היורשת מול האוליגרך: הקרב על "גלובס" מגיע להכרעה - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היורשת מול האוליגרך: הקרב על "גלובס" מגיע להכרעה

נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, ידון הבוקר (ה') בעתידו של העיתון הכלכלי ויקבע מי ישלוט בו - אלונה בר-און או דויד דווידוביץ' ■ אלה הם המתמודדים, המקורבים, הערכים והאינטרסים שיחרצו את עתידו של העיתון הקורס

13תגובות
  אלונה בר און אסור לשימוש!!!!!!
עובדה / שידורי קשת

עתידו של "גלובס" מתקרב להכרעה, כשנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, ידון היום (ה') בעתידו של העיתון הכלכלי ויקבע בהמשך מי ישלוט בו מבין שני מתמודדים: מצד אחד אלונה בר-און, בעלת מניות המיעוט שנאלצה לנהל את נכסי המשפחה, לרבות  "גלובס", לאחר שהתייתמה מאביה בגיל צעיר; ומצד שני דויד דווידוביץ' - אוליגרך יהודי-רוסי רב עוצמה וקשרים, ששוויו מוערך בכמיליארד יורו, וכעת מבקש לעצמו כלי שיעניק לו השפעה על דעת הקהל.

סיבוב אחרון בקרב השליטה

הקרב על עתיד העיתון החל עם הליך כינוס נכסיו של אליעזר פישמן, בשל חובות אישיים של יותר מ-4 מיליארד שקל לבנקים בישראל. פישמן החזיק ב-75% ממניות חברת מוניטין, החברה האם של "גלובס", כאשר 57% ממניות אלה משועבדות לבנק לאומי, והשאר לבנק הפועלים.

ההתמחרות הראשונה בהליך הכינוס היתה חריגה. במקום למכור את מניות פישמן בחברת מוניטין בלבד, הציעו הכונסים, עוה"ד רונן מטרי ואיל רוזובסקי, למכור גם את מלוא פעילות של החברות - כלומר, 100% מהעיתון ואת בית הדפוס שלו. לאחר הליך התמחרות בין בעלי "מעריב", "ג'וזלם פוסט", אלי עזור ודווידוביץ', הציע האחרון את ההצעה הגבוהה ביותר - 45 מיליון שקל.

דויד דוידוביץ' (משמאל) וידידו המיליארדר רומן אברמוביץ'
CARL COURT / AFP

בשלב מסוים החלה קבוצה אמריקאית בהובלותו של דן סינור, אחד ממחברי הספר "סטארט-אפ ניישן", משקיע בחברות היי-טק ומקורב מאוד למיליארדר היהודי-אמריקאי פול סינגר, להיאבק על האפשרות להגיש הצעה לרכישת העיתון. סינור הכריז כי כי מדובר במהלך שהוא חלק מהשקעה נרחבת בחברות מדיה בעולם, ונובע גם ממניעים ציוניים של קידום התעשייה המקומית.

בר-און הובילה מאבק משפטי שבו טענה כי לכונסים לא היתה כל סמכות למכור את פעילות גלובס, אלא רק את מניות פישמן במוניטין, ובסופו של דבר אורנשטיין קיבל את עמדתה ושלח את הצדדים לגישור אצל השופטת בדימוס הילה גרטל.

אחרי תשע ישיבות גישור ארוכות הגיעו כונסי לאומי והפועלים למתווה עסקה שלפיו בר-און היא שתשלוט בעיתון. יחד עם בר-און אמור להיכנס להשקעה גם חן למדן, בעל השליטה והמנכ"ל בחברת השילוח והלוגיסטיקה אוריין ומחזיק במחצית ממניות מטרו מוטור. יו"ר העיתון המיועד הוא מודי פרידמן, לשעבר מנכ"ל ערוץ 10 ו-RGE וכיום יו"ר ערוץ 10.

בעוד שמבנה הבעלות אצל דווידיביץ' ברור (הוא עצמו יהיה בעל השליטה), הרי שמבנה הבעלות העתידי בצד של בר-און לוט בערפל. בר-און אמרה כי לבד מלמדן אפשר שייכנסו משקיעים נוספים לחברה. ל-TheMarker נודע כי ייתכן שהקבוצה האמריקאית בהובלתו של סינור תיכנס לתמונה בעתיד ותבקש להיכנס להשקעה בעיתון יחד עם בר-און ולמדן, או לרכוש את חלקו של למדן. מטעמו של סינור סירבו להגיב לנושא.

כמה כסף מציע כל צד?

תג המחיר הסופי שהציגה בר-און - 106 מיליון שקל עבור מוניטין וכל נכסיה - הוא לכאורה גבוה יותר. במסגרת ההסכמות בין בר און לכונסים היא תשלם כ-40 מיליון שקל, שמתוכם כ-28.5 מיליון שקל יקבל לאומי, ואת השאר יקבל בנק הפועלים. שאר הנכסים של מוניטין, בהם למשל אופציות בחברת HOT, יחולקו כדיווידנד לבעלי מניותיה, לפי שווי פעילות כולל של 106 מיליון שקל שמתוכו יקבל לאומי 79.3 מיליון שקל והפועלים 27.3 מיליון שקל. העסקה מעניקה לעיתון "גלובס" ולבית הדפוס שלו שווי של 55 מיליון שקל (כולל מזומנים שיש בחברות).

דווידוביץ' הציע מנגד מבנה עסקה אחר בתג מחיר של 100 מיליון שקל. בעוד שמבנה העסקה של בר-און מורכב הרבה יותר ותלוי בתקבולים עתידיים, דווידוביץ' מוכן להזרים כבר כעת 100 מיליון שקל במזומן. הכונסים טענו כי החוזה שהציע דווידוביץ' אינו לרוחם וכולל התחייבויות שונות של הכונסים, ולכן המליצו על עסקת בר-און שמתייחסת לחברות במצבן הנוכחי כיום.

דווידוביץ', באמצעות עורך דינו שמוליק קסוטו, פנה לבית המשפט ודרש לקיים הליך התמחרות חדש שבו יתאפשר לו להעביר הצעה גבוהה יותר. כבר כעת הציע דווידוביץ' שתי הצעות חלופיות: תשלום מיידי של 60 מיליון שקל במזומן, באותה מתכונת של העסקה שהציעה בר-און, תמורת הנכסים כפי שהם כיום. כלומר, 5 מיליון שקל יותר מההצעה של בר-און; והצעה נוספת, העומדת עדיין על סכום כולל של 100 מיליון שקל, תוך שיפור תנאי ההסכם בהתאם לדרישות הכונסים.

אליעזר פישמן, בעל השליטה בקבוצת פישמן
מוטי מילרוד

עמדת הכונסים מטעם בנק הפועלים, עוה"ד פיני רובין וירון אלכאוי, היתה בתחילה כי יש לאפשר ניהול מו"ל מול נציגיו של דווידוביץ'. אלא שבהמשך הם העבירו את עמדתם לבית המשפט, ובה כתבו כי פנייתו המאוחרת של דווידוביץ' לבית המשפט נעשתה רק כאמצעי לחץ.

בבית המשפט צפויה להישמע גם עמדתו של עו"ד יוסי בנקל, כונס הנכסים של פישמן. במקרה קודם, בנוגע למכירה של חברת הנדל"ן תנופורט, בנקל התערב לאחר שסבר כי המחיר המוצע היה נמוך מדי. אורנשטיין קבע שתיערך התמחרות נוספת על תנופורט, שבה תימכר החברה במלואה. בתוך שבועיים שווייה של החברה במכירה קפץ ב-30% ל-160 מיליון שקל. בנקל מסר כי את עמדתו בעניין "גלובס" הוא יציג בבית המשפט.

עמדה נוספת שתישמע היא של ועדי העובדים. עד כה רק ועד עובדי המינהלה ב"גלובס", שהתגבש באחרונה, הביא את עמדתו בעד דווידוביץ', ואילו ועד העיתונאים לא מסר עמדה לבית המשפט.

האם יהיו קיצוצים?

סימן שאלה גדול מרחף מעל עתיד העיתון, שכיום מפסיד כמיליון שקל בחודש. בפני כל בעלים חדש יעמדו שתי אפשרויות: לבצע קיצוץ משמעותי בהוצאות העיתון או לשמור על רמת ההוצאות, לשרוף את קופת המזומנים של העיתון - ובהמשך להזרים סכומים נוספים.

שוק המדיה הישראלי מכיר היטב את מודל ההתנהלות ההפסדי. עיתון "מעריב" המשיך לפעול שנים גם לאחר שהפסיד כ-100 מיליון שקל בשנה, וגופי השידור המסחריים הסבו הפסדים של מאות מיליוני שקלים לבעלי הבית שלהם. אבל לכולם ברור שגוף מדמם שנסמך אך ורק על עומק כיסם של בעלי הבית הוא גוף חלש ותלותי, שמתקשה לתפקד עצמאית.

מדיניות ההזרמות הזו כבר אומצה לחלוטין על ידי דווידוביץ', שהודיע כי ישמור על מצבת כוח האדם הנוכחית. לא רק זאת, אלא שהטייקון הודיע כבר בתחילת הדרך כי יעמיד "רשת ביטחון" של כ-23 מיליון שקל לעיתון במטרה להגדיל את ההשקעות ולהתמקד בדיגיטל. הזרמות אלה לעיתון אינן כלולות במחיר הרכישה שדווידוביץ' הציע לכונסים. אל הסכום הזה היתווספה גם התחייבות של דוודיוביץ' שכל המזומנים שנמצאים כיום בקופת מוניטין ו"גלובס" - יותר מ-30 מיליון שקל יחד - יישארו בקופת החברות ולא יימשכו על ידו. משמעותן של התחייבויות אלה של דווידוביץ' היא יציבות כלכלית משמעותית לעיתון.

ומה בנוגע לצד של בר-און? היכולות הכלכליות של אשת העסקים הצעירה ככל הנראה נמוכות יותר, והדבר עשוי לאלץ אותה לערוך תוכנית התייעלות בעיתון. בשיחה עם העובדים היא אמנם לא פירטה בנושא, אבל לכולם ברור כי המהלך הוא כמעט בלתי נמנע.

האפשרות היחידה להימנע מקיצוצים תלויה במידה רבה בזהות המשקיעים הנוספים שייכנסו עם בר-און לעיתון. למדן עצמו, שבמשך זמן רב היסס בנוגע לכניסה להשקעה, כנראה לא שש להזרים כספים משמעותיים. האם בר-און תצליח להשיג משקיעים נוספים שיאותו להזרים כספים? האם זו תהיה הקבוצה האמריקאית?

האם סוף סוף חופש עיתונאי?

זה הנקודה המהותית ביותר: האם עיתונאי "גלובס" יוכלו ליהנות מחופש עיתונאי מלא תחת הבעלים החדש? האם אחרי שנים תחת שליטתו של פישמן, במהלכה לא מעט עיתונאים חשו פגיעה בעצמאותם בגלל אינטרסים של הבעלים, תשרור בעיתון מציאות חדשה?

העירפול בנוגע לאינטרסים של דווידוביץ' ברכישת העיתון סמיך יותר. דווידוביץ' הוא מהאוליגרכים הידועים בקרבתם לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, וכן למיליארדר היהודי רומן אברמוביץ'. רשת האינטרסים שלו סבוכה ועלומה. למשוואה זו יש להוסיף את מעורבתו של יועץ רה"מ, ניר חפץ, בעסקה של דווידוביץ'. חפץ מקורב לעורך דינו של דווידוביץ', שמוליק קסוטו, וקיים שיחות עם המיליארדר בנוגע לרכישת העיתון. עיתונאי "גלובס" הביעו חשש פומבי מכך שכניסתו של דווידוביץ' תלווה במעורבתו של חפץ בניהול העיתון.

מנגד, גם בצד של בר-און לא חסרות תהיות. היא עצמה אמנם גדלה על ברכי הערכים של חופש העיתונות, כפי שהאמין בהם אביה, אך סימן השאלה הוא לגבי המשקיעים הנוספים שייכנסו לעיתון, אם וכאשר, ומה הם האינטרסים השונים העומדים מאחוריהם.

אם אכן תיכנס הקבוצה האמריקאית לעיתון, הרי שבכוונתה לעשות בו שימוש להסברה ישראלית ברחבי העולם. קבוצה זו מזוהה עם הצד הרפובליקני בארה"ב, ובישראל היא עשויה להשפיע על אופן הסיקור לא רק בהיבט הפוליטי אלא גם בהיבט הכלכלי – הפחתה משמעותית של המעורבות הממשלתית באסדרת כשלי שוק או בטיפול בבעיות מבניות.

מידת החופש העיתונאי בעיתון תושפע גם מזהות העורך הראשי העתידי, לאחר פרישתו של העורך חגי גולן. המועמד שהוזכר לתפקיד הוא סגן העורך, אלי ציפורי. במשך שנים כתב ציפורי לא מעט מאמרים שצידדו בעמדותיו של בעל השליטה פישמן, ומאז קריסתו של הטייקון הוא פירסם טורים רבים שתקפו בחריפות את אותו פישמן בדיוק. במקביל, ציפורי הידק את קשריו עם בר-און. גורמים בעיתון אומרים כי לציפורי מערכת יחסים עכורה מאוד, עד כדי נתק מוחלט, עם לא מעט עורכים בכירים בעיתון. לדבריהם, מינוי של ציפורי לעורך העיתון עשוי לגרור מאבק פנימי חריף, ואולי אף להתפטרותם של עורכים משמעותיים בעיתון.

במקרה שדווידוביץ' יזכה בשליטה בעיתון, ההערכות הן כי הוא יבקש למנות מטעמו מנכ"ל דומיננטי מאוד שינהל את העיתון לאחר פרישתו של איתן  מדמון. ההערכות הן כי תחת דווידוביץ' יחל תהליך הבחירה של העורך הראשי רק לאחר מינוי המנכ"ל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם