HOT ו-yes לחצו - וההמלצות לתחרות בשוק הטלוויזיה יעוכבו

ועדת פילבר צפויה להגיש מחר שורה של המלצות שיחזקו את יצרני התוכן ■ חובתן של HOT ו–yes להשקיע 
בהפקות ישראליות תישאר בעינה ■ מקור בוועדה: "לא יהיה עיכוב. מלכתחילה אמור היה להיות שימוע"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
זיפזופ בטלוזיה מול הספה

שורה של המלצות בדו"ח ועדת פילבר הנוגעות לחיזוק התחרות בשוק הטלוויזיה הרב־ערוצית לא ייושמו באופן מיידי, ויוקם צוות במשרד התקשורת ובמועצת הכבלים והלוויין, שיקיים דיונים והליכי שימוע — שרק לאחריהם ייקבע כיצד ייושמו.

השימוע המחודש, שייערך עוד לפני הגשת המסקנות הסופיות, שולב רק בימים האחרונים במסקנות הדו"ח, בין השאר, לאור לחץ שהפעילו HOT ו–yes, שעשויות להיפגע משמעותית מחיזוק התחרות. הלחץ מאחורי הקלעים הוא גם בין הגורמים לעיכוב הפרסום של הדו"ח — שהיה אמור לצאת כבר לפני כשבועיים.

המסקנות הסופיות של הוועדה, שעוסקת ברגולציה המחודשת בשוק השידורים וחיזוק התחרות, אמורות להתפרסם ביום חמישי. המסקנות, שפורסמו גם בדו"ח הביניים, מעניקות הגנת ינוקא לשחקנים חדשים בשוק. מפעיל חדש בתחום הטלוויזיה הרב־ערוצית לא יחויב בחובות רגולטוריות עד שיגיע לנתח של 20% או לאחר שלוש שנים, ואילו ערוץ טלוויזיה ברישיון יחויב באופן הדרגתי בחובות שונים רק מנתח של 10% ומעלה.

בתחום הטלוויזיה הרב־ערוצית או בתחום הערוצים המסחריים, המסקנות הסופיות כוללות כמה צעדים מרחיקי לכת, שנועדו להגביר את התחרות בתחום. בוועדה הבינו כי הדואופול הנוכחי של HOT ו–yes שולט על יצרני התוכן ומונע מהם בפועל למכור את התוכן שלהם או להתקשר עם מפעילים חדשים בתחום.

"בעלי הערוצים מתקשים למכור את תוכניהם לספק חדש בשל שתי סיבות עיקריות", נכתב בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker. "הבעלות על זכויות השידור לרוב לא נמצאת אצל בעל התכנים, אלא נגזרת מכוחות השוק — כלומר נשארת ברובן אצל הספקים המהותיים. כמו כן, יחסי המסחר מול הספקים המהותיים הם 'משחק חוזר': בעלי התכנים חוששים למכור תוכני עבר לשידור משני מחשש שלא יקבלו כספי הפקות מקור עתידיים".

מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילברצילום: מוטי מילרוד

יותר כוח לערוצים העצמאיים

כדי לאפשר למפיקי התוכן לשלוט בתוכן, הוועדה ממליצה לאמץ מסקנות של ועדה אחרת, בראשות ד"ר עדי אייל, שלפיה הגוף המשדר — בין אם זה ערוץ מסחרי או פלטפורמת שידורים — לא יוכל להיות בעלים של יותר מ–50% מכל יצירה המשודרת על גביו. כלומר, הבעלות בפועל תהיה של המפיקים, בעוד שכיום בחלק מהערוצים המסחריים 80% מהבעלות היא של הערוץ. עוד נקבע כי לאחר שלוש שנים זכויות המסחור יחזרו לבעלי היצירה וההחלטות לגבי אופן השידור יתקבלו רק על ידיו.

הוועדה הלכה צעד נוסף מעבר למסקנות אייל וקבעה גם כי על כל התוכן המקורי תחול חובת מכירה במחיר מפוקח לאחר שלוש שנים של בלעדיות אצל משדר התוכן, וכי המחיר לא יהיה גבוה מ–15% מעלות ההפקה. באמצעות סעיף זה תוכל פרטנר, לדוגמה, תוכל לרכוש ולשדר בשירות הטלוויזיה שלה כל סדרה ששודרה בעבר בפלטפורמות האחרות.

גם על תוכני ספורט תחול חובת מכירה — כלומר, ערוצי הספורט שמחזיקים בזכויות יחויבו למכור את שירותיהם לכל הפלטפורמות, ובמקביל תחול חובת שידור של ענפי ספורט מסוימים בכל הפלטפורמות. סעיף זה דווקא מיטיב עם HOT ו–yes, שחששו למשל כי פרטנר תרכוש זכויות ספורט באופן בלעדי. עיכוב ביישום זה עשוי להיות דווקא אינטרס של חברת צ'רלטון ושל קבוצת RGE, שמחזיקות בערוצי הספורט וגם בערוץ 10. באחרונה עלתה RGE לכותרות לאחר שהחליטה באופן תמוה למנות את רמי סדן, מקורבו לשעבר של ראש הממשלה, ליו"ר חדשות 10.

ואולם עיכוב בחובת המכירה בספורט ככל הנראה לא ישפיע מיידית, שכן החובה תחול רק על הסכמי רכישה עתידיים ולא קיימים, וכרגע אין כנראה מפעל ספורט משמעותי שאמור לצאת לשוק בתקופה הקרובה.

יו"ר הרשות השנייה, אוה מדז'יבוז'צילום: ענבל מרמרי / הרשו?

צעדים נוספים שאמורים להחליש את HOT ו–yes כוללים ביטול של חבילת הבסיס בכבלים ובלוויין. במקום זאת, החברות יחויבו למכור חבילת ליבה שכוללת מספר ערוצים קטן, ובהם ערוצי ספורט וילדים. בחבילת ליבה זו יחויבו הפלטפורמות למכור כל ערוץ עצמאי שהצרכן יבחר — בלי שבעלי הפלטפורמה יוכל להתערב. הוועדה קבעה גם כי שתי הפלטפורמות יחויבו לאפשר למפיקים העצמאים להעלות תכנים ישירות ל–VOD, ללא מעורבות הפלטפורמות, וכי הן יחויבו להעביר נתוני צפייה מהימנים לערוצים.

הצעדים האלה נובעים מתוך ההנחה שכדי להגביר את התחרות יש לחזק את כוחם של הערוצים העצמאיים. מי שהובילה את הדיונים מטעם ערוצים אלה היא עו"ד נגה רובינשטיין, לשעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת וכיום ראש מחלקת רגולציה במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן.

עם זאת, גורם בוועדה הקשור לדיוניה הבהיר כי "המסקנות לא שונו כלל. מלכתחילה נכתב כי נושאים אלה יידרשו שימוע. השינוי הוא שהשימוע ייערך לפני הגשת המסקנות הסופיות. לא יהיה שום עיכוב מכיוון שבכל מקרה נדרש תהליך חקיקה שכנראה לא יהיה מוכן לפני מושב החורף הבא, והזמן בינתיים ינוצל להשלמת השימוע".

400 מיליון שקל 
יופנו לסוגה עילית

מסקנות ועדת פילבר היו אמורות להיות מיושמות באופן מיידי. במשרד האוצר, שהוביל את הדרישה להגביר את התחרות בשוק הרב־ערוצי, אף קיוו לשלב חלק מהמסקנות כבר בחוק ההסדרים הקרוב. אלא שב–HOT וב–yes הביעו תרעומת קשה על ההמלצות המסתמנות, וטענו כי בשימועים בוועדה לא התאפשר להן להתייחס לנושאים אלה.

בעקבות לחצים אלה, ומתוך חשש כי החברות יפנו לבג"ץ בטענה כי לא התאפשר להן להתייחס לסוגיות אלה בשימוע הראשון, החליט מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, כי חלק מהסעיפים הנוגעים לחיזוק הערוצים העצמאיים — כולל חובת המכירה — ייושמו רק לאחר דיוני צוות נוסף במשרד התקשורת, שאמור לסיים את מלאכתו ארבעה חודשים לאחר פרסום הדו"ח. בנוסף, בשני נושאים נוספים ועדת פילבר נמנעה מלהכריע: בנושא הגבלת עמלות הפרסום נקבע כי יוקם צוות נוסף שיכריע אם תוגבל עמלת המדיה בשוק; וכן יוקם צוות בנושא הפרטת מערך עידן פלוס.

ועדת פילבר גם מבקשת לבצע רפורמה מקיפה בתחום חובת ההשקעה בהפקות מקור. כיום מוטלת חובת השקעה כוללת בהפקות מקור, ומתוך הסכום הכולל נקבע מה תהיה חובת ההשקעה בתוכן מסוגה עילית, בסדרות דרמה ובדוקו. הוועדה ממליצה, בניגוד למסקנות הביניים, כי בכל הנוגע לחובת ההשקעה בהפקות מקור של חברות הכבלים והלוויין, שכיום הן 8% מהכנסותיהן, תישאר גם חובת השקעה בהפקות מקור. בוועדה חששו כי התכווצות הסכום שמעבירים החברות למפיקים העצמאים תפגע בכוחם וביכולת שלהם למכור תכנים לשחקנים חדשים בשוק הרב־ערוצי.

ואולם בכל הנוגע לערוצים המסחריים, תבוטל חובת ההשקעה הכוללת ותישאר רק חובת השקעה בהפקות מסוגה עילית. נקודת המוצא של הוועדה היא שיש כשל שוק בתחום ההפקות מסוגה עילית, ולולא הטלת חובת רגולטורית, הערוצים לא ישקיעו כסף בסוגה עילית.

טל גרנות גולדשטיין, מנכ"לית HOTצילום: אלי דסה

באופן כללי המטרה של ועדת פילבר היא להעביר את מירב החובות הרגולטוריים לתאגיד השידור הציבורי, שמוקם בימים אלה, לכן חובת ההשקעה של 8% של HOT ו–yes תופחת בהדרגה עד ל–6.5% מההכנסות ב–2021, ואילו חובת ההשקעה שלהן לסוגה עילית תופחת מ–4% כיום (מתוך ה–8%) ל–5%. חובת ההשקעה של הערוצים המסחריים תהיה רק 50 מיליון שקל לסוגה עילית לכל ערוץ.

חישובי הוועדה מעלים כי באמצעות הגידול של השקעה בסוגה עילית מצד תאגיד השידור הציבורי, שאמור להשקיע 90 מיליון שקל בשנה, יישארו בשוק כ–400 מיליון שקל שיופנו לסוגה עילית בישראל. נקודת המוצא המוצהרת של הוועדה היא כי בישראל יפעלו רק שני ערוצים מסחריים ברישיון — כלומר ערוץ 10 ומיזוג של שתי הזכייניות של ערוץ 2 או יציאה של אחת מהן מהשוק.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker