האם אפשר לתבוע אתכם על לשון הרע בגלל לייק או שיתוף בפייסבוק?

נדחתה תביעת מקומון כנגד בני זוג ששיתפו ועשו לייק לפוסט פוגעני בפייסבוק, שבו הופיעה תמונה של המקומון מושלך לפח האשפה

נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים2
אישה מקישה על סמארטפון מול אייקון ענק של לייק
אפליקציית פייסבוקצילום: Chris Ratcliffe / Bloomberg

לחיצה על כפתור הלייק או השיתוף בפייסבוק של תוכן פוגעני ודיבתי אינה מהווה פרסום של לשון הרע – כך קבע בית משפט השלום בתל אביב. לפי קביעתו של שופט השלום, עודד מאור, למרות שבאמצעות הפרסום בפייסבוק הופץ התוכן הדיבתי באופן רחב יותר  לחברים נוספים, הדבר אינו מהווה פרסום לשון הרע כנדרש בחוק.

בית המשפט נדרש לשאלה במסגרת תביעה בסכום של 640 אלף שקל, שהגישה חברת נידיילי תקשורת, שמוציאה לאור מקומון ברמת גן וגבעתיים, כנגד בני הזוג יואל וגלית שאול, שיוצגו על ידי עורכות הדין ד״ר פנינה בכר וד״ר אורה בר גיל ממשרד עורכי הדין בכר בר-גיל.

בני הזוג הנתבעים לחצו ב-2014 על כפתור לייק ושיתפו שני פרסומים שתוכנם פוגעני בייחס למקומון. באחד הפרסומים הופיעה תמונה של המקומון מושלך לפח אשפה לצד ארבע שורות מלל, אשר כל אחת מהן נפתחת במילה "הזיבלון". בנוסף סימנו בני הזוג לייק לסטטוס של קבוצת פייסבוק, שפירסמה תמונת של כלב העושה את צרכיו על המקומון.

בית המשפט קבע כי הפרסומים עצמם מהווים לשון הרע, אך בחן האם פעולת הלחיצה על כפתור הלייק או השיתוף מהווים פרסום, כנדרש בחוק לשון הרע.

בית המשפט יצא מנקודת הנחה שלחיצת הלייק או השיתוף אכן גרמו לכך שהתוכן קיבל חשיפה רחבה יותר. "מעבר להבעת התמיכה או הזדהות של החבר לסטטוס עצמו, הסטטוס הראשון לו נעשה הלייק, מועבר גם הוא (פעם נוספת) ל-news feed של חבריו של החבר, עושה הלייק, תוך ציון העובדה שהחבר (ואחרים) עשו לסטטוס הזה לייק, כך שהסטטוס הראשון מועבר לידיעתם של נוספים (וחוזר חלילה בכל לחיצה על כפתור הלייק)", הסביר השופט מאור. "במקרה אחר - החבר לוחץ על כפתור ה-'שיתוף'. במצב דברים זה, הססטוס הראשון משותף עם חבריו של החבר ומופיע ב- news feed שלהם, תוך ציון העובדה שהחבר עשה לסטטוס הנ"ל שיתוף".

עם זאת, מכיוון שהשליטה נמצאת בידיו של מפרסם הסטטוס הראשון, ועומדת לו האפשרות למחוק את הפוסט לחלוטין, קבע בית המשפט כי הוא זה שיצר את העוול הראשוני של פרסום לשון הרע. בהתאם, מי שאינו המפרסם המקורי לא יכול להיחשב כמפרסם התוכן, והתנהגותו אינה מקיימת את הדרישות לצורך הטלת אחריות בגין פרסום לשון הרע.

"יש לראות לחיצה על לייק כהסתכלות ממבט הציפור על הפרסום, במהירות הקריאה, מעין אמירה כללית של 'אהבתי', 'מצא חן בעיני הרעיון', 'נחמד', 'מצחיק', 'מרגש' ולאו דווקא כהבעת תמיכה לכלל האמור בסטטוס הראשון. הא ותו לא", קבע בית המשפט.

בנוגע לכפתור השיתוף קבע בית המשפט כי "בחלוף השנים והשינויים הטכנולוגיים, ברשת החברתית פייסבוק אין כל תלות או כל צורך ב'מפיץ' או 'כלי תקשורת' כדי שהדברים יועברו ויופצו הלאה. די בכתיבת סטטוס, ושיגורו לחלל האינטרנט כדי שיופץ ברבים. משמעות הדברים ברורה – בעולם החדש, ברשת החברתית פייסבוק, שתי הפעולות המקימות את יסוד ה'פרסום' לפי חוק איסור לשון הרע: פעולת הבעת לשון הרע והגעתה לאחרים, אינן אלא אותה פעולה עצמה".

עוד קבע השופט כי איסור על לחיצה על כפתור הלייק או השיתוף מהווה פגיעה בחופש הביטוי. בעקבות כך נדחתה התביעה ללא חיוב בהוצאות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker