הקלטות הלוהטות שעוד לא שמענו - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקלטות הלוהטות שעוד לא שמענו

האם יש קשר בין תקיעת הרפורמה בשידורי הספורט לבין שליטתם של בעלי האינטרס בשוק גם בגופים בעלי השפעה על דעת הקהל?

12תגובות
אייל טואג

השיחות שקיים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, אינן מקרה בודד. נתניהו עצמו הודה על דוכן הכנסת בשבוע שעבר כי שיחות מעין אלה מתקיימות תדיר בין כל פוליטיקאי עם כל בעלים של גוף תקשורת. במלים אחרות, דילים עולים על הפרק ויורדים, עסקות תן־קח נסגרות בלחיצת יד בחדרים סגורים — והציבור לא יודע דבר.

בשונה מיכולת היישום הנמוכות, לפחות בטווח הארוך, של הדיל בין מוזס לנתניהו, ייתכן שדילים אחרים דווקא יוצאים לפועל. איך יודעים? אחרת אין כל דרך להסביר החלטות ופעולות שונות של חלק מהפוליטיקאים. הם פועלים באופן מובהק נגד האינטרס הציבורי, ובניגוד לכל ההמלצות של הדרג המקצועי. ומי מרוויח? בחלק מהמקרים אלה הבעלים של גופי התקשורת עצמם.

שוק התקשורת ידע רפורמה דרמטית שהוביל להורדת מחירי הסלולר. הרפורמה, שהוביל בזמנו שר התקשורת משה כחלון, הביאה לחיסכון מצטבר של לפחות 17.5 מיליארד שקל ללקוחות הסלולר, כך לפי הערכות האוצר ל–2012–2015.

אחרי הקדנציה של כחלון הגיע למשרד התקשורת גלעד ארדן, נחוש גם הוא להכניס תחרות לשוק. יחד עם הידע המקצועי, הראייה לטווח רחוק ומכבש הלחצים של אגף התקציבים במשרד האוצר, הצליח ארדן להתניע את רפורמת השוק הסיטוני, שאיפשרה לחברות לרכוב על תשתיות בזק. התוצאה, כפי שעולה מהסקירה בעמודים אלה, היא חיסכון של כ–500 מיליון שקל ללקוחות בתחום הטלוויזיה ובתחום התשתיות יחד.

אבל זו רק ההתחלה. הרחבת השוק הסיטוני, החלתה גם ל–HOT ורפורמה בטלפון הקווי של בזק — הן רק חלק מהמהלכים התקועים כיום במשרד התקשורת. בשוק הטלוויזיה הדברים עוד הרבה יותר מובהקים. ועדה שהקים נתניהו עצמו, בראשות מנכ"ל משרדו שלמה פילבר, גיבשה שורה של המלצות לעידוד התחרות. אחת מהן, שכבר שולבה בחוק ההסדרים, המליצה להטיל חובת מכירה על ערוצי ספורט בין פלטפורמות, ובכך להוריד את חסמי המעבר בשוק בין הפלטפורמות הוותיקות לחדשות שאומרות לקום ולהגביר את התחרות.

באופן מפתיע, מי שהוביל את ההתנגדות לרפורמה הזאת היו דווקא ח"כים מהקואליציה — דוד אמסלם, מיקי זוהר ודוד ביטן, שלושתם מהליכוד. בסופו של דבר, מי שפעל להוריד את הרפורמה הזאת מסדר היום היה מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. "זה היה הזוי", אמר בשבוע שעבר פקיד בכיר מאוד שהיה נוכח בדיונים. "הממשלה מגישה הצעה, אבל הקואליציה עצמה דוחה אותה — ואז מגיע נציג הממשלה ומוריד אותה מסדר היום. זה מחזה לא ייאמן".

מי בעלי האינטרס שהיו נהנים מעצירת הרפורמה הזאת? HOT ו–yes כמובן. הם אמנם מעוניינים בהחלת רגולציה על השחקנים החדשים, אבל חוששים כי מהלך כזה יפגע בהכנסותיהם. בעלי HOT הוא פטריק דרהי המקורב לנתניהו, מפעיל בישראל ערוץ טלוויזיה שנועד להסברה פרו־ישראלית, ושולט גם בשורת עיתונים בעולם. בעלי yes הוא שאול אלוביץ', המיודד עם נתניהו ונפגש עמו, ומחזיק גם באתר וואלה. הגורמים המשמעותיים יותר שפעלו בוועדה היו חברת צ'רלטון שבשליטת אלי עזור, שהוא גם בעלי העיתונים "מעריב" ו"ג'רוזלם פוסט", ומקורב מאוד לפוליטיקאים. לצדו בעלי האינטרס היו ערוץ One, שבשליטה משותפת של קבוצת ידיעות אחרונות של מוזס. גם לקבוצת RGE, שמחזיקה בערוץ 10, היו השגות, והם ביקשו ליצור שינויים מפליגים בחוק.

האם יש קשר בין העובדה שהרפורמה הזאת נתקעה עד כה לבין העובדה שכל בעלי האינטרס בשוק שידורי הספורט שולטים גם בגופים בעלי השפעה על דעת הקהל? כרגע אין לנו אף קלטת מהשיחות שהתקיימו בין בעלי הגופים האלה לבין הפוליטיקאים שסיכלו את ההצעות להגביר את התחרות. אבל אפשר לתמוה מדוע ח"כים פועלים נגד המלצות מקצועיות ונגד האינטרס הציבורי, ולא מאפשרים תחרות והורדת מחירים לצרכנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם