איתן כבל בדיון הלילי: "אני דורש רדיו בתימנית" - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איתן כבל בדיון הלילי: "אני דורש רדיו בתימנית"

התפרצויות צחוק, זעם וצעקות: הדיון על חוק התקשורת הפך למסחרה פוליטית, עם ריבוי הדרישות של המפלגות לקבל תדר רדיו לעצמן, וגם לשלוט במנהל ובתכנים של אותו תדר ■ ואיך יסתדרו שני התאגידים השונים, שיעבדו זה לצד זה? "יריבו פעם, פעמיים, ואז זה יסתדר"

36תגובות
איתן כבל
אוליבייה פיטוסי

בשעה 4:00 לפנות בוקר (ג') החל עוד שלב בחלוקת השלל למפלגות הקואליציוניות. חברי הכנסת העייפים החלו לדון בסוגייה חשובה – האם יש תדר פנוי כדי לאפשר הקמת תחנת רדיו חרדית שאותה דורשת ש"ס.

ח"כ יגאל גואטה, יחד עם שורת יועצים פוליטיים מסיעתו, נותרו עד מאוחר כדי לוודא שתחנת הרדיו החדשה אכן תוקם - ושיימצא לה תדר במהרה, עם תאריך יעד ברור לעלייה לאוויר -  אבל לא ברור אם יש תדר כזה. "ביטן, בשביל זה נשארתי פה עד עכשיו. אם זה לא בחוק אנחנו נצביע נגד", אמר גואטה בכעס.

הוועדה המשותפת בראשות ח"כ דוד ביטן הפכה אתמול למסחרה פוליטית. העייפות, וכנראה גם תחושת הסיאוב מההליך הגחמתי וחסר הפשר, גרמו לכך שהדיון נע כל הזמן בין התפרצויות צחוק בלתי נשלטות של הנוכחים לבין התפרצויות זעם וצעקות, בעיקר מצד ביטן - שבאמצע הדיון אף החליט להעיף מחדר הוועדה את כל הנוכחים, כולל העיתונאים. לא רק ש"ס דרשה רדיו. גם ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) חרד מאוד לגורלה של רדיו רק"ע, תחנת הרדיו המשדרת בשפות שונות - ומעניקה עד היום במה נרחבת ואוהדת מאוד, בלשון המעטה, לחברי סיעתו.

אילטוב דאג לכך שגם התחנה הזו תעבור לתאגיד החדש לתחום החדשות - זהו התאגיד שהפוליטיקאים מקווים לשלוט בו. הוא גם דרש שיופיע בחוק בדיוק מספר התקנים של הרדיו ומספר שעות השידור. עבור אילטוב לרדיו רק"ע יש פוטנציאל אלקטוראלי גדול, ולכן הוא גם ניסה להדיח בחוק את המנהל שנבחר על ידי התאגיד, לי-אור אברבך. "הוא לא יודע רוסית", טען. מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ נדהם: "הוא יודע. מה זו, הדחה פרסנולית?" ההצעה הוסרה, בינתיים.

גם שילוב הרדיו של ש"ס לא היה פשוט. הרדיו נועד להיות בתאגיד החדשות - כלומר הרדיו חייב להתמקד בשידורי חדשות ואקטואליה בלבד. ומה יהיה על כל תוכניות הדת שאנשי ש"ס מתכוונים לשדר? "בשבילנו פרשת שבוע זו אקטואליה. אין שום בעיה", אמר גואטה. בחוק אכן אמור להיות משולב סעיף שמאפשר שילוב של תוכניות לאוכלוסייה החרדית.

גם סיעת הבית היהודי רשמה הישג. לקול ישראל שמונה תחנות רדיו, אך אף אחת מהן לא מעוגנת בחקיקה. הנהלת התאגיד היא זו שאמורה לקבוע אילו תחנות ישדרו. אבל דווקא רדיו מורשת, שמזוהה עם המגזר הדתי לאומי, זכה לעיגון בחוק בתאגיד השידור. מי שיזמה את הסעיף הזה היא ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי).

"מי עוד רוצה פה תדר?" זרק בחיוך לחלל האוויר מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר. ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) קפץ על המציאה והחל להתלוצץ: "אני גם רוצה להקים רדיו לתימנים. סיכמתי עם אילטוב שיביא לי כמה שעות".

המנהל, המנהל הזמני, והמנהל הזמני-זמני

דוד ביטן
אוליבייה פיטוסי

בשעה 2:30 לפנות בוקר החלו חברי הכנסת לדון באחד הסעיפים המורכבים והמסובכים ביותר בתיקון החקיקה מוזר של השידור הציבורי. לפי התיקון, שני תאגידים - אחד לתוכן כללי ואחד לחדשות - יפעלו זה לצד זה. ומי קבע את לוח השידורים? מי יחליט מתי פורצים לשידור?

הנוסח הנוכחי של התיקון לחוק מייצר מנגנון מסורבל, בן שני עמודים, שקובע הליך של דיון בין המועצות, אם אין הסכמה דיון בין ראשי המועצות, אם אין הסכמה הם ממנים מומחה, אם אין הסכמה על מומחה פונים ליועמ"ש שממנה ממומחה וכן הלאה. "זה מנגנון של שיתוק. אתם מייצרים כאוס. זה עליכם", אמר קובלנץ.

פילבר ניסה להגן על ההצעה , וטען כי "רוצים להסתדר, אפשר להסתדר. יריבו פעם, פעמיים, ואז זה יסתדר". אבל כולם הבינו שמודל כזה לא יעבוד. בלתי אפשרי לקבוע בזמן אמת, באירועים מתפרצים, מי ישלוט בשידורים. בינתיים נקבע כי מנכ"ל התאגיד יחליט בהתאם לבקשת העורך הראשי של החדשות, אבל יהיה חייב לנמק את החלטתו בכתב.

שני התאגידים ימוקמו באותם מתחם וישתמשו באותם אולפנים. החוק קובע כי שני ראשי התאגידים ייאלצו להגיע להסכמים על רכש הדדי. אבל מי יכריע במחלוקות תפעוליות בין שני התאגידים? בחוק נקבע שוב מנגנון של מומחה שיחליט מי צודק. אבל המומחה יכריע רק באישור הממונה על התקציבים - כדי שלא תהיה חריגה בתקציב התאגיד. המשמעות היא שההכרעה בנושא בכל מאבק בתחום השידור הציבורי תהיה בידי האוצר.

היו גם נושאים מהותיים בוועדה. ביטן דרש לשנות את ההסכם בין המדינה להסתדרות, שלפיו 100 עובדים מרשות השידור בני 50-40 יעברו לשירות המדינה. ביטן דרש כי גם ייכתב בחוק כי גם עובדים בני פחות מ-40 יתקבלו אוטומטית לשידור המדינה. כשהיועץ המשפטי של האוצר הבהיר לו כי אין הצדקה משפטית לתעדף עובדים צעירים, ביטן צעק לעברו: "מה אתה מבלבל במוח". בסיכומו של דבר, סוכם עם מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, כי הנושא לא יוכנס לחוק, אבל יסכום כי ייעשו מאמצים להציע גם ל-50 העובדים הצעירים משרות.

כל ההערכות הן כי לא ניתן יהיה להספיק למנות מנהל זמני לתאגיד החדשות עד 15 במאי. בתחילה עלתה אפשרות לדחות את ההקמה ל-28 במאי, אבל אתמול גובש מנגנון חדש – מנהל חטיבת החדשות בתאגיד השידור (ברוך שי) ימונה למנהל הזמני, אם לא ירצה לעבור ימונה עורך ראשי אחר על ידי הכנ"ר, שיהיה גם מנהל זמני-זמני, ורק אחרי שבועיים ימונה מנהל זמני לשלושה חודשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#