ניר בכר - העורך המודח של מוסף "7 ימים" - הגיש בקשה לצו זמני האוסר את פיטוריו מ"ידיעות אחרונות"

לטענת בכר, הוא פוטר על ידי רפי גינת על רקע תלונותיו בנוגע לפעולות ומחדלים שנעשו בעיתון בניגוד לכללי האתיקה ולמינהל תקין ■ בכר: "בחודש יולי 2005 ביקשתי לפרסם תחקיר בעניינו של מר אלי לנדאו, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל היוצא, ערב פרסום התחקיר עיין בו גינת והודיע לי כי אינו מאשר את פרסומו" ■ בכר טוען כי פיטוריו נעשו על רקע הבעת עמדה ברורה, לפיה העיתון אינו צריך לקדם באופן ברור ובוטה קמפיין פוליטי של אריאל שרון ■ בית הדין הורה ל"ידיעות" שלא למנות מחליף לבכר עד לדיון בתיק, ב-19 בינואר ■ רפי גינת: "אני דוחה בשאט נפש את השקרים המופיעים במסמכים שמסר בכר לבית המשפט, תמהני מדוע הוא כל כך מתאמץ לחזור לעיתון, אם המצב הוא כפי שהוא מתאר בטענותיו"

בועז גריילסמר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בועז גריילסמר

העורך המודח של מוסף "7 ימים", ניר בכר, הגיש היום לבית הדין לעבודה בקשה לצו זמני האוסר את פיטוריו מ"ידיעות אחרונות".

אל הבקשה שהגיש בכר לבית הדין צורף תצהיר ארוך, בו תוקף בכר את התנהלותו של עורך "ידיעות" רפי גינת. לטענת בכר, פיטוריו נעשו על רקע תלונותיו על פעולות ומחדלים שנעשו בעיתון בניגוד לכללי האתיקה ולמינהל תקין. עוד טוען בכר כי פיטוריו נעשו על רקע הבעת עמדה ברורה, לפיה העיתון אינו צריך לקדם באופן ברור ובוטה קמפיין פוליטי של אריאל שרון. בית הדין הורה ל"ידיעות" שלא למנות מחליף לבכר עד לדיון בתיק, ב-19 בינואר.

בקשתו של בכר הוגשת על ידי עורכת הדין ענת קנת ממשרד עורכי הדין ליפא מאיר ושות'. על נסיבות פיטוריו כותב בכר בתצהיר שהגיש לבית הדין: "מאז מינויו של רפי גינת לתפקיד העורך, חזר גינת ונזף בי על תחקירים שפורסמו ואשר עסקו בקשרי הון ושלטון. בחודש יולי 2005 ביקשתי לפרסם תחקיר בעניינו של מר אלי לנדאו, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל היוצא. ערב פרסום התחקיר עיין בו גינת והודיע לי כי אינו מאשר את פרסומו".

בעקבות השתלשלות האירועים עירב בכר, לטענתו, את מו"ל ידיעות ארנון מוזס: "לאחר מהלך הדברים האמור, פניתי למו"ל העיתון, מר ארנון מוזס, ובאתי עמו בדברים בנוגע לפרסומה של הכתבה. טענתי כי גינת מסרב לפרסם את הכתבה מפאת ניגוד עניינים המתבטא בקירבתו אל מר לנדאו ואל סמי עופר (חברו הקרוב של גינת), וכי ההחלטה שלא לפרסם את הכתבה הינה החלטה שרירותית ולא מנומקת. רק לאחר השיחה האמורה, ביום 19 באוגוסט 2005, פורסמה הכתבה".

בעקבות פניתו למוזס, לטענת בכר, החליט גינת לפעול לפיטוריו: "מכאן ואילך ניצל גינת כל הזדמנות לבוא חשבון עמי עד שסילק אותי מעבודתי. ביום 13 בדצמבר 2005 השתתפתי בישיבת עורכים שנערכה בעיתון. במהלך הישיבה ציינתי כי אני סבור שתפקידו של עיתון הוא לקבוע סדר יום ציבורי, להילחם בשחיתות ולזהות את הסיפורים החשובים של מערכת הבחירות. עוד ציינתי כי דומה שבמהלך השבועות האחרונים פועל העיתון בשירות קמפיין הבחירות של אריאל שרון. נראה כי גם דעות אלה שהבעתי, ולא לראשונה, שימשו כחלק מן הסיבות לסילוקי מן העיתון".

ב-14 בדצמבר 2005 זימן גינת את בכר והודיע לו על פיטוריו. לטענת בכר, "הייתי המום מן הדברים. כאמור, גם בעבר התגלעו חילוקי דעות בין עורכים אך למיטב ידיעתי חילוקי דעות אלה מעולם לא גרמו לפיטורי עובד. אמרתי כי הרקע לפיטורים הוא חוסר הגיבוי של גינת לפרסום תחקירים וכי מדובר במהלך של הדחה על רקע פוליטי. סמוך לאחר מכן זומנתי לשיחה עם המשנה לעורך, מר יואל אסתרון, אשר מסר לי כי אני מוערך מאוד מקצועית אלא שהחלטת גינת היא בלתי הפיכה".

רפי גינת מסר בתגובה: "אני דוחה בשאט נפש את השקרים המופיעים במסמכים שמסר ניר בכר לבית המשפט. תמהני מדוע הוא כל כך מתאמץ, בעצמו ובאמצעות שליחים, לחזור לעיתון, אם המצב הוא כפי שהוא מתאר בטענותיו".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker