יבואני המזון מאיימים: נעלה מחירים - בגלל סימון הרכיבים המזיקים

משרד הבריאות פירסם את טיוטת התקנות לסימון אדום בחזית האריזה של מוצרים עתירי סוכר, שומן רווי ונתרן ■ היבואנים טוענים: רגולציה ייחודית לישראל שתגרום לעלייה ביוקר המחיה

עדי דברת
עדי דברת-מזריץ
חנויות סופרמרקט שופרסל
צילום: דן קינן
עדי דברת
עדי דברת-מזריץ

יבואני המזון מאיימים להעלות מחירים במידה ויחויבו לסמן את רכיבים בעייתיים במוצרים בחזית האריזות. משרד הבריאות פרסם בתחילת השבוע להערות הציבור טיוטת נוהל סימון מזון בחזית האריזה, לפיה בין היתר יהיו ספים לערכי נתרן, סוכר ושומן רווי אשר מעליהם תהיה חובת סימון בסמל האדום בקדמת האריזה.

בהמשך לפרסום הטיוטה הודיע ענף המזון שבאיגוד לשכות המסחר, המייצג את יבואני המזון, כי "ההשלכות הבלתי נמנעות של יצירת דרישות רגולציה ייחודיות לישראל יגבילו את היבוא, יפגעו בתחרות וישפיעו בצורה קשה על יוקר המחיה בישראל. אכיפת סימון מנדטורי בישראל תייקר את היבוא בכלל ואל מול התוצרת המקומית בפרט, שכן תחייב ביצוע התאמות מקומיות באמצעות הדבקות ידניות לחזית האריזות. הגבלה רגולטורית זו עלולה ליצור כשל שוק, מניעת תחרות הוגנת ופגיעה בעיקרון התחרות החופשית. בראייה מאקרו כלכלית יישום המסקנות יפגע גם בציבור בכללותו, שכן יישומן יוביל לפגיעה ברמת התחרותיות במשק ולעליה ביוקר המחייה בישראל, הפוגע בעיקר בשכבות החלשות באוכלוסייה".

לטענת היבואנים, טיוטת התקנות מתבססות על מודל ייחודי, אשר אינו עולה בקנה אחד עם הנהוג בגושי הסחר המרכזיים ומבוסס באופן חלקי בלבד על מודל שהוטמע לפני פחות משנה בצ'ילה, שאינה חלק מגוש סחר מרכזי עם ישראל. כמו כן, טוענים היבואנים שהדבר נוגד את מדיניות הממשלה להפחתת הנטל הרגולטורי. על היבואנים נמנים ליימן שליסל, דיפלומט, יוניליוור, סידס, נטו, סשטוביץ, ויליפוד, דנשר ורשתות מזון כמו שופרסל, טיב טעם, ויקטורי ועוד.

עוד מציינים בענף המזון באיגוד לשכות המסחר כי טיוטת התקנות שפורסמה תיצור אפליה פסולה בין יצרני המזון המקומיים לבין יבואני המזון בישראל. זאת משום שמרבית המוצרים המיובאים לישראל הם של מותגים בינלאומיים, והתאגיד הגלובלי שמשווק אותם לא יהיה מוכן, לדבריהם, לשנות את נראות חזית המוצר במיוחד עבור השוק הישראלי. "מרבית היבואנים ייאלצו להדביק מדבקה בחזית המוצר לפני השיווק, מה שייצר עלויות תפעוליות גבוהות בהרבה, יפגע בצורה משמעותית בנראות המוצר ויקשה על היבואן להתחרות מול מוצרים שבהם תווית האריזה תתוכנן מראש גם בהתייחס לסוגיה זו".

בקרב יצרני המזון אמרו ל-TheMarker כי במידה והיבואנים יקבלו פטור מסימון בחזית האריזה, היצרנים יטענו מצידם כי מדובר באפליה ויילחמו בכל דרך כדי לקבל פטור מסימון בהתאם, דבר אשר ירוקן מתוכן את תקנות הסימון.

תקנות סימון המוצרים הינם פועל יוצא של מסקנות הוועדה לרגולציה לתזונה בריאה בראשות משרד הבריאות, שקמה בהמשך לבעיית ההשמנה בישראל - לאור העובדה שישראל ניצבת במקום הראשון והמפוקפק באירופה בדירוג ההשמנה, ובמקום השני בעולם במדד זה הכולל גם ילדים.

הוועדה קבעה, בין היתר, כי יצרנים ויבואנים יחייבו לסמן בסימון אדום בחזית האריזה מוצרים עתירי סוכר, שומן רווי ונתרן. רף הסימון שנקבע הינו פחות מחמיר מזה שדובר עליו בתחילה ומקל על היצרנים והיבואנים. לפני פרסום ההמלצות הרשמיות של הוועדה עוד היה נראה שבמשרד החליטו לנקוט קו נוקשה נגד היצרנים והיבואנים, ואף הובהר להם מעט לפני פרסום ההמלצות שהרף שייקבע, שמעליו מוצרים יקבלו סימון אדום, יהיה כזה שיחייב סימון או שינוי מיידי של יותר ממחצית מהמוצרים בסופרמרקט. ואולם היצרנים התרעמו, ואם או בלי קשר, ההמלצות הסופיות שפורסמו היו מרוככות בהרבה וקבעו רף שמאפשר למוצרים רבים – המכילים כמויות גדולות של נתרן, סוכר ושומן רווי – להמשיך ולהימכר בלי סימון אדום עד יולי 2019 לפחות.

בנוסף, המשרד החליט לא לכלול סימון על בסיס כמות הקלוריות ב–100 גרם מוצר – למרות שהמודל הצ'יליאני, שעליו מסתמך משרד הבריאות בהמלצותיו, קובע כי מוצרים עתירי קלוריות יסומנו באדום. באחרונה יצא משרד הבריאות בצעד המלמד כי לעניין הקלורי יש חשיבות בעיניו, כאשר הגיש טיוטת תקנות שלפיה מסעדות ובתי קפה יצטרכו לסמן את הקלוריות שבמנה.

בנוסף, בדו"ח המלצות הוועדה הופיעה המלצה לאמץ את מודל צ'ילה, לפיו בשלב השני כן יסומנו בסימון אדום בחזית האווירה גם מוצרים עתירים בקלוריות. בתגובה לשאלת דה מרקר מדוע לא יהיה סימון אדום למוצרים עתירי קלוריות משרד הבריאות לא סיפק הסבר והסתפק באמירה כי "כרגע לא מדובר בקלוריות".

חובת הסימון שנקבעה לבסוף תהיה בשלוש מדרגות זמנים, כאשר כל מדרגה קובעת קריטריונים מחמירים יותר: בשלב הראשון, שיחל ביום תחילת התקנות, יסומנו מוצרים שיכילו מעל 800 מ"ג נתרן ו/או 22.5 גרם סוכר ו/או 6 גרם שומן ל-100 גרם מוצר מוצק או למוצר נוזלי: מעל 100 מ"ג נתרן, 6 גרם סוכר ו/או 3 גרם שומן רווי ל-100 גרם. בשלב השני, שיחל ביולי 2019, יסומנו מוצרים עם יותר מ-500 מ"ג נתרן, 15 גרם סוכר ו-5 גרם שומן רווי ב-100 גרם מוצר מוצק ועד 100 מ"ג נתרן, 5 גרם סוכר ו-3 גרם שומן רווי ב-100 גרם מוצר נוזלי.

בשלב השלישי שיחל בדצמבר 2020 יסומנו באדום מוצרים עם מעל ל-400 מ"ג נתרן, 10 גרם סוכר ו-4 גרם שומן רווי ל-100 גרם מוצר מוצק. במזון נוזלי יסומנו מוצרים עם מעל 100 מ"ג נתרן, 5 גרם סוכר ו-3 גרם שומן רווי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker