גם הנגבי בניגוד עניינים: התערב ברפורמה בשידורי הספורט - שעשויה לפגוע בחברו אלי עזור

עזור מחזיק בערוצי הספורט של צ'רלטון ובכלי תקשורת נוספים ■ הרפורמה בשידורי הספורט, שהיתה מביאה לירידת מחירים בשוק הטלוויזיה, נתקעה בכנסת - ומעוכבת בהליך שימוע בהחלטת הנגבי ■ הנגבי: "אני מכיר את עזור 30 שנה - אך לא ביליתי עמו מעולם"

נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלי עזור (מימין) וצחי הנגביצילום: מוטי קמחי ואוהד צויגנברג
נתי טוקר

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שכיהן עד לאחרונה גם כשר התקשורת, נאלץ להעביר חלק מסמכויותיו במשרד התקשורת לאחר שנחשפו קשריו האישיים עם בעלים של גופי תקשורת — שאול אלוביץ' (בזק),  וארנון מילצ'ן (ערוץ 10). אבל גם מחליפו במשרד התקשורת, צחי הנגבי, מצוי בניגוד עניינים — בשל חברותו עם אלי עזור - המחזיק ב"מעריב", בערוצי הספורט של צ'רלטון ובכלי תקשורת נוספים.

בחודשים האחרונים עלה על הפרק הזינוק במחירי הזכויות של שידורי הספורט. רפורמה שהיתה אמורה להסדיר את התחום ולהביא לירידת מחירים בשוק הטלוויזיה הרב־ערוצית נתקעה בכנסת ופוצלה מחוק ההסדרים. עזור היה עשוי להיות אחד הנפגעים מהרפורמה, ומי שהתערב בדחייה של יישומה היה לא אחר מממלא מקום שר התקשורת, הנגבי.

עזור מחזיק בשורה ארוכה של גופי תקשורת ופרסום בישראל. מלבד "מעריב", שאותו רכש ב–2014, הוא מחזיק בעיתון "ג'רוזלם פוסט", במקומונים ובעיתון בשפה הרוסית. הוא גם בעלים של חברת פרסום חוצות ושל תחנות רדיו אזוריות, רדיו 103 ורדיו 9.

קידום חוק התקשורת החדש של נתניהו עשוי להציב את הנגבי בניגוד עניינים ישיר בשל קשרי הידידות הקרובים שלו עם עזור - שאמור להיות מפוקח על ידי הגוף הפוליטי החדש.

היחסים בין עזור ובין הנגבי כוללים גם נוכחות משותפות במשחקי כדורגל. מלשכת הנגבי נמסר כי "השר הנגבי מכיר את עזור 30 שנה. הוא נועד עמו בנסיבות חברתיות ואף קיים עמו פגישות אישיות, אך לא בילה עמו מעולם".

הצהיר על החברות - אך סמכותו לא הוגבלה

בניגוד לנתניהו, שלא דיווח ביוזמתו על קשריו השונים עם בעלי גופי תקשורת, הנגבי פעל אחרת. עם כניסתו לתפקיד, הוא עידכן את מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, על יחסי הידידות שלו עם עזור. לדברי הנגבי, הוא מסר לפילבר כי לא יעסוק בעניינים הנוגעים לעזור "עד לקבלת החלטה ממשרד מבקר המדינה לגבי החובות החלות עליו בכל הנוגע לכללי ניגוד העניינים".

לטענת השר הנגבי, הוא "נועץ עם הלשכה המשפטית של המשרד לגבי כללים אלה ושיגר למשרד מבקר המדינה התייחסות כוללת לעניין היכרותו עם אנשים הפעילים בתחום התקשורת, לרבות עזור".

כאשר עולות שאלות של ניגודי עניינים, משרד מבקר המדינה מעביר את העניין לטיפול היועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש), שמכריע כיצד יש לפעול במקרה. אלא שבמקרה המדובר, הנגבי העביר את המידע הדרוש רק בימים האחרונים, ובלשכת היועמ"ש לא קיבלו כל מידע באשר לניגוד העניינים הפוטנציאלי שלו עם עזור, וממילא לא הטילו עליו כל מגבלה.

בינתיים מתברר כי הנגבי הכריע, גם אם בהחלטות טכניות, בעניינים הקשורים בעזור. מערכת היחסים בין השניים עולה כעת בתקופה שבה דווקא העסק המרכזי של עזור, שידורי הספורט, נמצא בעין הסערה, לאחר הזינוק במחירי זכויות השידור בתחום הספורט.

השבוע פורסם ב-TheMarker כי ערוצי הספורט 5 ישלמו מחיר הגבוה פי חמישה על זכויות השידור של ליגת האלופות, כ-18 מיליון יורו לעונה. בחברות הכבלים כבר הזהירו כי עליית המחירים של זכויות הספורט תשפיע ישירות על המחירים לצרכנים.

הסוגיה הזאת היתה יכולה להיפתר לפני זמן רב. ועדה מקצועית בראשות פילבר המליצה כבר ביוני 2016 על שורה של רפורמות בתחום השידורים, ביניהן שידורי הספורט, שבעיקרן הטלת חובת מכירה כך שכל גורם שמחזיק בזכויות ספורט מרכזיות יחויב למכור את מרכולתו לכל פלטפורמה או ערוץ. המטרה היתה מניעת חסמי מעבר בין פלטפורמות שונות והגברת התחרות. באסדרה כזאת אף גורם לא היה מציע מחיר כה גבוה על זכויות שידור בתחום הספורט.

לפי הנחיות היועמ"ש, על נתניהו נאסר לטפל בכל מסקנות פילבר בשל השפעתן על ידידו אלוביץ', המחזיק גם ב–yes. כעת מתברר שגם מחליפו הנגבי עשוי להיות מנוע מלטפל בחלק מהמסקנות, בשל ההשפעה הישירה על עסקיו של עזור, ידידו. ההחלטות בנושא רוחביות וישפיעו על השוק כולו, אך מכיוון שהשוק ריכוזי ונשלט בעיקר על ידי צ'רלטון ועזור - היועמ"ש עשוי לאסור על הנגבי לטפל בכל סוגיית שידורי הספורט.

אף שהנגבי עשוי להיות מנוע, בפועל הוא כבר קיבל החלטות טכניות הנוגעות לתחום שידורי הספורט. כך, על אף שוועדת פילבר ערכה סבב שימועים עם כל הגורמים בשוק לפני שהגישה את המלצותיה, הנגבי אימץ את המלצות הצוות לצאת לשימוע מחודש בנוגע לסעיפים הקשורים להטלת חובת המכירה בספורט ובנוגע לסעיף נוסף במסקנות פילבר.

בתחילת החודש הודיע הנגבי כי הוא מאמץ את מרב ההמלצות בוועדת פילבר, אך החליט כי הוא דוחה, בפעם השנייה, את הגשת ההמלצות של הצוות המקצועי שעורך את השימוע עד לסוף אפריל - כמעט שנה מאז שהוגשו המלצות פילבר.

בינתיים, במשרד האוצר ביקשו לזרז את יישום הרפורמה, ושילבו אותה בחוק ההסדרים בתקציב האחרון.

למרות תמיכה גורפת של גורמי המקצוע, כולל של הממונה על ההגבלים, מיכל הלפרין, משרד התקשורת לא היה מעורב בקידום החקיקה והיא הובלה על ידי משרד האוצר. אלא שחברי כנסת מסיעת הליכוד - דוד אמסלם, דוד ביטן ומיקי זוהר - התנגדו לרפורמה בכנסת. בסופו של דבר, מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, ביקש לפצל את הסעיפים מחוק ההסדרים, וכעת הם מוקפאים.

ערוצי הספורט לוחצים לביטול הרפורמה

בשבוע שעבר, עם פרסום זינוק המחירים במכרז של פרטנר, פנו פילבר ויו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ד"ר יפעת בן חי־שגב, להנגבי וביקשו ממנו לזרז את הליכי החקיקה להסדרת תחום הספורט - אך לא זכו לתגובה. כעת מתברר כי הוא עשוי להיות מנוע לחלוטין מלטפל בסוגיות אלה בשל קשריו ההדוקים עם עזור.

האי־הסדרה של התחום הביאה לזינוק במחירי זכויות השידור בתחום הספורט. מחירי הליגה הישראלית, הספרדית, האנגלית וכעת גם ליגת האלופות - זינקו פי שלושה עד פי חמישה. המשמעות היא הוצאה עודפת של 150–200 מיליון שקל בשנה של הפלטפורמות HOT, yes וסלקום.

הסכומים האלה לא יועברו לערוצים הישראליים, אלא לבעלי זכויות השידור - כלומר, לארגונים כמו אופ"א (UEFA), שמפיקים את ליגת האלופות, או לארגונים המנהלים את הליגות במדינות אירופה, וישמשו ככל הנראה למשכורות גבוהות יותר לשחקני הכדורגל.

למרות זאת, ערוצי הספורט בישראל, בהובלת צ'רלטון של עזור, התנגדו נחרצות לרפורמה של חובת המכירה, שכן היא עשויה להפקיע מידיהם את השליטה בזכויות השידור ולהוציא מהם את הנכס המרכזי שלהם.

בשל עליית המחירים ביקשה צ'רלטון להוסיף שני ערוצים חדשים, ספורט 3 ו–4, ולגבות מחיר גבוה יותר עבור החבילה המשודרגת. במועצת הכבלים והלוויין דחו את הבקשה. כלומר, עד כה עזור לא נהנה ממערכת היחסים שלו עם הנגבי - שהוא בעל הסמכות לפיקוח על המחירים של הערוצים השונים.

ביום חמישי הבא אמורה ועדת הכלכלה בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) לשוב ולדון בנושא. כבל עצמו הבהיר בדיונים כי מופעלים לחצים אדירים על חברי הכנסת למנוע את קידום החוק.

סימן השאלה הגדול הוא אם כבל אכן יקדם את הנושא בוועדה ויביא להצבעה בנושא. כבל מסר כי "מדובר בתחום פרוץ, ובכוונתי להביא לסיום מהיר של החקיקה כדי שאזרחי ישראל יוכלו ליהנות מתחרות בתחום הטלוויזיה ומשידורי ספורט במחירים שפויים".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "עדיין לא הועבר לנו מידע על קשר בין שר התקשורת ובין עזור. מבדיקה שערכנו כעת עם משרד התקשורת התברר כי דיווח בנושא זה אמור להגיע לידינו בימים אלה, והוא ייבחן כמקובל".

ממשרד מבקר המדינה נמסר כי "פנייתו של הנגבי הגיעה בימים האחרונים והיא מטופלת בימים אלה, בהתאם לנוהלים".

בנוגע לטענות כי הנגבי היה פעיל בעניינים הקשורים בעזור, נמסר מטעמו של הנגבי: "השר הנגבי עדיין לא קיבל החלטה בנוגע לחובת מכירת תוכני ספורט (must sell). המלצת הדרג המקצועי היתה לקיים שימוע משני, והשר הנחה לקיים את השימוע עד לתאריך מסוים ולגבש את ההמלצות. ממילא השר יפעל בהתאם להנחיות מבקר המדינה ויימנע מקבלת החלטה בעניין זה עד למתן הנחיות אלה".

עזור סירב להגיב לידיעה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker