העליון קבע: זאב רוזנשטיין לא יתראיין לתוכנית "עובדה"

את ההליכים המשפטיים בעניין ניהל רוזנשטיין עצמו ללא מעורבות של התוכנית "עובדה". ■ על אף שאסיר יכול להתראיין בכתב, רוזנשטיין טען כי חופש הדיבור שלו נפגע משום שכושר הביטוי שלו הוא טוב יותר בראיונות בעל פה

נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
זאב רוזנשטיין
זאב רוזנשטייןצילום: מיכל פתאל

בית המשפט העליון אישר את פסיקת המחוזי ואימץ את עמדת שירות בתי הסוהר לא לאפשר לתוכנית "עובדה" בערוץ 2 לקיים ראיון עם העבריין זאב רוזנשטיין. את ההליכים המשפטיים בעניין ניהל רוזנשטיין עצמו ללא מעורבות של התוכנית "עובדה". על אף שאסיר יכול להתראיין בכתב, רוזנשטיין טען כי חופש הדיבור שלו  נפגע משום שכושר הביטוי שלו הוא טוב יותר בראיונות בעל פה ופחות בכתב.

רוזנשטיין מרצה כיום 17 שנות מאסר בגין עבירות סמים וקשירת קשר לביצוע פשע. הוא עצמו ביקש להתראיין לתכנית "עובדה", אך שירות בתי הסוהר לא אישר את בקשתו. רוזנשטיין טען כי מטרת הראיון היא "למסמס את התיאור המפלצתי שנוצר בציבור" בקשר אליו. לטענתו, האיסור שהוטל עליו בעניין זה פוגע בו באופן לא מידתי. הוא גם הסכים שייקבע כי הראיון ישודר רק בכפוף לאישור שב"ס אחרי שנציגיו יצפו בו.

ואולם בשב"ס טענו - בהתאם לעמדת הפרקליטות - כי נושאי הראיון נוגעים להליכי חקירתו ומשפטו של רוזנשטיין, ועלולות להיות להם השלכות על בטחון הציבור והסדר הציבורי, ולכן הריאיון אינו עומד בתנאים שנקבעו לגבי ראיונות עם אסירים.

המחוזי דחה את העתירה של רוזנשטיין וקבע כי  זכותו של המבקש לחופש דיבור אינה מוחלטת והיא הוגבלה על-ידי ההוראות, ואין חובה לאפשר את חופש הדיבור דווקא באמצעות פרסום טלוויזיוני, וכי חופש הביטוי של אסיר יבוא לידי ביטוי בכתב, כפי שניתן לפי ההוראות.

רוזנשטיין טען בערעור כי באמצעות עוה"ד מיקי חובה ומאיה איטקין, כי מדובר בסוגיה עקרונית וכי ההוראות האוסרות ראיון קולי עם אסיר הן בלתי-מידתיות ויש להורות על בטלותן, וזאת לאור המעמד של חופש הביטוי המוקנה לאסיר. לטענתו, יש אסירים, כמו שהעיד רוזנשטיין על עצמו, "שכושר הביטוי שלהם בעל-פה גבוה לאין שיעור מכושר הביטוי שלהם בכתב".

בשב"ס טענו, מנגד, באמצעות עו"ד יונתן ברמן, כי "הכלל הוא שאסיר רשאי לממש את חופש הביטוי שלו בכתב, בכפוף לאישור שב"ס, ואילו רק במקרים חריגים שבהם מתקיים טעם מיוחד המצדיק סטייה מכך, תישקל התרת קיומו של ראיון מוקלט או מצולם. הוראות אלו סבירות הן. הן מאזנות בין חופש הביטוי של האסיר לבין האינטרסים הניהוליים של בית הכלא".

בפסק דין שכתב שופט העליון נועם סולברג, נכתב כי אין הצדקה למתן רשות ערעור. "חשיבותו הרבה של חופש הביטוי אינה מוטלת בספק, אך על שב"ס לאזן בינה לבין שיקולים אחרים, בראשם עצם העובדה שמדובר באדם שנדון למאסר שבו הוא מנותק מהעולם שסביבו, כאשר לכך נלווים גם שיקולים מעשיים בנוגע לניהול בתי הסוהר ושמירת הסדר והמשמעת בהם. על סמך איזון זה נקבע הכלל בדבר ביטוי בכתב, והאפשרות לחרוג ממנו במצבים המצדיקים זאת. אינני רואה פגם מינהלי בכך שהוחלט כי טענותיו של רוזנשטיין בדבר אורך הזמן שהוא שרוי במאסר ללא חופשות, בדבר התדמית הציבורית שדבקה בו, ובדבר יכולות הביטוי שלו בכתב ובעל-פה, אינן נחשבות למקרה חריג המצדיק סטייה מן הכלל".

לפסק הדין הדין הצטרפו גם השופטים סלים ג'ובראן וניל הנדל – והמשמעות היא שרוזנשטיין לא יוכל להתראיין ל"עובדה".

ב-2011 אישר בית המשפט המחוזי את בקשתו של העבריין פרנסואה אבוטבול להתראיין לתוכנית של אמנון לוי בערוץ 10 שעסקה בפרשת רציחתו של הנער רענן לוי. גם אז שירות בתי הסוהר סירב לאפשר את הראיון, אך השופטת, קלרה רג'יניאנו קבעה כי יש לקבל את הבקשה של האסיר, ואין להגביל את חופש הביטוי שלו, וזאת לאחר שהאסיר הסכים כי השב"ס יעבור על החומרים וימנע מדברים פוגעניים להיכנס בתוכם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker