השאלות הקשות מאחורי הליך המכירה החפוז של "גלובס" - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השאלות הקשות מאחורי הליך המכירה החפוז של "גלובס"

האם ייתכן שהמאבק על העמלה גרם לדחיקתה של ניו מדיה מהתמונה?

תגובות
הפגנה של עובדי "גלובס" במחאה על פיטוריהם מול ביתו של פישמן בסביון, ב–2015
נתי טוקר

התנהלות הכונסים שמונו לחברת מוניטין, בעלת השליטה ב"גלובס", מעוררת שאלות. אלה מתווספות לטענות מצד גורמים הקשורים בעסקת המכירה של העיתון, ובהם בעלת מניות המיעוט, אלונה בר און — שטענו כי המהלך לא התנהל כדין.

תמיהה רבה מעורר הדיווח שהגישו הכונסים, עורכי הדין איל רוזובסקי ורונן מטרי, לבית המשפט המחוזי. בדיווח שהוגש אתמול כתבו השניים כי למיטב ידיעתם, ועד העובדים של "גלובס" לא נפגש עם נציגי דוד דוידוביץ', וכי הוא תומך ברכישת העיתון על ידי אלי עזור.

ואולם האמת שונה: נציגי הוועד נפגשו פעמיים עם עם נציגו של דוידוביץ', עו"ד שמואל קאסוטו, כמו גם עם נציגיו של עזור. הוועד הציג לשני המציעים נייר דרישות בנושאי זכויות העובדים וחופש העיתונות. אם כן, מדוע כתבו הכונסים שהוועד לא נפגש עם אנשי דוידוביץ'?

בסוף פנייתם לבית המשפט דיווחו הכונסים על ניגודי העניינים שיש להם בעסקה: משרדו של מטרי טיפל זה שנים, ולמעשה עד החודשים האחרונים ממש, בענייניו של עזור. אף שכבר בשלב מוקדם היה ברור כי עזור צפוי להיות מתמודד מרכזי על רכישת "גלובס", רק כעת מצא מטרי לנכון לדווח על ניגוד עניינים זה.

בנוסף, רוזובסקי טיפל עד לפני שנה בעניינה של בעלת מניות המיעוט, בר און, בהליכים המשפטיים שניהלה מול אליעזר פישמן — ודיווח על כך רק אתמול.

בית המשפט אישר לכונסים למכור את מניותיו של פישמן המשועבדות לבנק לאומי, שהן שני שלישים ממניות חברת מוניטין. במקום זאת, הכונסים קיבלו הצעות למכירת פעילות העיתונות של החברה — החברות הבנות שעוסקות בהוצאה לאור של העיתון, ובית הדפוס.

סימני שאלה חמורים קשורים בהצעתה של הקבוצה האמריקאית ניו מדיה, בראשות דן סינור. ההצעה הראשונית, בסך 15 מיליון דולר, הוגשה לדירקטוריון "גלובס" כבר בספטמבר, לפני תחילת הליך הכינוס. במקום זאת, הוחלט לצאת להליך כינוס חפוז במיוחד שאיפשר להגשת הצעות בפרק זמן של 10 ימי עבודה בלבד, במהלך החגים — תוך התעלמות מהצעת ניו מדיה. בפנייתם לבית המשפט אתמול כתבו הכונסים כי ההצעה לא היתה רצינית למרות שהם סיפקו לקבוצת ניו מדיה את כל המידע שנדרש. מנגד, בניו מדיה טוענים ההפך — הכונסים לא איפשרו להם לערוך בדיקת נאותות מלאה כדי להגיש הצעה מבוססת.

מוביל ההצעה האמריקאית היה בנקאי ההשקעות ניר אפשטיין, וככל הנראה הוא היה זוכה בעמלה אם היתה נחתמת עסקה. גם הכונסים של גלובס זכאים לתמורה בסך 4% מהעסקה שתיחתם. האם ייתכן שהמאבק על העמלה גרם לדחיקתה של ניו מדיה מהתמונה?

כעת, לאחר שהדירקטוריון נמנע מלקבל החלטה בנושא, מבקשים הכונסים לכנס אסיפת בעלי מניות בתוך פחות משבועיים, כדי שאלה יכריעו מי ירכוש את העיתון — ללא דיון. בפנייה לבית המשפט צוינה אמנם הדחיפות והפסדי העיתון, אך גם דווח כי בקופתו יש כיום 26 מיליון שקל. האם לא היה כדאי להשהות את הליך המכירה כדי לבחון טוב יותר את הצעות הרכישה שעל הפרק?

שאלות אלה הופנו אליו לעו"ד מטרי על ידי TheMarker, אך הוא לא השיב עליהן.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם