נתניהו יוצר כאוס, מנדלבליט שותק

התיקון השמיני לחוק השידור הציבורי הוא לא רק תעודת עניות לח"כים ולשרים, אלא בעיקר לשומרי הסף הנרפים שאיבדו את היכולת לשמור על האינטרס הציבורי - הם עוצמים עיניים לנוכח פעולה אלימה שכל מטרתה לפגוע בו

נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מנדלבליט, מאחורי נתניהו
אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהוצילום: רויטרס

ניסיון לחזות את העתיד בכל הקשור לשוק התקשורת בישראל הוא חסר תוחלת. השוק מתנהל גם כך באופן לא רציונלי, עם החלטות שמתקבלות פעמים רבות מגחמות חולפות או מענייני אגו.

ובכל זאת, בכל הקשור לתיקון החקיקה שמובילים כעת בכנסת לשידור הציבורי, קל לחזות איך ייראה הכאוס בשידור הציבורי. הנה רשימת כותרות אפשריות שיופיעו במדור התקשורת ב–TheMarker בעוד שנה מהיום: "חילופי האשמות בין מנהלי תאגיד השידור ותאגיד החדשות"; "עשרות עיתונאים עומדים בפני פיטורים בתאגיד החדשות הציבורי"; "יוזמה בממשלה: למזג את שני התאגידים ולקצץ בעלויות"; "כאוס בשידור הציבורי: אין הפקות, אין חדשות".

כותרות כאלה, בניסוח כזה או אחר, לא יהיו הפתעה. למעשה, כל הדיונים הנערכים כיום בכנסת בנוגע לעתיד השידור הציבורי נועדו לייצר כותרות כאלה. זאת פונקציית המטרה שרואה כעת לנגד עיניו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושורת משרתיו — מ"מ שר התקשורת צחי הנגבי, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר ויו"ר הקואליציה דוד ביטן. כולם כאן כדי להרוס את השידור הציבורי. הם ניסו לסגור את התאגיד ולשקם את הרשות, אחרי זה לבטל כליל את שידורי החדשות, אחר כך להקים תאגיד חדשות נפרד — ועכשיו, בתיקון האחרון, הם גם החליטו על כפל תפקידים בתאגיד החדשות, עורך ראשי ומנכ"ל שייאבקו זה בזה. לכל המהלכים האלה לא קדם דיון ציבורי רציני, לא שולבו בדיונים גורמי מקצוע, ולא נעשה כל הליך בדיקה רציני של טובת השידור הציבורי. אלה תמיד היו דילים מכוערים בין פוליטיקאים.

בדיון אתמול בוועדה המשותפת, בראשות ביטן, התפתל על מושבו המשנה ליועמ"ש, מאיר לוין, כאשר ניסה להגן על הליכי החקיקה. "יש קשיים משפטיים, אבל נעשו שינויים באופן שבו אנחנו יכולים להגן על החוק הזה בבג"ץ", אמר וטען כי המלצותיהם הביאו לשינוי בחוק. אלה היו דיבורים באוויר. בפועל, בלשכת היועמ"ש עוצמים עיניים ומותירים חריץ אחד בלבד — האם בג"ץ יאפשר להעביר את הדיל המסריח או לא.

כך לא התנהלה לשכת היועמ"ש בעבר. את חוק השידור הציבורי ואת ההפרדה הגבוהה בין הדרג הפוליטי לשידורים הוביל המשנה ליועמ"ש, אבי ליכט, שעסק בעבר בתחום התקשורת והיה מעורב בעצמו בהגבהת החומות. ליכט כמובן גם מתנגד להצעה הנוכחית, אבל אף אחד לא הסכים לשמוע את דעתו. משנה אחרת ליועמ"ש, דינה זילבר, הטריחה עצמה לכנסת באחרונה כדי לעצור מהלך מיותר נוסף לפגוע בתחנת גלי צה"ל ולהכניסה כיחידת סמך לתוך משרד הביטחון, מחשש להשפעה פוליטית. עוד לפני כן, היועמ"ש הקודם יהודה ויינשטיין מנע מנתניהו ברגע האחרון, לפני הבחירות, לסגור את ערוץ 10.

התיקון השמיני לחוק השידור הציבורי הוא לא רק תעודת עניות לח"כים ולשרים, אלא בעיקר לשומרי הסף הנרפים שאיבדו את היכולת לשמור על האינטרס הציבורי. הם עוצמים עיניים לנוכח פעולה אלימה שכל מטרתה לפגוע באינטרס הציבורי. היועמ"ש אביחי מנדלבליט יודע היטב על החשדות החמורים נגד ראש הממשלה בפרשת 2000 סביב יחסים עם מו"לים כמו נוני מוזס ושלדון אדלסון, אבל עוצם עיניים כשמול עיניו מועבר בהליך בזק הליך חקיקה שכל מטרתו ליצור כאוס בשידור הציבורי. בכל הכותרות שידווחו בעתיד על קריסת השידור הציבורי לא תהיה ברירה לציין שוב ושוב — זו היתה התרסקות ידועה מראש, ומנדלבליט היה זה שאיפשר אותה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker