150 התקלות שחברות המזון הסתירו מכם בשנה אחת - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

150 התקלות שחברות המזון הסתירו מכם בשנה אחת

בחברות המזון מספרים איך מנסים "לסגור דברים בשקט": "כשגילינו בעיה, התקשרנו לחנות ואמרנו 'שים את המוצר בצד, אני שולח משאית לקחת אותו"

7תגובות
מוצרים נגועים בסלמונלה במפעל יוניליוור בערד, באוגוסט
אליהו הרשקוביץ

חברות המזון הסתירו מהציבור במשך שנים פגמים במוצרים, זיהומים, ריחות מוזרים, גופים וחומרים זרים במוצרים שלהן שכבר שווקו לחנויות והגיעו לבתי הצרכנים.

בשבועיים האחרונים, בעקבות החשיפה ב–TheMarker כי בקורנפלקס של יוניליוור נמצא חיידק סלמונלה, שזכתה לסיקור תקשורתי נרחב וגררה זעם ציבורי, החלו חברות המזון לדווח לצרכנים על בעיות במוצרים ששווקו לחנויות. חישוב מספר ההודעות לציבור בשבועיים הראשונים של אוגוסט לעומת מספר הדיווחים החודשי הממוצע קודם לכן מגלה כי חברות המזון בחרו לא לדווח לצרכנים על כ–150 תקלות בממוצע בשנה במוצרים שלהן שכבר שווקו לחנויות.

ב–1–17 באוגוסט הוציאו חברות המזון 12 הודעות שבהן קראו להחזיר מוצר שכבר שווק לחנויות, בשל פגם שנמצא בו (הודעות ריקול). מדובר במספר גבוה של הודעות ריקול, אם מביאים בחשבון שעד כה החברות דיווחו על שתיים־שלוש הודעות בממוצע בחודש, לעומת קצב של 24 הודעות כאלה החודש (12 עד מחצית החודש).

לשם השוואה, באפריל, מאי ויולי היו רק שלוש הודעות לציבור על החזרת מוצרים בשל פגם, בפברואר ובמארס היו ארבע הודעות ובינואר — שתי הודעות בלבד. יוני היה חודש חריג, שבו היה מספר רב של ריקולים (24) רובם בשל ספק של תבלין שום, שסיפק ל–21 חברות חומר גלם המכיל בוטנים. כל ההודעות לציבור נלקחו מאתר משרד הבריאות.

בשבוע האחרון נשמעה הטענה כי המספר הגבוה של ההודעות נובע ממזג האוויר החם באוגוסט. ואולם מבדיקה שערך TheMarker עולה כי הטיעון הזה אינו נכון: באוגוסט 2015 היו רק שלוש הודעות של חברות מזון על מוצרים ששווקו עם פגם, וכך גם באוגוסט 2014; באוגוסט 2013 לא היו כלל הודעות יזומות של חברות המזון ובאוגוסט 2012 היו שתי הודעות בלבד.

בנוסף, מספר הודעות הריקול בשל חיידקים שנמצאו במוצרים ששווקו היה הגבוה ביותר באוגוסט הנוכחי — שש הודעות ריקול בשל חמישה אירועים שונים: אתמול בערב דווח על ריקול בשל חשש לסלמונלה בחלבה בארכה וחלבה הלאל וחשש לליסטריה בסלמון פרוס לשוק המוסדי של מעדני מיקי, וקודם לכן דווח על סלמונלה בדגני בוקר יוניליוור, סלמונלה בסלטי שמיר ובמותגים הפרטיים שופרסל, יוחננוף ואחרים בשל רכישת חומר גלם מטחינה של מפעל הנסיך, וליסטריה בצ'יפס קפוא של מילוטל.

ביולי לא התקבלו דיווחים על החזרת מוצרים בשל חיידקים. בחודשים שקדמו לו ממוצע הדיווחים על חיידקים היה עד שניים בחודש, לעומת קצב של 11–12 הודעות ריקול בשל חיידקים במוצר באוגוסט.

ינואר 2016
מחלבת אלבאדיה חשש
לחיידקי אי קולי ביוגורט
כצט טעות בחישוב הוויטמינים
בתווית
פברואר 2016
יפאורה תבורי עובש בבקבוקי
שוופס מים בטעמים
מרס חתיכות פלסטיק בחלק
מהמוצרים
מאמא מרי חיידק סלמונלה בכיסונים
במילוי בשר
אחים מרסל חשש לחיידק סלמונלה
בקבב יווני
מארס 2016
עוגיות אוראו מדבקות עם מידע
שגוי על אלרגנים
טונה מוסדית חשש להימצאות
היסטמין
שייקביץ חשש לחיידק ליסטריה
אלטמן סדקים חיצוניים במספר
פקקים
אפריל 2016
ליימן שליסל הושמטה אזהרת
אלרגיה לבוטנים ואגוזים בחלק
מהשוקולדים
תבליני מימון חשד לרמות גבוהות
מהמותר של רעלנים
מעיין מירון עובשים וגופים זרים
במוצרים
מאי 2016
ברוקו משקאות אלכוהוליים
הימצאות של חומר בשם פיגול האסור
על פי תקן
דגים מעושנים התקווה נמצא
חיידק ליסטריה בחלק מהמוצרים
טירת צבי הוספת חומר משמר
ניטראט מעבר לתקן
יוני 2016
תיבולים רם שאריות אלרגן בוטנים עקב
שימוש בתבלין שום של ספק ובו שאריות
בוטנים. השפיע על מוצרי 21 חברות
שטראוס סיבי פלסטיק ביטבתה
שטראוס טעם לוואי ברולדת שוקולד
טבע דלי ספירת חיידקי אי קולי גבוהה
בחלק מהמוצרים
יולי 2016
דיפלומט עובש ברוטב רימונים
דנשר היווצרות גושים
במרמולייט וסוכרלוז
מעבדות צמחי מרפא טעות
בהוראות שימוש בתוספי תזונה
אוגוסט 2016 - עד 17 באוגוסט
תנובה טעות בסימון אלרגנים במארז הפסקת אוכל
יוניליוור 240 אריזות עם סלמונלה שיצאו לשוק
מחסני להב חשד להימצאות חרקי מזון באורז
ופסטה של המותג הפרטי
סופר־פארם חרק עש מזון בגרנולה של לייף
שופרסל חיידק סלמונלה בחומוס, בטחינה ובסלטי
חצילים של המותג הפרטי
סלטי שמיר חיידק סלמונלה במגוון מוצרים
מלוטל חיידק ליסטריה בצ'יפס קפוא
שטראוס שמרים העלולים ליצור טעם שונה ברולדת
שוקולד
אסם טעם לוואי או תסיסה בוויטמינצ'יק פטל
סוגת התנפחות האריזה בחלק מהמוצרים
חלבה בארכה וחלבה הלאל חשש לסלמונלה
מעדני מיקי חשש להימצאות חיידק ליסטריה
מונוציטוגנס בסלמון מעושן לשוק המוסדי

"בחברות המזון רוצים לעשות דברים בשקט"

בחברות המזון מודים, בעילום שם, כי עד כה הן נהגו להסתיר פגמים במוצרים מהציבור וממשרד הבריאות. בכיר באחת מחברות המזון הגדולות מספר כי "אתה מגלה פגם במוצר שכבר יצא לחנויות ואתה אומר לעצמך: 'אני לא אודיע למשרד הבריאות, כי אם אני אודיע אני אאבד שליטה על התהליך'. יכול להיות שמשרד הבריאות יחליט שהוא פתאום בודק אצלי דברים במפעל שאני לא רוצה שהוא יבדוק. אם אני אפנה למשרד הבריאות, אני צריך גם לפרסם מודעה לציבור בדבר הפגם, ואז זה עלול ליצור לי בעיה מיתוגית — בעיקר אם אתה חברה מובילה וזה יקבל בולטות בתקשורת. אז עדיף לשמור את זה 'בבית' ולפצות את הלקוח במקרה הצורך.

לדברי הבכיר, "הטבע של החברות הוא לעשות דברים בשקט.הרבה פעמים בכירים בחברות מזון מאמינים שהם יכולים לעשות ריקול שקט וזה יעבור בשקט, בלי בלאגן ובלי תקשורת שלילית והרבה פעמים זה מצליח. קרה למשל, שגילינו בעיה עם הריח של מוצר או שיש חלודה באריזות זכוכית ששווקו, אז אתה אומר: 'מקסימום לקוח שיקנה את המוצר יתלונן ונחליף לו את המוצר'.

"קורה גם שמגלים חיידקים במוצר ששווק ולא מדווחים על זה אם לא חושבים שזה ייצור סכנה בריאותית אצל מי שיצרוך את המוצר. לא כל כמות חיידקים מעל לתקן מחייבת פנייה למשרד הבריאות. כשיש בעיה בריאותית חד־משמעית, כמו גוף זר, למשל זכוכית במוצר, סלמונלה וכדומה — זה משהו שאתה לא אמור לשחק אתו".

הבכיר מספר על שיטה נוספת שחברות היו נוקטות במטרה להתחמק מהרדאר הציבורי ולהעלים מוצרים פגומים ששווקו לחנויות: "אם פנה אליך לקוח ואמר שיש בעיה עם המוצר, היית מבקש ממנו פרטים לגבי המוצר ורואה מתי יוצרה האצווה הספציפית ולאיזה חנויות זה נשלח. כך היה אפשר לעשות ריקול שקט — להתקשר לרשת הספציפית ולהגיד: 'תשימו את המוצרים האלה והאלה בצד, אני שולח משאית לקחת אותם' — בלי הסברים ובלי כלום היית סוגר את זה בשקט. הרבה חברות עשו את זה".

מפעל סלטי שמיר. מחדדים נוהלי דיווח
אייל טואג

"הן מפחדות מהציבור - לא מהרגולטור"

מה גרם לחברות המזון להחליט לדווח על תקלות במוצרים ששווקו? החשיפה לה זכה מקרה יוניליוור, שבעקבותיה ברשתות המזון מדווחים על ירידה של כ–60% במכירות דגני הבוקר של החברה.

"כולם מפחדים ובהיסטריה. המקרה של יוניליוור שינה סדרי עולם", אומר יועץ תקשורת, המייצג גם חברות בתחום המזון. "מנכ"ל של חברת מזון קטנה סיפר לי שהוא מצא בעיה לא משמעותית במוצר שלו, שכבר יצא לחנויות, והוא לא יודע אם לדווח או לא. החלטנו שהוא ידווח. זה הפך לביטוי בענף המזון, אומרים: 'אל תעשה יוניליוור'".

גם בחברת רושדי תעשיות מזון, שדיווחו אתמול על ריקול לחלבה עקב חשש לסלמונלה, הודו שעשו זאת "ברוח הימים האחרונים" בעקבות ביקורת של משרד הבריאות שהעלתה תהיות לגבי תהליך הייצור של אותן סדרות ולמרות שלטענת החברה לא היו לה ראיות לסלמונה. כלומר, ניתן להניח שאם האירוע היה מתרחש לפני חודש ויותר לא בטוח שהוא היה מדווח.

בכיר במשרד הבריאות הסביר כי "ההערכה היא שהעלייה בכמות הדיווחים של החברות נובעת מכך שיש יותר שקיפות, יותר פיקוח של המשרד בדרכי השיווק ויותר ניטור באמצעות בדיקות. כמות החיידקים במזון לא עלתה, כי לא ראינו עלייה בתחלואה בסלמונלה וכן ראינו עלייה בדיווחים של חברות מזון על סלמונלה. בשנים האחרונות היתה למשל עלייה בתחלואה עקב ליסטריה, אבל זה לא משהו שקרה באוגוסט האחרון ולכן זה לא היה צריך להשפיע על כמות הדיווחים".

המוצר מחמיץ בגלל החום?
מספר הריקולים בחודשי אוגוסט
(בסוגריים: מספר הודעות הריקול עקב הימצאות חיידקים)
8.2012
2
(1)
8.2013
0
(0)
8.2014
3
(1)
8.2015
3
(1)
8.2016
12
(6)

הדיווחים של בארכה ומעדני מיקי מאתמול בערב היו בהמשך לביקורות של משרד הבריאות שנעשו אחרי חשיפת הזיהום ביוניליוור. ואולם בחברות המזון מודים כי הצרכנים לא צריכים להתרגל לשקיפות בדיווחים על פגמים במזון. "בעקבות אירוע יוניליוור חידדנו בהנהלה את תהליך הריקול והחלטנו שההחלטה לפנות למשרד הבריאות תהיה יותר קלה על ההדק. אם פעם היית אומר: 'אני חושד שהמוצר ששיווקתי מזוהם, אבל אני אעשה עוד בדיקות ורק אז אפנה למשרד הבריאות' — כעת אם אחשוד שיש סכנה בריאותית, אני קודם אפנה למשרד הבריאות ורק אחר כך אמשיך לבדוק את המוצר", אומר הבכיר בחברת המזון הגדולה.

"אנחנו מפחדים. ראינו מה קרה ליוניליוור, שהיו עשרה ימים בעמודים הראשונים ובכותרות הראשיות בחדשות, אז מי צריך את זה? עדיף להודיע ולא לקחת צ'אנס. השאלה היא מה יקרה בעוד שנה. עכשיו כולם בלחץ, אבל כשהכל יירגע יכול להיות שגם חברות המזון ימשיכו להתנהל כרגיל — כלומר לא ידווחו על הכל", הוא מוסיף.

"בשנה הקרובה כל החברות ינהגו כמו שצריך. גם אלה שידועות ככאלה שמסתירות דברים, לא יקחו את הסיכון שיתפסו אותן", אומר יועץ התקשורת, אך מוסיף כי "העלייה במספר הריקולים יכולה ליצור אינפלציה — מרוב הודעות של חברות מזון על תקלות, אנשים לא יידעו מה מותר לאכול ומה לא".

לדברי רונן רגב כביר, מנכ"ל אמון הציבור, "הסיבה לכמות הריקולים הזאת היא חד־משמעית פחד מהתקשורת ומהציבור — לא מהרגולטור. החברות הבינו כי הציבור לא מוכן לסלוח על השתקה והסתרה. הן מבינות שבכל מקום שמשהו עלול להיחשף לציבור, הוא ייחשף. במקרה של מטרנה, למשל — כיום כל מחסור במוצר על המדף מקפיץ את העצבים החשופים של הציבור. זה די שונה מהמצב השגרתי שבו לרוב הנטייה של העסק היא להודיע על התקלה רק שכלו כל הקצים".

רגב כביר מאשים את משרד הבריאות: "זה החינוך שהן (חברות המזון) קיבלו. מי שהיה צריך להרתיע אותן הוא משרד הבריאות. במקרה של יוניליוור, שתי מעבדות שונות מצאו סלמונלה ולא סיפרו על כך למשרד הבריאות. אם מעבדה בישראל היתה יודעת שהיא תאבד את מטה לחמה על דבר כזה — כללי המשחק היו נראים אחרת".

האירועים האחרונים העלו על פני השטח כמה בעיות הנוגעות לנוהלי הדיווח והפיקוח על פגמים במזון. כיום חברות המזון לא מחויבות לדווח על פגמים וזיהומים במוצרים — גם לא למשרד הבריאות — אם הן מאמינות שהמוצרים לא יצאו מהמפעל. במקרה של יוניליוור, רק לאחר שהיא חויבה למסור את תאריכי הייצור הבעייתיים התגלה כי חלק מהמוצריה המזוהמים בסלמונלה יצאו מהמפעל — בניגוד לטענת החברה.

בנוסף, חברות המזון לא מחויבות לבצע בדיקות למוצרים לפני שיווקם. בשבועיים האחרונים החל משרד הבריאות לערוך ביקורות רבות במפעלי מזון ואלה חשפו חשש לזיהומים במוצרים שונים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#