הערכות: הפעלת שני תאגידי שידור תגיע ל-15 מיליון שקל בשנה

לפי גורמי מקצוע, בפועל העלות עשויה להיות גבוהה יותר, בשל הוצאות נוספות על שכר, תשלום נוסף על זכויות יוצרים ועלויות של גיוס עובדים נוספים לתיאום בין שני התאגידים ■ מסתמן: יישום החוק יידחה מ-15 במאי ל-28 במאי, כדי למנות מנהל זמני לתאגיד החדשות - בעלות של 34 מיליון שקל

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אולפני תאגיד השידור הישראלי
אולפני תאגיד השידור הישראליצילום: דוברות כאן בהקמה

העלות של הפעלת שני תאגידי שידור עשויה להגיע לכ–15 מיליון שקל בשנה — כך מעריכים גורמי מקצוע המעורבים בהליכי החקיקה בכנסת של תיקון חוק התאגיד. על פי אותם גורמים, העלויות עשויות לצמוח כתוצאה מהוצאות שוטפות שלא הובאו עד עתה בחשבון.

על פי תיקון החוק, שנידון בימים אלה בוועדה המשותפת לתיקון חוק התאגיד, פעילות חטיבת החדשות של תאגיד השידור הציבורי כאן תיסגר, ובמקום זאת יוקם תאגיד חדשות ציבורי. כלומר, יופעלו שני תאגידים זה לצד זה, עם שתי הנהלות שונות ושתי מועצות נפרדות.

מלבד הסרבול והחשש לשיתוק בפעילות השידור הציבורי בשל הפעלת שני תאגידים במתחם אחד ובערוץ משותף, עלתה לדיון בוועדה שאלת העלות הכלכלית. במהלך הדיונים טען מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר כי העלות תהיה שולית, שכן הפעלת שני תאגידים תגרור עלות של הפעלת מועצת התאגיד וארבעה נושאי משרה חדשים בלבד. מנגד, נציג האוצר, אסף וסרצוג, אמר כי העלות תגיע לפחות ל–4–5 מיליון שקל בשנה.

אולם, גורמי המקצוע מעריכים שבפועל, העלות עשויה להיות גבוהה יותר. כך למשל, עשויות להיתווסף הוצאות גבוהות על מערכות שכר, תשלום נוסף על זכויות יוצרים — ובעיקר, עלויות חדשות של גיוס עובדים נוספים לתיאום והפעלה בין שני התאגידים. בתאגיד השידור יש כיום עובדים שאמורים היו למלא תפקידים בו־זמנית בחדשות ובפעילויות אחרות. תקנים אלה יבוטלו כעת.

טענות דומות עלו גם בבקשת ההצטרפות של עמותת הצלחה (התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת) לעתירות שהוגשו בבג"ץ בנוגע להליך החקיקה של חוק התאגיד. "עיון מוקפד במצבת כוח האדם מביא למסקנה בלתי־נמנעת, שקריעת חטיבת החדשות מתוך התאגיד הקיים תביא לשבירת המבנה הארגוני ותפגע באופן ממשי בפעילות שני הגופים גם יחד, תוך יצירת צורך בלתי־נמנע להוספת תפקידים ותקנים בשני הגופים", נטען בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של העמותה.

בשלב זה, מהדיונים בנושא עולה כי יישום החוק ב–15 במאי יהיה בלתי־אפשרי, וההערכות הן כי יישומו יידחה שוב ל–28 במאי — כדי שיהיה ניתן למנות את המנהל הזמני של תאגיד החדשות. דחייה נוספת של שבועיים, לפי הערכות האוצר, תסתכם בעלות של 17 מיליון שקל בשל הפעלה של רשות השידור והתאגיד במקביל. משמעות הדבר היא שרק הדחייה הנוכחית תעלה למשלם המסים 34 מיליון שקל, בנוסף לעלות של כ–240 מיליון שקל בשל כל הדחיות הקודמות.

"ליבת חופש הביטוי של התאגיד נפגעת"

דורי קלגסבלדצילום: מוטי מילרוד

בתוך כך, ממשיכה הוועדה — זה היום השני — לדון בתיקון לחוק. הדיון עוסק בטענות של תאגיד השידור כי בהליך החקיקה המדובר יש פגיעה חוקתית בחופש הביטוי. עו"ד דורי קלגסבלד, המייצג את התאגיד, טען כי "ליבת חופש הביטוי של התאגיד נפגעת. נגיד שהיו לוקחים את חופש הביטוי שלכם. האם יש חשיבות לכך שהיו מעניקים אותו לחבר כנסת זה או אחר, או לנשיא בית המשפט העליון? מה שחשוב זה מה שנלקח — וזה החופש לשדר חדשות ואקטואליה".

קלגסבלד הוסיף כי תכלית החוק אינה ראויה. הוא פנה לח"כ דוד ביטן, יו"ר וועדה המשותפת לתיקון חוק התאגיד, ואמר: "אתם לא יכולים להרים את הנטל הזה כי יש התבטאויות, גם שלך וגם של השרה מירי רגב, נגד התאגיד. ההתבטאויות היו חמורות, במיוחד בכך שהחשידו תאגיד שטרם התחיל לשדר כתאגיד שמאל עם אג'נדה אנטי־ממשלתית. הן חשפו גם את רצון הממשלה לחזק את השליטה על השידור הציבורי ולשלוט על המינויים. את כל מה שאתם רוצים לעשות אפשר לעשות בתאגיד. אם אתם רוצים לקלוט עוד עובדי רשות השידור, אפשר לעשות את זה בתאגיד. יש פה פגיעה חוקתית שאי־אפשר לחלוק עליה, אין כאן תכלית ראויה ואין מידתיות".

רז נזריצילום: ליאור מזרחי

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, הגן שוב על הליך החקיקה: "תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הוא להתייחס לשאלה אם יש מניעה משפטית או לא, ולהעניק ליווי משפטי לתהליך. החוק שמונח לפניכם הוא תוצר של הסכמות כאלה. לגבי הפגיעה החוקתית בהעברת שידורי החדשות, איננו סבורים שיש פגיעה בחופש הביטוי. איננו חושבים גם שלתאגיד ציבורי יש חופש ביטוי לכשעצמו. גם לרשות השידור היה חופש ביטוי והוחלט שהיא תיסגר, וזה כשלעצמו אינו נחשב פגיעה חוקתית". עם זאת, הוא הוסיף כי "ודאי שיש קשיים משפטיים לא מבוטלים".

פילבר הסביר בדיון כי מטרות החוק הן שינוי מועצת תאגיד החדשות כך שתכלול יותר אנשי חדשות, וקליטה של עובדי רשות השידור נוספים. עו"ד אתי בנדלר, המשנה ליועץ המשפטי לכנסת והיועצת המשפטית של הוועדה, אמרה כי "על פניו עולה שיש כאן תכליות שניתן להגן עליהן". עם זאת, היא שיגרה לוועדה מסמך מפורט עם הערות שונות על נוסח החקיקה. כך למשל, העירה בנדלר כי לא ברור מדוע הוטל על כונס הנכסים הרשמי למנות את המנהל הזמני של תאגיד החדשות; לא ברור מה תהיה מערכת היחסים בין תאגיד השידור הרגיל לתאגיד החדשות; ולא ברור מדוע יש לו סמכויות פיקוח בשלב הזמני.

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, אמר כי המאבק הוא על שליטה, והוסיף כי מנסה לפעול כמיטב יכולתו למען עובדי רשות השידור. "אם מישהו חשב שכל המהלך נועד למען העובדים — כפי שראש הממשלה התבטא — אז לא מני ולא מקצתי. לח"כ ביטן ולשרה רגב אין את הבושה לומר שכל עוד העניינים אינם מתנהלים כפי שהם רוצים, דבר לא יקרה. אתם רוצים לומר שהתיקון (בחוק) נועד לייצר את ההפרדה (של השידור הציבורי) מהפוליטיקה, אבל אם מתקיימת כזאת הפרדה ממילא, מה צריך להקים את התאגיד החדש?".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker