חיסכון של אלפי שקלים בשנה: כך תיראה התחרות ב-HOT וב-yes

רפורמות מרחיקות לכת בשוק הטלוויזיה הרב־ערוצית ■ באוצר מעריכים: פוטנציאל חיסכון של מאות שקלים בחודש למשק בית - ו-2 מיליארד שקל בשנה למשק

נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פיטר דינקלייג' כטיריון לאניסטר ב"משחקי הכס"צילום: עמוד הפייסבוק הרשמי
נתי טוקר

בתוך פחות משנה תפעל ביש­ראל פלטפורמת טלוויזיה רב־ערוצית מסחרית שלישית, שתהווה תחרות משמעותית יותר לדואופול של HOT ו–yes - כך עולה מטיוטת חוק ההסדרים ל–2017–2018. בטיוטה שולבו רפורמות מרחיקות לכת בשוק הטלוויזיה הרב־ערוצית, שנועדו להגביר את התחרות בו. במשרד האוצר מעריכים כי השינויים עשויים להביא לחיסכון של עד מאות שקלים בחודש למשק בית, וכי פוטנציאל החיסכון המשקי הכולל הוא עד כ–2 מיליארד שקל בשנה.

על הכוונת בחוק ההסדרים נמצא מערך עידן פלוס, שלו כ–200 אלף מנויים. המערך, שאותו הקימה הרשות השנייה ב–2009 בעלות של כ–130 מיליון שקל, נחל כישלון חרוץ: הוא סובל משיבושי קליטה בכל הארץ, והיצע הערוצים שלו מצומצם. המדינה כבר השקיעה בתשתית לשם הרחבת המערך, אך אז התברר כי עלות התפעול השוטף לערוצים שיעלו על גביו תהיה גבוהה מאוד, וההרחבה לא יצאה לפועל.

הנושא נדון זה זמן רב בין משרדי הממשלה, אבל רק כעת הוא מנוסח לכדי תוכנית ברורה: מערך עידן פלוס יופרט באמצעות ועדת מכרזים שתוקם במשרד האוצר. מפעיל פרטי יוכל לשלוט במערך, ובאמצעותו להתחרות ב–HOT 
וב–yes. מעבר לשיפור איכות הקליטה, המפעיל יוכל להעלות ערוצים חדשים ככל שיחפוץ — ללא ההגבלה שנקבעה בעבר, שלפיה ישודרו רק ערוצים בנושאים מסוימים, כמו טבע או סרטים.

בנוסף, המפעיל של עידן פלוס יוכל להעלות ערוצים בחינם, שיקבלו הכנסות מפרסום, ובכך יתחרו בערוצים המסחריים. לחלופין, המפעיל יוכל לסגור ערוצים ולהצפינם כך שרק מי שמשלם דמי מנוי יוכל לצפות בהם. עם זאת, ההצפנה תדרוש רכישת ממירים חדשים.

כל גורם יוכל להתמודד על רכישת הפלטפורמה החדשה, לרבות חברות כמו סלקום ופרטנר, שרוצות להיכנס לתחום הטלוויזיה הרב־ערוצית. בעבר הביעו הערוצים המסחריים רצון להתאגד ולרכוש את הפלטפורמה, אך הגבלת הבעלויות הצולבות מונעת זאת מהם — ובמשרד המשפטים מסרבים לשנות את החוק בנושא.

לעצור את העלייה במחירי זכויות השידור

כדי שהמערך החדש יוכל לפעול, טיוטת חוק ההסדרים מציעה שינויים בשני תחומים מרכזיים — ערוצי הספורט והברודקאסט (הערוצים 2 ו–10) — שנועדו להסיר חסמים בפני התחרות. בכל הקשור לברודקאסט, חוק ההסדרים צפוי להוביל לקרב קשה מול קשת, רשת וערוץ 10. החוק קובע כי מפעיל עידן פלוס — וכל מי שיפעיל טלוויזיה רב־ערוצית באינטרנט — יוכל לשדר את הערוצים הליניאריים (שידור רציף) בלי שיהיה מחויב להגיע להסכמים מסחריים עמם. בערוצים המסחריים טוענים כי זו הפקעה של הזכות הקניינית שלהם. בשלב זה נקבע כי התוכן של ערוצי הברודקאסט הוא חסם בפני הקמת גופים נוספים בטלוויזיה הרב־ערוצית, ולכן יש לאפשר את שידורם בחינם.

החסם השני הוא שידורי הספורט. האוצר ממהר לאמץ בחוק ההסדרים את מסקנות הוועדה בראשות מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, שלפיה שידורי הספורט הם מונופוליסטיים מעצם טבעם (ליגה ישראלית יש רק אחת, למשל), ולכן יש הצדקה להתערבות של רגולטור שתימנע אחזקה בלעדית של ערוצי ספורט או זכויות ספורט בידיים של גוף אחד או פלטפורמה אחת.

צילום: Via Bloomberg

כך, אם המפעיל של עידן פלוס ירצה לשדר, למשל, את ערוץ הספורט, הרגולטור יוכל לכפות על ערוץ הספורט להצטרף למערך — תוך קביעת מחיר אחיד עבור כל מנוי בכל הפלטפורמות, בהתאם למספר המנויים. יתרה מכך, הרגולטור יוכל להחליט כי כמה מפעלי ספורט (למשל ליגת העל הישראלית) אסורים בשידור בבלעדיות.

המהלך הזה עשוי לעצור את העלייה של מאות אחוזים במחיר זכויות הספורט שנרשמה בחודשים האחרונים, ומאיימת להקפיץ גם את המחירים של ערוצי הספורט לצרכנים, או את מחירי הכבלים והלוויין. עם זאת, המהלך ישפיע רק בטווח הארוך, שכן מרבית הליגות כבר חתומות כמה שנים קדימה.

המפעיל החדש של מערך עידן פלוס יהיה חייב בחובות רגולטוריות ויהיה תחת פיקוח. הוא יחויב גם בהפקות מקור, אם כי החיוב ייעשה במודל הדרגתי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker