נתניהו והח"כים דואגים שתשלמו יותר ל-HOT ו-yes - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

נתניהו והח"כים דואגים שתשלמו יותר ל-HOT ו-yes

ברגע האמת, כשמגיעה רפורמה שיכולה ליישם את ההצהרות שלהם, מקשיבים חברי הכנסת לבעלי האינטרס שלוחשים על אוזניהם, ושוכחים לייצג את הציבור

10תגובות

לעורכים של אתרי האינטרנט הכלכליים יש כמה סודות קטנים. הם יודעים מהן מילות מפתח שכאשר הן משובצות בכותרת הידיעה הן מפעילות תא מוח כלשהו - וגורמות לגולשים להקליק על הידיעה. לא משנה בכלל מה כתוב בידיעה, המילים האלה בכותרת הופכות אותה ל"קליקבייט" – כלומר גורמות למספר הקלקות גבוה לידיעה.

הדוגמנית בר רפאלי כמובן מובילה במדד הקליקבייט גם בקרב קוראי האתרים הכלכליים, אבל חוץ ממנה יש גם את מחירי הנדל"ן, חרדים, ענבל אור ועוד כהנה וכהנה. שילוב כלשהו בין המילים טלוויזיה רב ערוצית,HOT  ו-yes מביא גם הוא לשיעורי גלישה גבוהים. הגולש מבין שהידיעה עוסקת במחירים הגבוהים שמשלמים הצרכנים על שירותי הטלוויזיה של דואפול HOT  ו-yes, ומיד מתעורר תא מוח כלשהו במוחו. הנה, גם בכותרת הטור הזה כתבנו HOT ו-yes  - ואתם הקלקתם.

למה הקלקתם? כי ההתעניינות של הגולשים במחירי הטלוויזיה נובעים מתחושה של כעס. הצופה הישראלי משלם מחיר יקר מאוד עבור טלוויזיה רב ערוצית, שאת חלקה הוא כלל לא צורך. הוא לא רואה מול עיניו מתחרים רבים על לבו, והוא נאלץ לרכוש חבילות בסיס יקרות במחיר של יותר מ-200 שקל - וזה עוד לפני חבילות הסרטים, הספורט או הילדים. הצופה זועם, והוא מחפש מישהו עם בשורה, אולי באינטרנט.

למה המחירים יקרים? חלק מהסיבות לחבילות הבסיס היקרות היא הרגולציה המטופשת והחודרנית שכבר מזמן היתה צריכה לעבור מן העולם. היא מחייבת את החברות להציע חבילת בסיס שמנה ומיותרת. אבל הרגולציה היא לא באמת הבעיה, אלא כשל השוק. תחום הטלוויזיה הרב ערוצית נשלט על ידי שתי חברות, שמחזיקות באמצעות תקציבי העתק שלהן גם את חברות התוכן ואת בעלי זכויות השידור של תכנים פופולריים – וכך מצליחות למנוע כניסה של שחקנים חדשים. גם הכניסה של סלקום לשוק, שהגיעה ל-100 אלף לקוחות, עדיין לא יצרה הורדה משמעותית במחירים בשוק.

זו בדיוק הסיבה שראש הממשלה בנימין נתניהו הקים את הוועדה בראשות מנכ"ל משרדו, שלמה פילבר, להגברת התחרות בשוק הטלוויזיה. הוועדה הזו גיבשה שורה של המלצות שנועדו להסרת חסמים ולעודד כניסת שחקנים חדשים לשוק הטלוויזיה הרב ערוצית – למשל הגנת ינוקא ואי חיוב בהשקעה בהפקות מקור.

הרפורמה המשמעותית יותר, שנהגתה בוועדת פילבר, התבססה על ההנחה ששידורי הספורט הם שירות בסיסי שחייב להיות אצל כל ספק טלוויזיה משמעותי שרוצה להיכנס לשוק. אבל אז גילתה הוועדה כי שידורי הספורט שנשלטים באופן מונופוליסטי על ידי שלושה שחקנים – RGE (ספורט 5), צ'רלטון (ספורט 1 ו-2) ומעט ב-One – ושיש יחסים עסקיים מורכבים ביניהם ובין דואפול HOT  ו-yes. היחידה שניסתה לעמוד בפרץ היא מועצת הכבלים והלוויין, שהצליחה למשל למנוע הקמת ערוצי ספורט חדשים, ספורט 3 ו-4, מחשש שהיו משיתים על הציבור הוצאה נוספת. אבל היכולת של המועצה לשנות לחלוטין את השוק היתה מוגבלת.

מנכ"ל yes, רון אילון
עופר וקנין

לכן הוועדה המליצה על התערבות משמעותית כדי למנוע את כשל השוק: לחייב את כל ערוצי הספורט (או מפעלי ספורט ספציפיים) להיות משודרים בכל פלטפורמה חדשה שתרצה לקום. המחיר, כך נכתב בחוק ההסדרים, יהיה על בסיס התשלום הנוכחי לפלטפורמות בהתאם לדמי המנוי. ובמילים אחרות, כל מי שרוצה להפעיל טלוויזיה רב ערוצית יוכל לעשות זאת בקלות, עם שידורי ספורט מלאים. אסדרה כזו היתה עשויה להזניק קדימה את התחרות בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית, כמעט כמו בסלולר.  

הוועדה של פילבר המליצה, אבל באוצר לא רצו לחכות ליישום המסקנות, בוודאי בנסיבות הפוליטיות הנוכחיות, ומיהרו לשלב את המסקנות כבר בחוק ההסדרים. הממשלה תמכה, ועדת השרים אישרה ואפילו הממונה על ההגבלים הצהירה שזו הדרך לטפל בכשל השוק – והחוק הגיע לוועדת הכלכלה. המספרים היו ברורים: תחרות בשוק הטלוויזיה עשויה לחסוך למשק בית כ-2,000 שקל בשנה, וכ-2 מיליארד שקל בשנה למשק כולו.

אישור הצעת החוק הזה היה לכאורה אינטרס פוליטי מובהק גם של נתניהו, שלא מפסיק לדבר על תחרות בטלוויזיה, וגם של כחלון, שהתחייב להורדת יוקר המחייה. יו"ר ועדת הכלכלה, איתן כבל (המחנה הציוני) הגיע עולץ לישיבות הוועדה. הוא היה בטוח שזה הולך להיות קל, והרפורמה שתובל בוועדה שלו תעבור בקלות.

אבל איכשהו, כשזה הגיע לוועדת הכלכלה, הח"כים מהליכוד שכחו שהם אמורים להיות חברתיים. מסכת של לחצים מבעלי אינטרס מאחורי הקלעים, בעיקר מצד צ'רלטון שמתנגדת באופן הכי מוצהר לרפורמה הזו, גרמה לחברי הכנסת לשכוח אצל מי הם עובדים. דוד ביטן, דוד אמסלם ומיקי זוהר, וגם ח"כים מהאופוזיציה, החלו פתאום לגלות התנגדות נחרצת למעורבות הממשלה שלהם בשוק הטלוויזיה. מה פתאום להתערב? למה לקבוע מחיר? למה האוצר דוחף את אפו? השוק יסדיר את עצמו בצורה הטובה ביותר, הם חרצו.

שרת התרבות והספורט, מירי רגב, שבעבר הקימה בעצמה צוות שיעסוק בתחום שידורי הספורט, כלל לא הגיעה לדיון ולא הביעה את עמדתה. הצוות שלה, אגב, מעולם לא התכנס. גם מנכ"ל משרד התקשורת, פילבר, שאמור ליישם את חזונו של נתניהו לתחרות בשוק התקשורת - לא טרח להתייצב לאף דיון. הוא בכלל מסוכסך עם כבל בגלל ענייני תאגיד השידור.

הדיונים האלה הלכו ונמשכו, עד הפארסה של אתמול. מנכ"ל האוצר שי באב"ד הציג הצעת פשרה שאליה הגיעו השחקנים בתחום, שלפיה הטלת חובת המכירה לא תהיה מיידית, אלא לאחר שלושה חודשי מו"מ – ושבסופו מנגנון קביעת המחיר לא יהיה בהתאם למחירי השוק הנוכחיים, אלא הסמכות תהיה בידי שר האוצר, שר התקשורת וועדת הכלכלה. ובמילים אחרות, במקום לתת לגורמי המקצוע לסדר את השוק על פי מנגנון ברור מראש, ההצעה היתה להפוך את הכל לפוליטי –השרים הם אלה שיחזיקו בידם סמכויות בלתי מוגבלות בשוק התקשורת. זה מתכנון לפוליטיזציה מיותרת שגם כך קיימת בצורה מופרזת בשוק התקשורת ופוגעת בו.

טל גרנות גולדשטיין, מנכ"לית HOT
אלי דסה

אנשי אגף התקציבים התנגדו. לא לזה היתה כוונת המשורר. כבל הבין גם הוא את הבעייתיות – ועצר את הדיון אתמול לאחר דקות ספורות. דיון נוסף שהיה אמור להתקיים היום (שלישי) בוטל לאור אי ההסכמות. "אני לא אביא לוועדת הכלכלה הצעה שלא תוריד מחירים לצרכן", אומר כבל ל-TheMarker. "הפשרה הזו לא מקובלת עלי".

מחר (ד') יתקיים דיון נוסף באותה רפורמה, ושם יוכרע האם הרפורמה תקודם כפי שהוצעה בתחילה – או תוקפא לנצח. אם הרפורמה הזו תיתקע, הצרכן הישראלי ימשיך לשלם ביוקר. נכון, פתרון נקודתי יהיה ניתן למצוא בכניסה של סלקום לשוק, בעיקר לאחר שחתמה היום (ג') על הסכם עם צ'רלטון על תחילת שידורי ספורט 1 ו-2 בעקבות הלחץ מעצם הדיון בהצעת החוק. אבל מי ערב לנו ששחקנים חדשים שירצו להיכנס לשוק לא ייחסמו גם הם? האם שלוש חברות זו תחרות מספיקה? שוק הסלולר הוכיח שלא.

ראש הממשלה הצהיר שוב ושוב כי בכוונתו לטפל בתחרות בשוק התקשורת. חברי הכנסת נבחרו כדי לסייע בהפחתת עלויות המחייה לציבור. אבל ברגע האמת, כשמגיעה רפורמה שיכולה ליישם את ההצהרות שלהם, הם מקשיבים לבעלי האינטרס שלוחשים על אוזניהם, ושוכחים לייצג את הציבור. ואתם? אתם תמשיכו לשלם – ולהקליק על ידיעות על HOT  ו-yes.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם