נתי טוקר

הפוסט של אורי לוי, מגיש בכיר בערוץ 1, זכה ליותר מ-1,200 שיתופים ואינספור אזכורים בתקשורת בסוף השבוע. בפוסט הוא מחה על כך שמשרד האוצר מסרב לאשר את החוזה שעליו הוא חתום עם רשות השידור. "מישהו מנסה לפגוע בילדים שלי, במשפחתי. ואני לא אוותר", כתב לוי.

בראיון לתוכנית של ניב רסקין בגל"צ הרחיב לוי לגבי הסכומים ואמרי כי "הכאב הכי גדול מלחמה כבדה וקשה בין על סכומים קטנים. במקרה שאני אפסיד נגד האוצר אשאר עם פנסיה של 5,000-4,000 שקל בחודש. במקרה שניצחתי הסכום עשוי להגיע ל-7,000-6,000 שקל. תראה על מה אנחנו נלחמים. האוצר מכניס את היד לכיס שלנו".

לוי הוא עיתונאי מוערך וותיק, ואין חולק על תרומתו הרבה לשידור הציבורי ועל מקצועיותו, כפי שבאה לידי ביטוי באהדה הציבורית הרחבה שלה זכה בעקבות הפוסט. אבל בכל הנוגע לצדקת טיעוניו בקרבות הפנסיה שלו, יש כמה עוררים.

את קרבות הפנסיה שלו שבגינן נכתב הפוסט, מנהל אורי לוי כבר מ-2007. באותה שנה הוא, יחד עם ארבעה בכירים נוספים ברשות השידור, הגישו תביעה לבית הדין לעבודה נגד הרשות. כל החמישה עבדו בעבר ברשות השידור בחוזה קיבוצי שבו הם קיבלו פנסיה תקציבית (שבה רק המעביד מפריש כספים לפנסיה ולמעשה "מבטח" את פנסיית העובד). בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 עברו החמישה לחוזה אישי, שבו הם אמורים לקבל אך ורק פנסיה צוברת (שבה המעביד והעובד מפרישים לקרן פנסיה כלשהי).

אורי לוי, השדר המיתולוגי של ערוץ 1, וצלחת האליפות בשדה התעופה באילתצילום: טוויטר / @TalShorrer

על אף שהם חתומים על חוזה אישי שבו נכתב מפורש כי לא ייהנו עוד מפנסיה תקציבית, הגישו החמישה - לוי, הבמאי אבי כהן, אריה גולן, המגיש יגאל בוטון והכתבת כרמלה מנשה - תביעה לבית הדין לעבודה להמשיך לקבל פנסיה תקציבית. שש שנים לאחר מכן, ב-2013, בית הדין דחה את דרישתם של לוי והעותרים האחרים, ואף חייב אותם בהוצאות משפט.

בכל מקרה, המעבר לחוזה אישי היה משתלם ללוי ולשאר התובעים. בפסק הדין ב-2013 כתב השופט אייל אברהמי כי "חשוב לומר כי גובה השכר הפנסיוני של התובעים בתקופה השנייה, לאחר שהחלו לעבוד בחוזה אישי, גבוה מזה שהיה להם עת הועסקו בדירוג דרגה... התרשמתי כי סך כל ההטבות לאחר המעבר לחוזה בכירים, עולה על אלו שהיו להם קודם למעבר. בנסיבות אלו עת בוחנים את מכלול הזכויות בחוזה האישי, לעומת מכלול הזכויות שהיה להם, עת הועסקו בדירוג דרגה הרי שהם נשכרו מהשינוי".

סעיפי החוזה של לוי עם רשות השידור כללו סעיף נוסף, ששנוי כעת במחלוקת. המעסיקים של לוי ברשות השידור בחרו לצ'פר אותו – מעשה לא נדיר בקרב מעסיקים במגזר הציבורי. ב-2002 דרגתו היתה 43+, אבל הוחלט כי הפנסיה התקציבית תחושב לפי דרגה 45 – מקבילה לזו של משנה למנכ"ל.

במשרד האוצר אומרים כי מעולם לא ראו את החוזה הזה ולא אישרו אותו בזמנו. רק כעת, כשלוי הגיש דרישה לקבל פנסיה תקציבית לפי דרגת משנה למנכ"ל, התברר כי זהו החוזה שעליו חתמה עמו הנהלת רשות השידור. לכן ב-10 במאי שיגרו מכתב שמבהיר כי אין אישור להקפצת הדרגות והפנסיה התקציבית שלו תהיה לפי הדרגה האמיתית שבו הוא היה באותו זמן – 43 פלוס. "רשות השידור לא פנו מעולם לאשר את החוזה הזה, פשוט כי הם ידעו שלא נאשר חוזה כזה", אומרים גורמים באוצר. "היה לכולם נוח להשאיר את זה ככה".

אז כמה באמת יקבל לוי בפנסיה? ראשית, כמה הוא מקבל כעת. לוי כתב בפוסט שלו כי הסכום שעליו חתם בחוזה הוא 23,400 שקל ברוטו בחודש. זה אכן הסכום שבו הוא חתם לפני 15 שנה, אבל מאחר שהשכר של לוי צמוד מדד ולאחר עליות נוספות כיום השכר שלו יותר מ-30 אלף שקל.

ובנוגע לפנסיה, בניגוד להערכות שהשמיע לוי בגל"צ, ההערכות הן כי הפנסיה האפקטיבית שיקבל לוי עם פרישתו תהיה 12-13 אלף שקל בחודש. מרכיב הפנסיה התקציבית של לוי מגיע לכ-7,000-6,000 שקל כיום, לפי הדרגה שבה לוי אכן היה באותו מועד שבו חתם על החוזה האישי. בנוסף, הפנסיה הצוברת מגיעה לסכום של 6,000-5,000 שקל בחודש. אם אכן האוצר ייעתר לדרישת לוי, הוא יקבל כ-2,000 שקל נוספים בחודש לפנסיה התקציבית – כלומר כ-14-15 אלף שקל בחודש בסך הכל.

עם אישור החקיקה לסגירת רשות השידור הגיעו ההסתדרות ואגודות העיתונאים להסכמי פרישה מיוחדים לעובדים שיפוטרו מרשות השידור. הסכומים תלויים במרכיבים שונים, בשנות ותק ובדרגה, אך לפי ההערכות באוצר לוי יהיה זכאי לסכום נוסף של מאות אלפי שקלים במסגרת הפרישה – וזאת מעבר לכספי הפיצויים.

בשיחה עם TheMarker טען לוי כי הסכומים שהציג האוצר אינם ידועים לו, וכי הוויכוח הוא אך ורק על תקופת הפנסיה התקציבית. "הם חתמו על חוזה, הם צריכים לקיים אותו. זו הדרישה שלי. הפנסיה הצוברת לא קשורה בכלל לנושא", אמר לוי.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker