עומר מואב נגד מתן חודורוב: "פופוליסט, חסר הבנה כלכלית"; חודורוב: "גס רוח ומתנשא" - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עומר מואב נגד מתן חודורוב: "פופוליסט, חסר הבנה כלכלית"; חודורוב: "גס רוח ומתנשא"

מואב, יועצו הכלכלי של שר האוצר לשעבר, תקף בפייסבוק את חודורוב, בעקבות סדרת הכתבות שהוא משדר בימים אלה, על שוק השכירות בישראל

333תגובות
מתן חודורוב
מוטי מילרוד

עיתונאי ערוץ 10, מתן חודורוב, משדר בימים אלה סדרת כתבות על "שוק השכירות הישראלי הפרוץ - כיצד לבלום את הזינוק בשכר הדירה"? היום (ב') הותקף חודורוב בפייסבוק על ידי פרופ' עומר מואב, שהיה יועצו הכלכלי הבכיר של יובל שטייניץ, כשזה כיהן כשר האוצר.

מואב כתב בפייסבוק: "לפי הקדימון לסדרת הכתבות של מתן חודורוב על שוק השכירות ופיקוח שכר דירה, אנחנו צפויים לקבל עוד הטפה פופוליסטית שמתעלמת מהעובדות החשובות לגבי פיקוח שכר דירה: שוק שחור, תחזוקה לקויה, מחסור והרס של שוק השכירות. האיש שמלמד את הציבור בישראל את רזי הכלכלה הוא פופוליסט חסר כל השכלה והבנה כלכלית, שחושב שלראיין אנשים 'מהשטח' זה תחליף לתחקיר רציני.

>> התוכנית "לילה כלכלי" יורדת מהמסך

"כמובן שפונים להטעיה הרגילה: כאילו הבעיה היא שמול הזכות לחיות בדירה בשכירות באיכות סבירה ובמחיר סביר עומדת אידאולוגיה קפיטליסטית שמקדשת את זכות הקניין. כמובן שלזלזול בזכות הקניין יש השלכות חמורות על היכולת של כלכלה לצמוח ולחלץ אנשים מעוני, אבל זה בכלל לא הנימוק המרכזי נגד פיקוח שכר דירה!

"פשוט מייאש. חודורוב, ולמעשה כל התקשורת, מטעים את הציבור, הפוליטיקאים הפופוליסטים מגיבים בהצעות חוק מזיקות, והציבור המוטעה ישלם את המחיר. אם רוצים להוריד את שכר הדירה יש רק דרך אחת: להגדיל את ההיצע. כל היתר זה שמן נחשים. רק לחץ ציבורי על הממשלה לפעול להגדלת ההיצע, בלי שטויות וקסמים, יוביל לירידת מחירי הדירות והשכירות".

בסיום דבריו צירף מואב נייר מדיניות בעניין שוק השכירות בישראל, שכתב עם דרור אבידור. " מואב הוסיף בפוסט אחר: "מתן חודורוב משתף צילום של הפוסט שלי ומבקר אותי אישית באריכות ובדמגוגיה מחרידה. הוא גם השמיט מהפוסט המקורי בחוסר יושרה מדהים את החלק החשוב ביותר".

דודו בכר

חודורוב לא נשאר חייב, והשיב בפייסבוק באריכות למואב:

"גם אני משתף, עומר מואב, כי זה באמת חשוב. חשוב שנעסוק פעם אחת בדלגיטימציה גסת הרוח שזועקת מהפוסט שלך, כלפי מי שמביע עמדה שונה; בתפיסה השטחית והמתנשאת שלפיה לכל בעיה כלכלית יש פתרון מדעי נכון ויחיד, לצד המוני פופוליסטים טועים; כאילו פרופסורה מקנה כשלעצמה למי שמתהדר בה עם ארשת חשובה, סמכות מדעית עליונה לקבוע מה מועיל ומה מזיק, מי מקצוען ומי דמגוג, מי צודק ומי 'מטעה'.
המציאות, מה לעשות, מורכבת הרבה יותר מכפי שאתה מוכן להודות. היא לא עשויה רק מזכות הקניין, מתמריצי התנהגות למשקיעים או מעקומות ההיצע והביקוש שאתה מלמד בקמפוס.

"בחיים עצמם יש גם צעירים, שצריכים לגור - ועכשיו - במציאות שבה אין מספיק דירות, ולכן כוחות השוק כשלעצמם לא יובילו לריסון המחירים בטווח הנראה לעין. כפי שיכולת לראות אתמול (כי בניגוד לדבריך שודר לא רק פרומו, אלא פרק שלם), מדינות רבות במערב - וביניהן גרמניה, הולנד וניו יורק - עודן מקיימות משטר של פיקוח על שכר הדירה, גם אם בהיקפים משתנים, בדיוק מן הטעם הזה. אפילו בסטנדרטים הניאו-ליברליים הקיצוניים שלך, אני לא חושב שתאשים אף אחת מהממשלות שם בנטיות בולשביקיות; אבל מהן כמה מעצמות כלכליות, בעלות כלכלה חופשית מבוססת, מול הפרופסור הכל-יודע? מיהם שר השיכון ההולנדי (אגב - איש המפלגה הליברלית דווקא), או עשרות מיליוני הדיירים שנהנים ממגורים בדירות מפוקחות, לעומת דיקטטורת השוק של עומר מואב?

"כי הגיע הזמן לנפץ עוד מיתוס: לא רק למי שמציע לשקול לפקח על כשל שוק יש אג'נדה, אלא גם - ובעיקר - למי שדורש, באופן סדרתי, להימנע מכל התערבות. העמדה הזו, הכאילו פסיבית, משחקת לעיתים קרובות לידיהם של בעלי האמצעים - ומנציחה פערים בחברה, במקרה שלנו בין-דוריים. 9 שנים ממתינים בדירות מתפוררות הצעירים, חלקם כבר הפכו בני 40, עד שאלוהי ההיצע והביקוש יאפשרו להם לשכור נכס ראוי למגורים. שנה אחת מתוכן ישבת אתה באוצר וחילקת עצות לשר האוצר שטייניץ, שלא בדיוק הובילו לשינוי המגמה המיוחל בבעיה המטרידה ביותר את הציבור. כשאחרי כל זה הרשית לעצמך ללגלג על עיתונאי שהעז לבחון איך בעולם התמודדו עם סוגיות כאלה, לא באמת לעגת רק לי אלא למאות אלפי שוכרים בישראל.

"לסיום, אחת ולתמיד, אולי כדאי שאתייחס לטענה המכפישה (שהשמעת גם בהזדמנות קודמת) כאילו אין לי השכלה רלוונטית לתחום שבו אני עוסק: חברך לחוג וחתן פרס ישראל בכלכלה, פרופ' אריאל רובינשטיין, נוהג להמליץ לסטודנטים שלא ללמוד לתואר ראשון בכלכלה. אולי בהשראת כותבים כמוך, הוא סבור שהחומר המוצג בקורסים משקף תפיסת מציאות חלקית ואינו מעניק לבוגריהם כלים אמיתיים להתמודד עם דילמות ערכיות בתחום. בצניעות מופלגת, שאולי שווה לשאוב ממנה השראה, רובינשטיין הוסיף פעם באוזניי שככלכלן, הוא אינו חש שום יתרון על אחרים בקבלת החלטות הנושאות גם מימד ציבורי ופוליטי.

"ברוח המלצותיו, למדתי (יחד עם בתו של רובינשטיין עצמו) ניתוח כלכלי של המשפט באוניברסיטת ת״א. התואר עצמו הוא במשפטים, התכנים שעליהם נבחנתי שם עוסקים בחלקם הגדול בסוגיות כלכליות לחלוטין - בהיקף שמצטבר לעשרות רבות של שעות סימסטריאליות. חשבתי אז, ואני חושב גם היום, שמדובר בתחום הרלוונטי ביותר לכתבים כלכליים: בודקים שם כיצד יש לעצב את החוק, התקנות או הפסיקה - כדי להשיג תוצאה כלכלית כלשהי (שאינה מוכתבת ע"י המרצה), בין אם מדובר בהגדלת היעילות או בהשגת צדק חלוקתי; בקיצור, שאלות שכמו נלקחו מסדר היום הכלכלי עצמו". 

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם