הקבינט החברתי-כלכלי אישר פה אחד: הפרטת עיד"ן פלוס והקלה בפרישת סיבים אופטיים

על אף התנגדות בזק ומנכ"ל משרד התקשורת, אושרה הרפורמה בשוק התקשורת: "הגברת התחרות בשוק התשתית תשפיע באופן ישיר על הצמיחה, הפיריון וצמצום הפערים בחברה"

נתי טוקר
אמיתי זיו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קריית הממשלה
קריית הממשלה בירושליםצילום: אמיל סלמן
נתי טוקר
אמיתי זיו

הקבינט החברתי כלכלי אישר בצהריים (ד') פה אחד את פרק התקשורת בחוק ההסדרים. בתחום הטלקום משמעות ההחלטה היא שה"קנים" של בזק, אותם צינורות הטמונים באדמה, ייפתחו לכל חברות התקשורת תמורת תשלום, כדי שאלו יוכלו לפרוש דרכן סיבים אופטיים. הרפורמה נועדה להקל על פרישת תשתית, להגביר את היעילות ולהגדיל את התחרות בשוק התקשורת. מי שהתנגד לרפורמה והפעיל לחצים נגד אישורה הוא מונופול בזק, וכן מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר.

בהודעת הקבינט נמסר כי "הרפורמה המוצעת תגדיל את התחרות בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית ובשוק התשתיות פס רחב, דבר שיוביל להפחתת המחירים לצרכן ולהגברת הפיתוח של תשתיות תקשורת מתקדמות לרווחת כל הציבור והמשק".

גם במשרד האוצר התייחסו להחלטה: "הקבינט אישר רפורמה הצפויה להוביל להגברת התחרות בשוק התשתית, אשר בו פועלים שני שחקנים מרכזיים וכתוצאה מכך, עולים קשיים רבים ובראשם רמת תשתיות פס רחב נמוכה (שכן פיתוח תשתיות מתרחש, בעיקר, כתוצאה מתחרות). להגברת התחרות בשוק התשתית תהא השפעה חיובית ישירה על הצמיחה, הפיריון וצמצום הפערים בחברה. שינויים אלו יביאו להפחתת העלות לפרישת רשת ולקיצור משך זמן הפרישה, ובכך יפחיתו את הסיכון הרב עבור חברות התקשורת, הן בעלות התשתית והן חסרות התשתית. כתוצאה מכך, צפויה להתגבר התחרות בתשתית הפס הרחב בישראל ולהביא בשורה משמעותית לציבור בישראל, בדגש על קדמה טכנולוגית".

ערוצים חדשים

בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית יינקטו צעדים להגברת התחרות כבר בתוך שנה, כך לפי הערכות האוצר. במסגרת צעדים אלה יופרט מערך השידורים החינמי "עידן פלוס", ומפעיל מסחרי יקבל אותו לידיו בתוך כשנה. המפעיל החדש יוכל לפתוח ערוצים חדשים תמורת דמי מנוי או בשילוב פרסומות, וההערכות הן כי חברות סלקום ופרטנר יתמודדו על הפעלת המערך.

במסגרת ההסדר החדש יוסיפו 200 אלף המנויים הקיימים של מערך עידן פלוס לקבל בחינם את ששת הערוצים הבסיסיים (וערוצים נוספים, אם יעלו). עם זאת, על מנת לקלוט את הערוצים החדשים ייאלצו המשתמשים לרכוש ממירים חדשים.

גורמים בתחום מסכימים כי חסם המעבר המשמעותי ביותר הוא שידורי הספורט. בחוק ההסדרים, שמבוסס בנושא זה על המלצות ועדת פילבר, ישנו סעיף האוסר על בלעדיות בתחום שידורי הספורט, ומחייב מכירת ערוצי ספורט לכל פלטפורמה חדשה, ובנוסף שולל בלעדיות בכמה ליגות ספציפיות.

סעיף נוסף מאפשר לשחקנים חדשים שיספקו שירותי טלוויזיה על גבי האינטרנט לשלב בשידורים גם את הערוצים המסחריים, בלי שהדבר ייחשב להפרת זכויות יוצרים. סעיף אחר עשוי לאפשר את עליית ערוץ 20 למערך עידן פלוס כבר בקרוב, תוך שהמדינה תשקיע כ-8 מיליון שקל בתפעול השוטף של הרחבת המערך.

את סוגיות התקשורת בחוק ההסדרים הוביל משרד האוצר ולא משרד התקשורת. ראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו,  מנוע מלעסוק בענייניהן של חברות בזק ו-yes בשל קשרי הידידות שלו עם הבעלים, שאול אלוביץ'. השר שמונה על ידי הממשלה לעסוק בענייני בזק, צחי הנגבי, עדיין אינו מעורב בהליכים שמקדמים משרדי הממשלה. הנגבי תמך במהלכים הנוכחיים אך לא היה מעורב בהם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker