סגירת הרשות ופתיחת התאגיד - כך זה יעבוד - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שאלות ותשובות

סגירת הרשות ופתיחת התאגיד - כך זה יעבוד

אחרי עיכובים ודחיות רבות, השבוע הגיע קצה של רשות השידור ■ ביום שני יעלה לאוויר ערוץ הטלוויזיה של תאגיד השידור החדש, ולצדו רשת ב' במתכונת חדשה ■ מה יקרה לערוץ הראשון? מי ינחה את המהדורה המרכזית? ולמה נתניהו התעקש להקים תאגיד חדשות נפרד?

7תגובות
בניין רשות השידור בירושלים
ניר כפרי

קולות סדוקים, דמעות, דברי פרידה והמון כאב — כך הגיעו לקצם שידורי רשות השידור. אחרי רגעי הפרידה הדרמטיים שלשום (ג') במהדורת מבט ובתוכנית המוסף עם גאולה אבן, אתמול הגיע תורה של רשת ב' של קול ישראל לסיים את שידוריה.

מהלכים אלה הם תוצאה של הרפורמה בשידור הציבורי שהובילו ב–2014 שר התקשורת דאז, גלעד ארדן, ושר האוצר דאז, יאיר לפיד, לאחר שקיבלו את מסקנות הוועדה המקצועית בראשות המפיק רם לנדס.

הוועדה קבעה כי לא ניתן עוד לשקם את רשות השידור, ולכן יש לסגור אותה — ולפתוח במקומה תאגיד שידור ציבורי חדש.

השבוע, כמעט שלוש שנים אחרי שחוק השידור הציבורי יצא לדרך ורשות השידור נכנסה להליך פירוק, הגיע רגע האמת של סיום השידורים תחת רשות השידור, שהיתה קיימת 49 שנים, והעברת השידורים לתאגיד החדש, כאן. שידורי הטלוויזיה יישארו באותו אפיק (1), וכך גם תחנות הרדיו של הרשות — אך התוכן והמפעילים של השידורים יתחלפו.

לוח השידורים

התאגיד יתחיל רק ביום שני. מה יעשו ברשות השידור עד אז?

המהדורה האחרונה של מבט כבר שודרה שלשום, כך ששידורי האקטואליה בערוץ 1 הגיעו אל סופם. בימים שנותרו ישדר הערוץ תוכניות וסדרות מבית הטלוויזיה החינוכית וארכיון רשות השידור. צוות מצומצם של עובדים יעבוד בימים אלה באולפני רשות השידור כדי לתפעל את השידורים — לרבות שידורי חצי הגמר והגמר של תחרות האירוויזיון בימים הקרובים. לפי ההודעה שמסר כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) לבית המשפט אתמול, ישודרו כתבות שהוכנו מראש על האירוויזיון, אך לא יהיו שידורי אולפן או שידורי אקטואליה. הערוץ ישדר בינתיים שידורים חוזרים או תוכניות מוזיקה, סרטים וסדרות.

אתמול נפרדו גם מגישי רשת ב' של קול ישראל מהמאזינים. לאורך כל היום שודרו תוכניות מיוחדות לאורך כל שעות היום, ובהן סדר יום עם קרן נויבך, הכל דיבורים עם בני טייטלבוים ועדי מאירי, וביומן הצהריים התראיין נשיא המדינה, ראובן ריבלין.

"איני יכול שלא להגיע ביום שבו תם עידן, ובעת הזו שאפופה אי־ודאות וספק. רשת ב' וערוץ 1 היו עבורנו עמוד האש של השידור הציבורי. בלי שידור ציבורי אין דמוקרטיה, ובלי שידור ציבורי מדינת ישראל אינה מדינת ישראל — ולכן תודה לכל אחד ואחת מכם", אמר הנשיא לעובדי רשות השידור וקול ישראל.

את משדר הסיום הוביל רן בנימיני, והשידורים הסתיימו בשעה 19:00. עד לעליית השידורים במתכונת החדשה, תשדר רשת ב' מהדורות חדשות קצרות בלבד בכל שעה עגולה, ובשאר הזמן ישודרו מוזיקה ושידורים חוזרים.

מה מתוכנן לקרות ביום שני בתאגיד כאן?

האחריות על השידור הציבורי תועבר לידי תאגיד השידור הציבורי כאן כבר ב-12:00 בלילה שבין 14 ל–15 במאי. השידורים עצמם יתחילו ביום שני, 15 במאי, ב–17:00. התוכנית הראשונה תהיה תוכנית האקטואליה חמש מקורי, בהגשת ענת קורל ודרור פויר.

מיד לאחר "חמש מקורי" תשודר תוכנית כלכלית בהנחיית דב גילהר, ולאחר מכן המהדורה המרכזית, בהגשת גאולה אבן־סער.

באותו זמן יקבל לידיו התאגיד את שמונה תחנות הרדיו של קול ישראל. התחנה המרכזית, רשת ב', תציג לוח שידורים חדש־ישן, עם אריה גולן ביומן הבוקר ואחריו תוכנית אקטואליה משותפת לקלמן ליבסקינד ואסף ליברמן.

אחריהם תשדר קרן נויבך את התוכנית סדר יום, ובהמשך ישודרו יומן הצהריים ורצועות שונות בנושאי חדשות חוץ וכלכלה. בשעה 19:00 תשודר תוכנית אקטואליה יומית, בהנחיית יעקב אייכלר.

שאר תחנות הרדיו יעברו מיתוג מחדש ולחלקן ימונו מנהלים חדשים. עם זאת, הן ימשיכו להתבסס על התכנים המרכזיים ששודרו בהן בימי רשות השידור. תחנת הרדיו בשפות זרות, רדיו רק"ע, תעבור שינוי משמעותי יותר, עם לוח שידורים חדש ושורת מגישים חדשים.

עובדי רשות השידור נפרדים
אמיל סלמן

איך תשפיע ההחלטה לפצל את שידורי החדשות מהתאגיד ולהעביר אותם לידי גוף חדשות ייעודי?

התיקון השמיני לחוק השידור הציבורי קובע כי כל חטיבת החדשות של תאגיד השידור הציבורי תיהפך לתאגיד נפרד. כלומר, יופעלו שני תאגידים זה לצד זה — תאגיד כאן, שאחראי על שש תחנות רדיו, המדיה בערבית והשידורים הכלליים של הטלוויזיה. לצידו יפעל תאגיד חדשות ייעודי שיהיה אחראי על שידורי החדשות של ערוץ 1, על רשת ב' ועל החדשות במדיה הדיגיטלית. בהמשך הוחלט גם כי רדיו רק"ע יעבור לאחריות תאגיד החדשות, ולצדו תחנת רדיו חרדית חדשה שאמורה לעלות לאוויר בעתיד.

שני התאגידים יפעלו באותו מתחם, ישתמשו באותם אולפנים, יחלקו את התשתיות של תאגיד השידור הציבורי — ואת לוח השידורים של ערוץ 1. עם זאת, יהיו להם מועצות ציבוריות נפרדות, הנהלה נפרדת ומטה נפרד. התיקון לחוק קבע מנגנון מסורבל שנועד לאפשר לשני התאגידים לפעול במקביל — שעיקרו מינוי מומחה חיצוני שיכריע בסכסוכים סביב העבודה או לוח השידורים המשותף.

למרבה הפלא, הצופים והמאזינים כלל לא יחושו בשינוי בשידורים, או בהבדל בין תאגיד השידור כאן לבין תאגיד החדשות שצפוי לקום. חטיבת החדשות של תאגיד כאן, בראשות ברוך שי, שכבר נערכה בשנה האחרונה להובלת שידורי החדשות — היא שתוביל את שידורי האקטואליה כעת, אך תחת תאגיד החדשות הנפרד. את המהדורה המרכזית, שתעבור גם היא לאחריות תאגיד החדשות, תוביל אבן־סער, ולצדה שורת כתבים, פרשנים ועורכים — רובם יוצאי רשות השידור.

בנוסף, בתיקון החקיקה נקבע כי התוכניות שאמורות היו להיות מופקות במיקור חוץ (כלומר על ידי חברת הפקה חיצונית) יחזרו לאחריות תאגיד כאן ויעלו כמתוכנן עד 17 באוגוסט. התיקון נקבע בעת שהיה חשש כי התאגיד לא יהיה מוכן בזמן להפקת תוכניות בעצמו, ולכן ניתנה לו האפשרות להוציא הפקות לחברות חיצוניות. כעת בוטל סעיף זה למשך שלושה חודשים, ורק לאחר מכך יוכל התאגיד להשתמש באולפנים ובמתקנים חיצוניים עד תחילת 2018.

כתוצאה מהתיקון תעלה לאוויר תוכנית התחקירים בהגשת אסף ליברמן ובהפקת חיים סלוצקי. תוכנית זו, ככל הנראה, היתה אחת הסיבות לרצונו של נתניהו לסגור את תאגיד השידור עוד בטרם התחיל לפעול.

למה נתניהו התעקש לשנות את החוק ברגע האחרון?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ניסה לפעול בכל דרך כדי לפגוע בתאגיד השידור כאן. המנהלים העצמאיים והמועצה הציבורית שמונו לתאגיד לא מצאו חן בעיניו, כנראה. בדיונים שקדמו לשינוי החקיקה הוא ניסה לבטל לחלוטין את הקמת תאגיד השידור — ולשקם את רשות השידור.

משכשל בכך, ניסה נתניהו לבטל את שידורי הטלוויזיה העתידיים של התאגיד, או להפוך את רשות השידור לחטיבת חדשות נפרדת. רעיונות אלה נהדפו בעיקר על ידי שר האוצר, משה כחלון, והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

התיקון הנוכחי הוא המוצא האחרון של נתניהו, משום שהוא מאפשר לו להפקיע את התאגיד מידיהם של המנכ"ל הנוכחי, אלדד קובלנץ, והיו"ר גיל עומר. נראה כי התקווה של נתניהו ואנשיו היא שכאשר האחרונים יוחלפו, תהיה לנתניהו השפעה משמעותית יותר על התאגיד.

הרפורמה לא נועדה להפריד את השידור הציבורי מהפוליטיקאים?

לפי החוק, גם בתאגיד החדשות אמורה להיות הפרדה מהדרג הפוליטי. כך, למשל, מועצת תאגיד החדשות תמונה על ידי שופט בדימוס, והמנכ"ל הקבוע ימונה ישירות על ידי המועצה שתיבחר. ואולם בעיני נתניהו, הסיכוי להשפעה שווה כנראה את כל הליכי החקיקה עד כה. ואם הוא לא יוכל להשפיע על התאגיד? ייתכן שנמצא עצמנו בקרוב בשלבי תיקון תשיעי לחוק השידור הציבורי. תרחיש כזה ייתכן גם אם המבנה הכפול של שני תאגידים מקבילים יתגלה כבלתי־אפשרי לתפעול. הדבר יוביל למאבקים ביניהם, ולשיתוק בשידור הציבורי כולו. נתניהו עשוי לרוות נחת ממצב כזה, כי הוא ייתן לו לגיטימציה לתיקון חקיקה נוסף, שיחזיר לידיו את השליטה בשידור הציבורי — והפעם לגמרי.

אילו בעיות עלולות להיווצר לאחר תיקון החוק וכמה זה יעלה?

המבנה הכפול עלול להיות יקר מאוד: ההערכות הצנועות ביותר מדברות על מינימום של 4–5 מיליון שקל בשנה — סכומים שיבואו על חשבון העסקת עיתונאים, למשל. הערכות חמורות יותר מדברות על 15 מיליון שקל נוספים בשנה. הבעיה הבוערת יותר היא ההתנהלות בתחילת השידורים. החוק, כאשר יאושר, יקבע את הקמתו של תאגיד חדשות — אך הוא עדיין לא יהיה קיים כיישות משפטית. בינתיים, עובדי החדשות (שיתחילו ביום שני) לא יוכלו להיות מבוטחים ולא תהיה להם מערכת שכר מסודרת — כי עדיין לא ברור מי המעסיק שלהם.

מה הסיכוי לביטול התיקון לחוק?

התאגיד צפוי לעתור לבג"ץ מיד לאחר אישור החוק — ולדרוש את עצירתו. התאגיד יטען, בין השאר, כי החוק אינו ישים. ואולם יש ספק גדול אם בג"ץ אכן יתערב, בעיקר משום שהמשנים ליועמ"ש, מאיר לוין ורז נזרי, היו מעורבים בכל פרט בחקיקה החדשה וטוענים כי על אף הקשיים המשפטיים הלא־מבוטלים, אין מניעה משפטית לקדם את החוק.

מה יקרה לעובדי רשות השידור?

כ–1,050 עובדים יסיימו ב–15 במאי את עבודתם ברשות השידור. זאת, לאחר שמאות עובדים אחרים פרשו במסגרת הסכמי פרישה מרצון בשנתיים האחרונות. עובדים מעל גיל 50 יקבלו פנסיית גישור עד גיל פרישה, ואילו עובדים מתחת לגיל 50 יקבלו פיצויים מוגדלים — גם אם הם צפויים להיקלט בתאגיד השידור.

יותר ממחצית עובדי רשות השידור יעברו לתאגיד. החוק הנוכחי מעניק לעובדי הרשות 510 תקנים מלאים בתאגיד (שאותם יאיישו 550–600 עובדים בהיקפי משרה שונים). תנאי השכר בתאגיד יהיו נמוכים יותר: בעוד שממוצע השכר החודשי ברשות השידור היה 22 אלף שקל, בתאגיד הוא צפוי לרדת ל–12 אלף שקל בחודש.

כחלק מההסכם שהוביל השר כחלון עם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, 100 עובדים שלא נקלטו בתאגיד יועברו למשרות בשירות המדינה. ח"כ ביטן דרש מנציבות שירות המדינה תחויב להציע משרות ל-100 עובדים בני 40–50, ולהשתדל למצוא משרות לעובדים מתחת לגיל 40.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#