נתניהו מצא דרך לשלוט בתאגיד השידור הציבורי - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו מצא דרך לשלוט בתאגיד השידור הציבורי

ראש הממשלה ושר האוצר משה כחלון מבקשים להכפיף את התאגיד לגוף רגולטורי שימונה על ידי הדרג הפוליטי ויפקח גם על הרשות השנייה, הכבלים והלוויין

45תגובות
צחי הנגבי וראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד בכנסת
אוליבייה פיטוסי

במשרד התקשורת בוחנים אפשרות לקדם תזכיר חוק שיכפיף את תאגיד השידור הציבורי כאן לגוף רגולציה מאוחד, שאמור לשלב בין הרשות השנייה למועצת הכבלים והלוויין. המשמעות היא ביטול עצמאות התאגיד והכפפתו למועצה ציבורית שתמונה ישירות על ידי הדרג הפוליטי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון אמורים לקיים דיון בנושא מיד עם שובו של נתניהו מאוסטרליה וסינגפור. ההערכות הן כי נתניהו ינסה בשלב הראשון לדחות את עלייתו לאוויר של התאגיד, שעל פי החוק הנוכחי אמורה להתרחש ב-30 באפריל, וזאת כחלק מאסדרה כוללת שתכפיף את התאגיד למועצה ציבורית שכפופה לדרג הפוליטי.

בעבר כבר עלתה יוזמה להכפיף את התאגיד לרשות השנייה או למועצת הכבלים והלוויין. במקביל, בכנסת כבר מתקיימים בימים אלה דיונים בנוגע להצעת חוק להקמת גוף רגולציה חדש, שישלב את פעילות הרשות השנייה (המפקחת על הערוצים המסחריים ועל הרדיו האזורי) ואת מועצת הכבלים והלוויין (המפקחת על HOT  ו-yes). החוק נידון עד כה בוועדת הכלכלה בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), אך הדיונים בו הוקפאו  – בעיקר לאור היחסים העכורים בין כבל לבין מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, וזאת על רקע הבג"צ שהגיש כבל להקמת התאגיד.

הגוף הרגולטורי החדש עלה על הפרק כבר לפני יותר מ-15 שנה, אך לא קודם בעיקר בשל שיקולים לא ענייניים. אלא שהגוף החדש עשוי להחריף את השליטה הפוליטית. כך, בעוד הרשות השנייה היא גוף סטטוטורי חיצוני, הרי שהגוף החדש ייהפך יחידת סמך במשרד התקשורת בסמכותו הישירה של השר.

גם המינויים לתפקיד חברי המועצה יהיו ללא חסם בפני הדרג הפוליטי. חוק תאגיד השידור הציבורי יצר תקדים ברמת ההפרדה בין הדרג הפוליטי להשפעה על התקשורת. לראשונה נקבע כי ועדת איתור בראשות שופט בדימוס (שיבחר בעצמו את יתר חברי הוועדה) היא זו שתקבע מי יהיו חברי המועצה הציבורית – והיא זו שמינתה את היו"ר גיל עומר. במקום לאמץ את המדיניות הזו, בנוסח הנוכחי של החוק חברי המועצה בגוף החדש ייבחרו בהליך של ועדה לאיתור מועמדים, שבה יהיו חברים נציגים מתחומים שונים, ואותה בוחר השר. היו"ר, שהוא גם המנכ"ל, ייבחר בהליך רגיל של ועדת איתור, כלומר ישירות על ידי השר.

הגוף החדש גם יהיה תלוי  בדרג הפוליטי מבחינת כוח אדם ותקציב. החוק גם לא קובע את מספר התקנים וכמות העובדים בגוף החדש. כלומר, שר התקשורת יוכל לשלוט בגוף הפיקוח באמצעות החלטה לגבי מספר העובדים שיוקצו לו, וכן יוכל לקבוע את גובה התקציב של הגוף החדש.

במערכת הפוליטית מעריכים כי נתניהו ינסה להוביל חקיקה כזו שתכפיף את השידור הציבורי לגוף הרגולטורי המאוחד, וכך יהיה ניתן לשלוט גם במינויים בשידור הציבורי ואף להדיח את חברי המועצה הנוכחים והיו"ר גיל עומר. על אף שכך נושאי התקשורת מטופלים מזה שנים בוועדת הכלכלה, ייתכן כי נתניהו יקים ועדה מיוחדת בכנסת לקדם את הצעת החוק בנושא.

ההערכה היא כי בסופו של דבר הגורם שיכריע בנושא יהיה כחלון. בשיחות שקיימו עמו גורמים שונים הבהיר כחלון בחודשים האחרונים כי הוא נחוש בכוונתו להביא לכך שהתאגיד יקום ויפעל. בשבוע שעבר אף אמר כי יסרב לדחייה נוספת בעליית התאגיד לאוויר. עם זאת, קיים ספק האם בנסיבות הפוליטיות הנוכחיות הוא יישאר עיקש בעמדתו להקמת התאגיד. בסביבתו של כחלון אמרו אתמול כי בהתאם להצהרותיו בעבר, התאגיד יוקם לפי החוק ב-30 באפריל.

שר האוצר משה כחלון. מה שבאמת מרגש אותו זה לראות אנשים שזוכים במכרזי מחיר למשתכן
עופר וקנין

נתניהו מעוניין לשקם את רשות השידור

בינתיים בסביבת נתניהו לא מסתירים את הכוונה לסגור לחלוטין את התאגיד ו"לשקם" את רשות השידור. בראיון לתוכנית "פגוש את העיתונות" עם רינה מצליח בחדשות 2, אמר הנגבי במוצאי שבת: "נושא התאגיד הוא אחד המרכזיים בעיני ראש הממשלה. אנחנו בליכוד - כולם חוץ מהשר ארדן שיזם את המהלך - חושבים שמרגע שרשות השידור שוקמה ונותרו בה רק מאות עובדים והם כואבים את כאב השלכתם הצפויה לרחוב זה דבר שהיינו רוצים למנוע".

עוד אמר הנגבי כי "כולם חושבים שזה קצת מוזר אחרי שהשגנו את המטרה ובוטלה אגרת רשות השידור, רשות השידור השתקמה, היא מנהלת את השידורים שלה בחצי האנשים והמגעים בין רה"מ ושר האוצר אמורים למצוא פתרון לשיקום רשות השידור תוך כדי מציאת פתרון גם לבעיה האנושית שתיווצר בתאגיד. מה שצריך זה שידור ציבורי - בין אם תאגיד או רשות, זה לא עניין אידיאולוגי. המטרה היא שידור ציבורי עצמאי".

גורם בכיר באוצר מתח ביקורת חריפה על דברי הנגבי. "איזה פלא. יום אחרי שהוא נכנס למשרד התקשורת, פתאום רשות השידור שוקמה. זו בדיחה. בדיוק כמו שח"כ דוד ביטן (הליכוד) הצחיק אותנו בחישובים שלו". לדבריו, הטענה של הנגבי כאילו רשות השידור שוקמה מופרכים, "זה לא ייאמן איך שמפיצים פה Fake news. רשות השידור עדיין עובדת עם יותר מ-1,000 עובדים ברמות שכר גבוהות. הפרישה היחידה שהיתה מהרשות התרחשה בעקבות החקיקה של הסגירה שהעניקה פיצויים גבוהים לכל פורש. זו ההתייעלות היחידה".

לא רק שהרשות לא התייעלה, אלא בימים האחרונים פנה המנהל המיוחד של הרשות, ברי בר ציון, בעצמו למשרד האוצר, וביקש אישור לגייס כוח אדם נוסף מפני שאינו מצליח לתפעל את רשות השידור ברמת כוח האדם הנוכחית. "רשות השידור נותרה בזבזנית עם שליטה של הוועדים. המשך ההפעלה שלה יהיה הרבה יותר יקר מהתאגיד", אומר הבכיר באוצר.

בשלב זה מתכוונים במשרדי הממשלה, ככל הנראה, לדחות את הקמת התאגיד. כחלון אמר באחרונה כי עלות הדחייה מינואר לסוף אפריל היתה כ-150 מיליון שקל. מנגד, במסמך של משרד ראש הממשלה נטען כי העלות נמוכה הרבה יותר והיא מגיעה ל-4.7 מיליון שקל בחודש בלבד.

במשרד האוצר אמרו כי יש בידם מסמך שלפיו עלויות הדחייה גבוהות הרבה יותר, אך לא פירסמו זאת ככל הנראה בעקבות לחץ פוליטי. מקורות במשרד התקשורת  אמרו כי "אנחנו כבר ממתינים שלושה חודשים לראות את המסמך של האוצר שעלות הרשות והתאגיד היום הוא כ-45 מיליון שקל לחודש. על פי הנתונים שאנחנו קיבלנו הן מהתאגיד והן מרשות השידור, העלות היא 7 מיליון שקל בחודש. התאגיד גם מקבל מאז ינואר את כל כספי אגרות הרכב - עשרות מיליונים בחודש".

בניין רשות השידור בירושלים
חנניה הרמן / לע"מ

העלות התקציבית של רשות השידור עדיין גבוהה

המחלוקת המהותית יותר היא לגבי העלות התקציבית של רשות השידור מול התאגיד. אלא שבהיבט זה, הפעלת התאגיד מתבררת ככדאית הרבה יותר. כבר כיום עלות ההפעלה של רשות השידור היא כ-700 מיליון שקל, כך טוענים ברשות. אלא שסכום זה אינו כולל שורה של הוצאות נוספות שיושתו על השידור הציבורי בעתיד. כך למשל, הרשות כיום שוכנת בנדל"ן שבבעלותה, אך אמורה לפנות אותו בהתאם להסכם עם מינהל מקרקעי ישראל. עלות השכירות העתידית לאחר הפינוי לא מחושבת בתקציב זה.

התקציב הנוכחי גם אינו כולל הפקות מקור לשוק הישראלי. כיום משקיעה ראשות השידור רק כ-25 מיליון שקל בשנה להפקות מקור, בעוד החוק המקורי  - שהיה תקף לעידן שבו היתה עדיין אגרת הטלוויזיה - חייב אותה להשקיע כ-180 מיליון שקל בשנה להפקות מקור. בגלל עלויות השכר הגבוהות רשות השידור מעולם לא עמדה בהוראה זו. מנגד, תקציב התאגיד כולל הזרמה של כ-260 מיליון שקל הפקות חיצוניות לשוק ההפקה הישראלי – 90 מיליון שקל מתוכם לסוגה עילית.

חישובים נוספים מעלים כי רמת ההוצאה הנוכחית אינה כוללת לדוגמה הוצאות פרישה עתידיות והוצאות ניהול רבות שמושתות כיום על כונס הנכסים הרשמי שמנהל כאת הרשות באמצעות עורכי דין חיצוניים. הרשות הנוכחית גם פועלת ללא מליאה, אך כאשר תחזור לימי שגרה יושתו עליה עלויות נוספות להפעלת מועצה מפקחת.

העלויות הגבוהות הנוכחיות הן בעיקר בגלל מצבת כוח האדם הגדולה של רשות השידור. בהיבט זה אכן חלה התייעלות – אך זאת רק בעקבות השקעות אדירות של המדינה. עד כה המדינה הוציאה כ-250 מיליון שקל עבור עלויות הפרישה של רשות השידור, ממנה פרשו כ-550 עובדים, ונותרו בה כ-1,050 עובדים. בנוסף, מועסקים ברשות כ-150 עובדים במשרות חלקיות תמורת שוברי תשלום, אך אם תחזור הרשות לפעילות רגילה הם יוכרו כעובדים לכל דבר.

העובדים המועסקים כיום ברשות השידור יקרים הרבה יותר. עלות השכר היא כ-27 אלף שקל לחודש לעובד, בעוד שבתאגיד עלות השכר בהתאם להסכמים הנוכחיים היא כ-19 אלף שקל לחודש בלבד. כדי להגיע לרמות השכר של התאגיד ייאלצו ברשות לפתוח מו"מ ולקצץ בעשרות אחוזים את שכר העובדים, וספק אם יהיה ניתן ליישם מהלך כזה לאור מאבקי העבר מול הוועדים ברשות, וזאת למרות ההצהרות הנוכחיות מצידם כי יסכימו להפחתות שכר. הסכמי רשות השידור גם מעניקים לוועדי העובדים יכולת הכרעה בסוגיות רבות, למשל לגבי מספר העובדים שייצאו לכל צילום או בשינויים טכנולוגיים, בעוד התאגיד פועל תוך גמישות ניהולית.

בכל מקרה, גם אם רשות השידור תמשיך לפעול היא תיאלץ להיפרד מכ-400 עובדים. במקביל, בתאגיד חתומים כיום בחוזים 720 עובדים – כ-400 מהם עובדי רשות השידור לשעבר וכ-300 מהם עובדים חדשים. המשמעות היא שמצבת כוח האדם הכוללת כיום בשידור הציבורי, כולל רשות השידור והתאגיד, היא כ-1,400 עובדים, ובכל מקרה כדי להגיע למצבת כוח האדם הדרושה יהיה צורך לפטר כ-700 עובדים – מהתאגיד או מהרשות.

לא רק זאת, אלא שרבים מעובדי רשות השידור כיום משתייכים לתחומים שאינם נדרשים עוד בשידור הציבורי העתידי. רבים מהם טכנאים, או הועסקו עד כה במחלקת גביית האגרה – שגבייתה הופסקה. כלומר, הותרת רשות השידור על כנה תחייב פיטורים נוספים.

ועדות מקצועיות קודמות, ובעיקר הוועדה בראשות רם לנדס מ-2014, כבר קבעו שאין כל אפשרות "לשקם" את רשות השידור, אלא יש צורך לסגור אותה ולהקים גוף שידור ציבורי מחדש. ההערכות הן כי גם במשרד ראש הממשלה מבינים זאת, ובכל זאת יוזמים מהלך פשרה שלפיו התאגיד יוכפף לגוף רגולטורי פוליטי.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם