לא לפחד מ"סיירת הפאבים" של צ'רלטון - מדיה ופרסום - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא לפחד מ"סיירת הפאבים" של צ'רלטון

לא בטוח כי בעלי עסקים שיבחרו בכל זאת לשדר בבית העסק את משחקי המונדיאל יפרו את החוק, ואף אם כן - ייתכן שירוויחו מהפרה זו יותר מאשר יפסידו

הכל החל ברכישת זכויות השידור של המונדיאל בישראל על ידי צ'רלטון - גוף פרטי שמטרתו רווח - במקום על ידי אמצעי התקשורת הציבוריים והפתוחים לכל, כפי שרבים סברו שראוי היה.

מלכתחילה הכתיבה צ'רלטון מחיר גבוה ביותר לרכישת חבילת שידורי המונדיאל לאזרח שהיה מעוניין לצפות בו בביתו. לא עוד תשלום חודשי של כ-20 שקל לערוץ 5+, אלא תשלום ניכר של 1,000 שקל, 800 שקל, 400 שקל, 300 שקל... והיד נטויה.

עם זאת, הגיעו מים עד נפש, הכריזה צ'רלטון. המחירים לא יוסיפו לרדת מהמחיר של 309 שקל לחבילה (וכמובן אותם מבצעים המציעים מחיר זול יותר, אך למעשה הם מתנה ושובר בצידה). למרות הורדת המחירים, התברר לצ'רלטון כי משך הזמן הקצר ורגשות המיאוס שהתפתחו בציבור הישראלי אינם גורמים להתנפלות ולרכישת חבילות שידור בכמויות המצופות.

במקביל, ממשיכה צ'רלטון בשיטת "תמות נפשי עם פלישתים" ומאיימת כי תפעיל "סיירת פאבים" לאיתור שידורים פומביים של המונדיאל בבתי עסק ולהגשת תביעות מתאימות בגין הפרת זכויותיה כנגד בעלי העסקים שיעיזו לעשות כך.

כל אחד מאיתנו מכיר את הקיוסק השכונתי בו מוצב מכשיר טלוויזיה (כיום כבר מדובר על מסך פלזמה), את הפאב הסטייליסטי בו ניתן להתאסף בחדר פרטי ולצפות בהנאה תוך לגימת משקה אלכוהולי קר במסך הנמצא על קיר סמוך במשחק המרתק שלפניך, שלא לדבר על המסעדה שתקרין על הקיר את המשחק להנאת כל סועדיה.

כעת נחזור בקצרה לבסיס המשפטי הרלוונטי. העברה טלוויזיונית של משחקי ספורט, ואפילו בשידור ישיר, הינה "יצירה", כפי שנקבע בעבר ביחס לשידורים ישירים מטורניר ווימבלדון לטניס. שידור פומבי של יצירה הינו הפרה של זכות היוצרים אם הוא נעשה בלא הסכמת בעלי הזכויות. כתוצאה מרכישת זכויות השידור במונדיאל, צ'רלטון הינה בעלת הזכויות לשידור המונדיאל בישראל. מכיוון שצ'רלטון אינה מסכימה לשידור המשחקים בפומבי אלא בתשלום, הרי שידור פומבי של המשחקים (גם אם באמצעות מסך טלוויזיה שיועמד בציבור) תהווה הפרה של זכויותיה.

למרות זאת, בכתבה זו נציע כי ייתכן שבעלי העסקים שיבחרו בכל זאת לשדר את המשחקים באמצעות מסכי טלוויזיה בבית העסק לא יפרו את החוק, ואף אם כן ייתכן שירוויחו מהפרה זו יותר מאשר יפסידו. יובהר שאין באמור משום המלצה להפר את החוק או מתן אישור לשידור המשחקים בניגוד לעמדתה של צ'רלטון, אלא הצגת פן אחר של אותו מאבק ציבורי לפומביות שידור משחקי המונדיאל אשר עלול לגרום לצ'רלטון הפסדים כבדים אך בשל התעקשותה.

בראש וראשונה, ברור כי העובדה שבפאבים ומסעדות ישנם מסכי טלוויזיה המשדרים באופן קבוע מהכבלים או מהלוויין, לרבות אירועי ספורט מבוקשים, ידועה לכל. בעל פאב שרכש מחברת הכבלים או הלוויין "חבילת מונדיאל" ייתקל בטענה לפיה החבילה נרכשה לשימוש פרטי בלבד ולא להקרנה ציבורית. אלא שחברות הכבלים והלוויין, שהנפיקו חשבוניות מס כדין לאותו פאב (ולא לאדם פרטי דווקא), לא יוכלו לטעון כי לא ידעו מה כוונת בעל הפאב לעשות באותה חבילה, במיוחד שאין המדובר בפאב אחד או שניים אלא במאות והדברים פורסמו בכל אמצעי תקשורת.

במצב כזה, אם תוגש תביעה כנגד בעל הפאב, יוכל זה לנסות ולהגיש הודעת צד שלישי כנגד הכבלים או הלוויין ולדרוש כי ישלמו כל חוב שיחוייב בו כלפי צ'רלטון, שכן הם ידעו והבינו מה מטרת רכישת החבילה ולמרות זאת מכרו לו אותה ובכך גרמו לו לנזק.

בנוסף, יוכל בעל מסעדה לנסות ולטעון כי החבילה נרכשה על ידו כ"חבילה אחת", כפי שגם נמכרה על ידי צ'רלטון כמקשה אחת - חבילת מונדיאל ב-309 שקל. במצב דברים כזה, המדובר ב"יצירה אחת" לפי פרשנות מסויימת של החוק. לכך חשיבות מרובה, שכן הדין קובע פיצוי הנע בין 10,000 ל-20 אלף שקל לכל הפרה ואם כל החבילה הינה יצירה אחת הרי הצגתה במסעדה הינה הפרה אחת.

אם נניח כי באותה מסעדה כ-75 מקומות, הרי אם ירצה בעל המסעדה לקבל מצ'רלטון רישיון ייאלץ לשלם סכום של כ-11,500 שקל (סכום שיגדל ככל שכמות המקומות במסעדה תגדל). במצב דברים זה ייתכן שעדיף יהיה לקחת את הסיכון של תביעה כנגד המסעדה (בהנחה שצ'רלטון לא תוכל להגיש תביעות כנגד כל המסעדות בארץ שיפרו את זכויותיה) כיוון שהתשלום עקב הפרה אינו רחוק מהתשלום הנדרש מראש, כתמלוג ולמעשה אין כל מוטיווציה לבעל המסעדה לעמוד בו.

בשורה התחתונה, איננו קוראים להפרת זכויות ובהחלט ממליצים לכבד את זכותו של כל אדם וזכותה של כל חברה, לרבות הזכויות שנרכשו על ידי צ'רלטון. מטרת מאמר זה להראות כי אם צ'רלטון לא תשכיל להגיע לעמק השווה עם ציבור בעלי מקומות הבילוי, היא עלולה להיתקל בהמשך ה"מרי האזרחי" שהחל באנשים הפרטיים ויסתיים בבעלי העסקים, ולצאת קירחת מכאן ומכאן.

אין באמור לעיל משום המלצה או חוות דעת מחייבת והוא מהווה את דעתו של הכותב בלבד.

הכותב הינו עורך דין המתמחה במשפט מסחרי, קניין רוחני ומשפט האינטרנט



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#