בעל הבית לא בבית

עם בעל שליטה אחד בכלא ושני הנכנס ויוצא מבתי מעצר, מעריב צובר פיגור בלתי הפיך באסטרטגיית האינטרנט

נתן ליפסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נתן ליפסון

מאז שולדימיר פוטין מונה לראשות ממשלת רוסיה, גוסינסקי אינו יודע רגע של מנוחה: זה התחיל עם פשיטה על מטה אימפריית התקשורת שלו, והמשיך במעצר, שחרור, חקירות, האשמות, זימונים לחקירה, הוצאות צו מעצר בינלאומי - והחל משעות הבוקר המוקדמות, שוב מעצר.

מילא גוסינסקי, אבל גם לשלטונות הביטחון של רוסיה זה לא ממש קל - מתשומת הלב שהם מקדישים לו אפשר לחשוב שנגמרו להם הפושעים: אין מאפיה, אין טרור לאומני, אין גניבות של חומרים רדיואקטיוויים ואין הונאות במיליונים.

או שגוסינסקי הוא באמת ארכי-פושע מסוכן, או שבאמת מדובר בעניין פוליטי גרידא. כך או אחרת, בשלב הזה, אחרי שכל הצדדים השקיעו כל כך הרבה מאמצים במרדף ובמנוסה - זה באמת נראה כאילו עתידה ורווחתה של האומה הרוסית תלויים בתפיסתו והבאתו לדין של גוסינסקי.

אם נתעלם לרגע מההשלכות הטראנס-גלקטיות של משחק החתול והעכבר הזה, דבר אחד ברור: המצב הזה, בו אחד מבעלי השליטה בעיתון השני בתפוצתו במדינה, עופר נמרודי, נמצא בכלא, ובעל השליטה השני, גוסינסקי, נכנס ויוצא מבתי מעצר, הופך להיות בלתי נסבל.
התפתחויות בשוליים גם אם מתעלמים מההיבטים העיתונאיים, כי הרי לכאורה אין טוב מזה שאנשי העסקים אינם מעורבים בעריכת עיתונים, העסק עצמו - החברה המוציאה לאור את "מעריב" - סובל קשות.

קחו לדוגמה את פעילות מעריב ~744011-MRQ~ בתחום האינטרנט. זה כבר זמן רב שעיקר הפעילות של מעריב באינטרנט נעה סביב אתר האינטרנט של העיתון.

מבלי להיכנס לאיכות האתר, עדכניות הידיעות, עומק הכתבות והחומר המלווה, בחצי השנה האחרונה ענף האינטרנט המקומי עבר תהפוכות רבות: ענף המסחר האלקטרוני הקמעוני ממשיך להתאפיין בהפסדים, ענף ה-B2B מתקשה להתרומם וענף התכנים עובר קונסולידציה.

בתקופה שבה מעריב הסתפקה באתר של העיתון, ב"ידיעות אחרונות" הספיקו גם להשיק אתר חדשות יומרני ולקצור שבחים - וגם לכווץ אותו קצת, הכל בהתאם להתפתחויות בשוק. במעריב, לעומת זאת, אין כמעט התפתחויות, ואם יש, הרי שזה בשוליים. בבחינת More of the same.
דלתות נסגרות אבל גם אם ראשי מעריב יתחילו לפעול במרץ כבר מחר, כמה מהדלתות כבר נסגרו: מיזוג וואלה ו-IOL חוסם סופית את הגישה של מעריב לוואלה, הפורטל הגדול במדינה. כל פורטל אחר יהיה שני בחשיבותו - מה גם שכלל לא ברור אם לנטוויז'ן יש בכלל סיבה למזג את מעריב אינטרנט עם נענע.

מסחר אלקטרוני? ל"הארץ" יש את "המכרז של המדינה" ושליש ממניות וואלה-IOL, ל"ידיעות אחרונות" יש את המכרז הכפול, ולאחד מבעלי השליטה ב"ידיעות אחרונות", אליעזר פישמן, יש מעכשיו גם חצי ממניות קניון 522.

יש אתרי מסחר אלקטרוני מוצלחים אחרים, כגון אולסייל, אבל מה יש למעריב להציע לאולסייל? נכון שלמעריב יש החזקה במתב ~10003223-MRQ~ , המחזיקה ב-26% ממניות פורסייל - אבל זאת מעורבות מיד שנייה, רחוקה מדי. אם וכאשר חברות הכבלים ימוזגו, למעריב לא תהיה שם כמעט השפעה.

כל זה מוביל לשאלה החשובה: מי בכלל הוא בעל הבית במעריב? משפחת נמרודי, המחזיקה ברוב מניות ההצבעה - אך מאז מעצרו של עופר נמרודי אינה מעורבת בניהול, או גוסינסקי, באמצעות נציגו צבי חפץ? האם באמת אפשר לנהל עסק הפועל בענף כה דינמי ממרחק, תוך כדי אי ודאות כה גדולה?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker