האיום של חברות המזון: אם משרד הבריאות יחייב אותנו לשינויים מיידים - המחירים יעלו

ועדה מיוחדת של משרד הבריאות שוקלת לאסור ולהגביל שיווק ופירסום של מוצרים עתירי סוכר או נתרן, והיצרנים מאיימים בתגובה בעליית מחירים; "ככל שמוצר יותר מופחת קלוריות, מופחת נתרן, מופחת אלרגנים - כך עלות הייצור גבוהה יותר"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צילום: דודו בכר

חברות המזון מזהירות: אם משרד הבריאות יורה לנו לשנות את רכיבי המזון כך שיהיה בריא יותר בבת אחת, מהיום למחר - המחירים יעלו.

"ככל שמוצר הוא יותר מופחת קלוריות, מופחת נתרן, מופחת אלרגנים, כך עלות הייצור שלו גבוהה יותר", מסביר ליאור לוי, מנכ"ל ביסקול ויו"ר מפעלים קטנים ובינוניים בהתאחדות התעשיינים. "צריך לקחת את זה בחשבון כשמנהלים דיון רחב בנושא, בעיקר כשבשנים האחרונות יש שיח מאוד רחב סביב נושא יוקר המחיה. ככל שמוצרים ישתנו מבחינת מרכיביהם - כך ברור שגם מחירם יעלה בהתאם".

"אם התהליך יהיה איטי והדרגתי ובינתיים החברות יוכלו להתייעל, כמו שהן עשו ממילא בשנים האחרונות, אז לא יצטרכו להעלות מחירים", טוען לוי. "אבל, אם יגידו לנו שצריך לעשות את השיפורים מהיום למחר אז המחירים יצטרכו לעלות. התעשייה לא הורידה סוכר ומלח ביום אלא בכמה שנים".

בחודש פברואר הקים משרד הבריאות וועדת רגולציה לתזונה בריאה, שבראשה עומד מנכ"ל משרד הבריאות משה סימן טוב. הוועדה שוקלת, בין היתר, להטיל מיסוי על מיצים ממתוקים וסוכר, לאסור שיווק ופרסום מוצרים בעלי שיעור גבוה של סוכר לילדים, להרחיב את תהליכי הפחתת הסוכר והנתרן המתבצעים בחברות המזון כך שיתבצעו בכל המוצרים ולא רק בחלקם ותוך הגדרת לוח זמנים מחייב, להפסיק לשווק במוסדות חינוך מזון מעובד, עתיר בנתרן או סוכר, להגביל את צריכת המלח במזונות מסויימים, להוביל את שינוי שיטת הסימון על חטיפים ודגני בוקר ובהמשך מוצרי מזון אחרים כך שהחברות יחוייבו לשים על גבי האריזות ציון שינתן למוצר שלהם על פי קריטריונים שיקבעו עד כמה הוא מזיק או בריא, ועוד.

משרד הבריאות יצא בימים האחרונים בקמפיין נגד צריכת חטיפים מלוחים, בטענה שאלו עתירי נתרן - אך הוריד את הקמפיין מהאוויר מוקדם מהמתוכנן. בקרב חלק מהיצרנים סבורים כי משרד הבריאות קרא בתקשורת שהיצרנים מתכוונים לקבל החלטה וולנטרית לשנות את כל האריזות של מוצרי המזון בארץ, כך שבחזית המוצר יהיה סימון בולט של מרכיבי השומן, שומן רווי, סוכר, נתרן וקלוריות שבמוצר - והסתפק באפקט הזה ובהיענות יצרניות המזון לעת עתה. מנגד, יצרנים אחרים סבורים ש"משרד הבריאות נבהל מעצמו והתקפל. הוא כנראה חשש מתביעה של אסם או של חברה אחרת המייצרת חטיפים".

בסוף ניתקע רק עם פירות?

"צריכת הסוכר נמצאת במגמת ירידה מזה שנים" טוען לוי, "הרבה לפני הוועדה של משרד הבריאות". לדבריו, רק בשנה שעברה ירדה צריכת הסוכר בתעשייה ב-15%-17% כי תעשיית המזון הורידה בעצמה את כמויות הסוכר במוצרים.

"קשה לי להבין איך משרד הבריאות אומר עכשיו שמדובר במוצרים לא בריאים כשרוב היצרנים המובילים בישראל, שעל מוצריהם מדובר, מחזיקים בתו  התקן לאיכות GMP של משרד הבריאות, ומיוצרים בפיקוח הדוק של משרד הבריאות. עכשיו הם לא בריאים פתאום?", הוסיף לוי.

יצרן נוסף מצדיק גם הוא את האפשרות להלעאת מחירים ומסביר: "זה די פשוט – כשמשיקים מוצרים חדשים קל יותר לבוא לרשת השיווק ולנקוב במחיר חדש גבוה יותר. זאת בניגוד למוצר קיים,  שכבר נמכר בנקודות המכירה, ורשתות השיווק לא יאשרו לנו להעלות את מחיר המחירון שלו".

את השינוי נרגיש גם בכיס - וגם בטעם התפל

מפעל יצור של במבהצילום: דניאל צ'צ'יק

בכיר אחר בחברת מזון גדולה טוען ש"לא נכון להגיד שכל המהלך של משרד הבריאות יגרום להעלאת מחירים, אולם אם משרד הבריאות יגיד שברגע אחד הוא מורה לנו שאסור לפרסם מוצר עם כמות נתרן מסויימת או שאי אפשר למכור מוצר עם כמות נתרן  או סוכר מעל לשיעור מסויים, וזה יחייב את היצרנים בשינויים בפיתוח ובייצור, זה יצטרך לעלות כסף.

"מי שלא יוכלו לעמוד בזה בלי להעלות מחירים אלה בעיקר תעשיינים קטנים ובינוניים. אין מה לעשות, נתרן למשל הוא חומר גלם מאוד זול אז אם מחליפים אותו בחומר אחר זה עולה כסף. גם החלפת שמן רגיל לשמן זית עולה כסף. זה נכון שחברות המזון הורידו את כמויות הנתרן וסוכר במוצרים שלהן בשנים האחרונות מבלי להעלות מחירים אבל זה נעשה על פני מספר שנים, מוצר מוצר, ולא בבת אחת. אם השיחה היא שיחה של בריאות והצרכנים רוצים מוצרים יותר בריאים - אז היצרנים גם ינסו לקחת עליהם פרמיה. אם השיחה היא של מחיר אז היצרנים ייצרו מוצרים יותר זולים ויסו לחסוך בכל מיני כיוונים".

"אנחנו הורדנו את כמויות הנתרן בלחמים ולא היתה לזה משמעות כספית אבל כן היה שינוי בטעם של המוצר", מספר הבכיר. "הלחם הפך 'תפל' יותר, ולכן היה לנו סיכום עם משרד הבריאות להורדת נתרן בשלבים". הטענה של ייקור רלוונטית בעולם התחליפים ולא במהלך של הפחתה, וזאת מכיוון שתחליפי הנתרן והסוכר הם אלו שעולים הרבה יותר כסף מהסוכר והנתרן עצמם.

"לדעתי", אומר הבכיר, "חברות שיש להן יכולת לספוג את העלויות לא יעלו מחירים, ואילו חברות אחרות ינסו להעלות מחירים. במקרה של היצרנים הקטנים הם גם ככה לא יצליחו להעביר מהלך של העלאת מחירים מול רשתות השיווק, יצרנים גדולים יוכלו להעלות מחירים יותר בקלות אם הם ירצו", אומר ירון אנג'ל, מבעלי מאפיית אנג'ל.

אולם, כלל לא בטוח שחברות המזון יוכלו להרשות לעצמן להעלות מחירים גם אם ירצו בתקופה של האטה בצריכה, בה הצרכן חשדן ומחושב יותר ומרבית החברות הגדולות מציגות ירידה בנתחי השוק מתחילת השנה. לפי נתוני סטורנקסט, שוק מוצרי הצריכה סובל מירידה במכירות מתחילת השנה, כשאת הירידה מוביל שוק המזון עם ירידה של 2.7% במכירות בשליש הראשון של השנה. מדובר בירידה גדולה במיוחד לאור גידול טבעי באוכליה בשיעור של כ-2% מדי שנה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker