיון ולשפר את איכות הרדיו בישראל. "ההחלטה ללכת למכרזים היתה החלטה ציבורית. מדובר בתדרים שהם משאב ציבורי, שהופעלו על ידי זכיינים במשך 12 שנה. היתה חובה ציבורית להעמיד את המשאב הזה לבחינה. כשאתה הולך למכרז אתה יוצר ניקוי מדפים, שפירושו איכות שידורית גבוהה יותר שתיתן משקל למה שמעניין את הציבור", אומרת דאבוש.

היכן הבשורה הגדולה אם במחצית מאזורי הזיכיון אין מתמודדים חדשים על התדרים?

"הכנסנו את כולם לדפוס התנהגות אחר. רציתי שייכנסו אנשים חדשים לתוך הרדיו, ואנשים חדשים אכן נכנסו. הדרישה שלי ש-20% מהעובדים יגיעו ממגזרים שונים באוכלוסייה חשובה ביותר, וכך יהיה. בעלי התחנות לא היו צריכים לעשות זאת קודם למכרזים".


שוק הרדיו התעורר

מה ניתן לציין שכבר קרה ב-4-5 החודשים האחרונים?

"שוק הרדיו התעורר. מבחינתי, העובדה שדן שילון, אמנון נדב, שלום קיטל ואורי שנער נמצאים היום ברדיו האזורי זו ברכה. מי היה מעלה על דעתו שאנשים כמותם ועוד טובים אחרים ייכנסו לרדיו האזורי. אחרי 12 שנה אתה בטוח שלקהל שלך אין אופציה אחרת, ואז אתה עושה תקשורת בינונית".

אבל לאור ההיענות החלקית למכרזים, לא נכון יותר היה להגיע להבנות חדשות עם בעלי הזיכיון להעלאת רמת השידור בתמורה לדחייה של המכרזים?

"גם בקבוצות הקיימות, שמשדרות ושהן כבר בעלות הזיכיון, יש כעת משקיעים חדשים. לי אין שום זכות מוסרית לנהל משא ומתן על משאב ציבורי. גם אם יש אדם אחד בדרום שנכנס למכרז הזה ולקח 2%, מבחינתי עשיתי את שלי. זו התנהלות שצריכה להיות סמן לכל התנהלות ציבורית נכונה: הולכים לציבור, ומי שטוב ינצח.

"אם הייתי מעתיקה את כללי המכרז מלפני 12 שנה באמת לא היה ערך למכרזים, אבל אני גיבשתי מכרז חדש לחלוטין. השפה העברית היא דוגמה קלאסית לכך. המועצה אומרת כעת לזכייני הרדיו: תצטרכו לדבר עברית תקנית וראויה, ועל זה תיבחנו ותקבלו ניקוד במכרז. תוסיף לכך את החובה בתרומה לקהילה ואת השינוי של לוחות השידורים, ואתה מקבל את השינוי".

איך ניראה עוד חמש שנים?

ובכל זאת, במחצית מהמכרזים אין מתמודדים חדשים. איזה כוח יש לך מול הקבוצות המתמודדות באזורים אלה כדי לכפות שינוי?

"כוח המיקוח שלי הוא כוח מיקוח ציבורי. אצלי אין משאים ומתנים, אם התחייבתם - זה מה שתעשו. התפקיד שלנו זה ליצור פה תרבות אחרת. אם ברדיו דרום, לדוגמה, יש קבוצה אחת, וכתוצאה מהדרישה שלנו שתהיה מועצה מייעצת של שלושה אנשי רוח ייכנסו כעת לתוך הרדיו אנשים מבית החולים סורוקה ומאוניברסיטת בן גוריון - אני עשיתי את שלי. איזה סיכוי היה לי לפני המכרז לעשות שינוי כזה? גם אם רק בתחנה אחת היתה תחרות, הייתי הולכת למכרזים פעם נוספת".

אבל גם אם תשפרי את איכות הרדיו בישראל, את הרי יודעת שמה שתשמעי במאי 2008 - המועד שבו יחלו לשדר הזוכים במכרז - לא יהיה זהה למה שתשמעי במאי 2009. אומרים שאיכות פוגעת בהכנסות.

"זה חד-משמעית לא נכון. אני לא חושבת שאם אתה משדר איכות אתה מאבד הכנסות, בדיוק להיפך. השנה הטובה ביותר של זכייני ערוץ 2 היתה כשהם שידרו איכות. התוכנית הנצפית ביותר ב-2006 היא 'מרחק נגיעה'. מה שמתסכל בעיני זה שגם יוצרי הטלוויזיה והרדיו יודעים שאיכות לא פוגעת בהכנסות, אבל הם מתעקשים לנהוג אחרת ורק לאלוהים הפתרונים למה.

"הקרב שלי הוא על התרבות הישראלית, על איך אנחנו הולכים להיראות בעוד חמש שנים. האם אנחנו צריכים להסתפק באותו פרופיל מוכר של אנשים בתקשורת - גברים, אשכנזים וחילוניים, או שאנחנו הופכים את הטלוויזיה והרדיו למדיה של כל אזרחי ישראל. אני מנהלת את הקרב הזה".

אבל תסכימי בוודאי שגם היום קיימת מדורת שבט. מי קבע שיש טעם בתכנים שונים לאוכלוסיות שונות?

"יש פה תרבות ישראלית שרוב האוכלוסייה מסכימה עליה, אבל מצד שני יש גם מדורות שבט אחרות, שגם הן צריכות לקבל חשיפה. ברור לי שתהיה מדורת שבט חזקה ומשמעותית גם ברדיו, אבל מי אמר שמדורות השבט הקטנות שבשכונות הן לא חשובות?

"יש היום 800-900 ידיעות שנלחמות על חשיפה פומבית אחת. מה אתה רוצה לעשות בכל המידע הזה, להעלים אותו? תן אותו לקהל. כמה אתה כמאזין חשוף היום לנושאי חינוך, תרבות, אמנות או בריאות?".

אבל יאמרו לך שאופי ההאזנה היום הוא שיקוף מדויק של החברה. אולי העובדה שלא רואים או שומעים תוכן מסוים מראה שאין לו דורש?

"אני אומרת שזו הדרישה של הקהל. אדם שחולה במחלה קשה בעין וצריך תרופה שעולה 10,000 שקל בחודש, ומוציאים אותה כעת מסל התרופות, ראוי בעיני לדיון ציבורי. הסיכוי שלו להגיע לדיון ציבורי היום הוא אפס. כך לדוגמה המועצה היא שנלחמה על התוכנית 'עבודה ערבית', ואנחנו גאים בה".

סקר גילה ש-80% מערביי ישראל לא רואים כלל טלוויזיה ישראלית.

"מי אמר שקהל המטרה היה רק ערביי ישראל? קהל המטרה היה החברה הישראלית. אני יכולה להבין למה ערביי ישראל נמנעים מלצפות בטלוויזיה הישראלית: איזה חלק ונחלה היו להם בה? מה היה לערבים? מה היה לפריפריה?".

דאבוש ומנכ"ל הרשות, מנשה סמירה, מנסים לקדם גם את כניסת הרדיו הדיגיטלי לישראל. הרשות השנייה, משרד האוצר ומשרד התקשורת הגיעו באחרונה להסכמה על קיום המכרז להקמת התשתית לרדיו הדיגיטלי בתוך כחודשיים. במכרז ייקבע כי הפלטפורמה הדיגיטלית החדשה תיתן מענה מבחינה טכנולוגית לכ-50 תחנות רדיו שונות, אך בשלב הראשון היא תעלה לאוויר עם כ-20 תחנות בלבד.

הרדיו הדיגיטלי מייצר שוק חדש לחלוטין, שמצריך רכישה של מקלטים דיגיטליים חדשים בעלות של 100-150 דולר למקלט. כניסת הרדיו הדיגיטלי, בעוד יותר משנה, תחייב על כן את התחנות לספוג הפסדים בשנות הפעילות הראשונות, שבהן הן יידרשו להשקיע כמה מיליוני שקלים בהקמת התחנה - בעוד ההחזר יהיה מדורג ואטי.

מה צפוי בעידן הרדיו הדיגיטלי בכל הקשור ליכולת של הרדיו לשקף נאמנה את האינטרסים והצרכים של כל האוכלוסיות?

"אני לא רוצה לאפשר לתחנות חזקות כלכלית למחוק מהמפה תחנות אחרות, שהן לא חזקות כלכלית אך הן הליבה של הפלורליזם. אם יתאפשר לכל מי שרוצה לעלות על הפלטפורמה הזו לפעול בה, הרי שבגלל העלות הראשונית יהיו בה רק מי שחזקים כלכלית - והנה הרגנו את הפלורליזם.

"עשינו מדרג: בהתחלה יעלו 20 תחנות והאוכלוסייה שתאזין להן תהיה זו שמסוגלת לשלם את הסכומים הנדרשים, ועם השנים יעלו לשדר גם תחנות שייתנו ביטוי לאוכלוסיות שונות, כשמחיר המקלטים יירד".

מה זה פלורליזם? זו מלה גדולה מדי, מה צפוי באמת?

"זה שרדיו דרום משדר לשדרות, ורק לשדרות, זה בעיני בעל חשיבות מהמעלה הראשונה. זה שבתחנות אחרות כל האוכלוסיות מקבלות מענה לצרכיהן, זה פלורליזם אמיתי".

מה לגבי חמשת ערוצי החינם בטלוויזיה שיימכרו במחיר של רכישת ממיר חד-פעמית? את מאמינה שזה יקרה?

"אני חושבת שראוי שהציבור הישראלי יקבל טלוויזיה דיגיטלית בחמישה ערוצים מבלי לשלם בעבורה. זה חשוב, והמדינה צריכה להגיד שזה מה שהיא רוצה.

"יש חילוקי דעות סביב רשימת הערוצים שיהיו בחבילה, אך לציבור זו בשורה. אני רוצה שערוץ 10 ייקלט בכל בית בישראל כי אני חושבת שזה נכון לדמוקרטיה הישראלית".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker