לא רק מסובב, אלא מטביע את הספינה - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא רק מסובב, אלא מטביע את הספינה

יש רק שתי דרכים לעצור את נתניהו: שר האוצר, שבינתיים נכנע לדרישות ראש הממשלה, והיועמ"ש, שצריך להבהיר לנתניהו כי כל שינוי שיפגע בעצמאות השידור הציבורי הוא התערבות אסורה תוך ניגוד עניינים פסול

9תגובות
ראש הממשלה, בנימין נתניהו
אוליבייה פיטוסי

"תסובב את הספינה", ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו ממו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, באחת הפגישות הסודיות שלהם, שצוטטו בחדשות ערוץ  2 ונחקרות כיום במסגרת פרשת 2000 . השניים נועדו כדי לסגור דיל שבו דרש נתניהו, לפי החשד, סיקור אוהד מהעיתון בתמורה לקידום חקיקה שתיטיב עמו. אבל בכל הנוגע לדיל של נתניהו עם השידור הציבורי, המטרה של נתניהו היא לא לסובב את הספינה — אלא להטביע אותה.

המעורבות הבוטה של נתניהו בשוק התקשורת כבר קיבלה הוכחות ברורות. הוא התערב בגסות בנעשה בערוץ 10 , בערוץ 2, והפעיל את פטרונו הפוליטי שלדון אדלסון לממן חינמון יומי. בכל המקרים האלה נתניהו הילך אימים על כלי תקשורת קיימים בבעלות פרטית, שהצליחו לשרוד בגלל מוטיבציה עסקית.

בשידור הציבורי התמונה שונה. במשך עשרות שנים פוליטיקאים מכל המפלגות שיחקו בשידור הציבורי והפכו אותו לצעצוע פרטי. במקום למנות מנהלים מקצועיים, הם מינו פוליטרוקים חסרי יכולות ניהוליות שדירדרו את הרשות מדחי לדחי. ועדים חזקים, סיאוב ושחיתות גרמו לשקיעה אטית וקטלנית של ספינת השידור הציבורי. בשנים האחרונות, למעט איים של איכות, בעיקר ברשת ב', כמעט שלא היה שידור ציבורי בישראל.

ב– 2014 קרה הלא ייאמן. שילוב כוחות של פקידים אחראים במשרדי האוצר, המשפטים והתקשורת, בשילוב מוטיבציה פוליטית של השר לשעבר יאיר לפיד והשר גלעד ארדן, הובילו למתווה שיאפשר לספינת השידור הציבורי לא רק להינצל מטביעה — אלא גם להתעצם וליהפך לכלי השידור הדומיננטי ביותר בישראל. השידור הציבורי העתידי, עם השקעת שיא בתוכן מקורי וחטיבת החדשות הכי גדולה בישראל, אמור היה להעניק לאזרחי ישראל תקשורת איכותית, חופשית ויעילה.

ואולם נתניהו מנסה זה חודשים לשוב ולהטביע את ספינת השידור הציבורי. הניסיונות שלו לדחות את הקמת התאגיד, וכעת להכפיף אותו שוב לדרג פוליטי — עשויים להיות גזר דין מוות לשידור הציבורי העצמאי. גם עובדי רשות השידור, שחלקם סבור כי המהלך של נתניהו יפעל לטובתם, יגלו תוך תקופה קצרה שהם המיטו על עצמם אסון ואיפשרו לראש הממשלה לשחק בהם ולהרוס את השידור הציבורי. שלטון האימה והטרור יחזור, שיטות החיסולים והפרוטקציות ישובו — והעיתונות האמיתית שאותה מנסה חלקם לעשות תאבד לעד.

יש רק שתי דרכים לעצור את נתניהו. הראשונה היא שר האוצר, משה כחלון. כחלון אמנם התחייב שוב ושוב כי יאפשר את הקמתו של תאגיד השידור כבר בינואר, אך נכנע לדרישות נתניהו. בידי כחלון יש אפשרות לעצור את המהלך במסגרת ההסכם הקואליציוני. נתניהו כנראה לא יאיים עליו כעת בהליכה לבחירות, בוודאי לא בתקופה שבה הוא מסובך עד צוואר בחקירות.

אם כחלון יתקפל שוב, הסוגיה תתגלגל לפתחו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט ולבג"ץ. בעתירה האחרונה, שהגישו ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), אלדד יניב ועמותת הצלחה, באמצעות עוה"ד יובל יועז ואלעד מן, השופטים אמנם לא התערבו, אבל רמזו כי דחייה נוספת בהקמת התאגיד ופגיעה בחופש הביטוי, ללא כל נימוק, לא תעבור בקלות בבג"ץ.

מנדלבליט מכיר היטב את חומרי החקירה בתיק 2000 , וגם בתיק 10000 יש חשד למעורבות של נתניהו בעתידו של ערוץ 10. מנדלבליט כבר כפה על נתניהו להוציא מידיו את סמכויות משרד התקשורת. אם טובת הציבור עומדת לנגד עיניו של מנדלבליט הוא צריך כעת להבהיר לנתניהו כי כל שינוי שיפגע בעצמאות השיא דור הציבורי הוא התערבות אסורה תוך ניגוד עניינים פסול. רק כך אפשר יהיה להציל את ספינת השידור הציבורי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם