חנה לסלאו זכתה בפרס השחקנית בפסטיבל קאן על הופעתה בסרטו של עמוס גיתאי "אזור חופשי" - מדיה ופרסום - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חנה לסלאו זכתה בפרס השחקנית בפסטיבל קאן על הופעתה בסרטו של עמוס גיתאי "אזור חופשי"

זו הפעם הראשונה ששחקן ישראלי זוכה בפרס מאז 1967; בפרס השחקן הטוב ביותר זכה טומי לי ג'ונס על הופעתו בתפקיד הראשי בסרט הקולנוע הראשון שהוא גם ביים

קאן.

השחקנית חנה לסלאו זכתה אמש בפרס השחקנית הטובה ביותר, על הופעתה בסרטו החדש של הבמאי הישראלי עמוס גיתאי "אזור חופשי", בטקס חלוקת פרסי פסטיבל קאן. זו הפעם הראשונה ששחקן או שחקנית ישראלים זוכים בפרס הזה מאז 1967, שבה הוענק פרס השחקן הטוב ביותר לעודד קוטלר, על הופעתו בסרטו של אורי זוהר "שלושה ימים וילד".

בסרטו של גיתאי מגלמת לסלאו בכישרון וחן את דמותה של מושבניקית, שנוסעת אל האזור החופשי ממס הנמצא בירדן, כדי להשיב לבעלה ולה סכום כסף גדול שדמות אלמונית, הידועה רק בכינוי "האמריקאי", חייבת לה. מתלווה אליה לנסיעה צעירה אמריקאית, אותה מגלמת נטלי פורטמן, ובירדן השתיים פוגשות באשה פלשתינאית, שמתלווה אף היא למסע אותו הסרט מתאר, שאותה מגלמת השחקנית היאם עבאס.

לסלאו, נרגשת מאוד, קיבלה את הפרס מידי השחקן הבריטי רייף פיינס, וסימנה לו באצבע על הלחי שהיא רוצה לקבל נשיקה ממנו. פיינס נאות בחיוך רחב. בנאומה אמרה לסלאו שהיא לא מאמינה שהיא ניצבת על הבמה, הודתה לבמאי עמוס גיתאי שישב באולם, והקדישה את הפרס לאמה, ניצולת אושוויץ, ולכל הניצולים החיים עדיין.

לסלאו קראה גם לשלום במזרח התיכון והתקבלה בתשואות על ידי הקהל שנכח באולם, וכלל בין השאר את הילארי סוונק, מורגן פרימן, פאני ארדאן, פנלופה קרוז וכוכבים נוספים. זו הפעם הראשונה שסרט של גיתאי, שהשתתף כבר בתחרות בקאן ארבע פעמים, זוכה באחד הפרסים. לפרס יש לא רק חשיבות יוקרתית, אלא גם כלכלית, כיוון שעצם ההכללה במודעת הפרסומת שהסרט זכה באחד הפרסים בקאן, כבר מקלה על אפשרויות המכירה של הסרט והפרסום שלו.

פרס דקל הזהב הוענק לסרט "הילד"

בפרס השחקן הטוב ביותר זכה טומי לי ג'ונס על הופעתו בתפקיד הראשי בסרט הקולנוע הראשון שהוא גם ביים, "שלוש הלוויות של מלקיאדס אסטראדה". לסרט, שנכתב על ידי התסריטאי המקסיקני גיירמו אריאגה (שכתב את התסריטים לשני סרטיו של הבמאי אלחאנדרו גונזאלס אינאריטו "אהבה נושכת" ו-"21 גראם") הוענק גם פרס התסריט הטוב ביותר.

פרס דקל הזהב, שהוא הפרס הגדול ביותר המחולק בפסטיבל קאן, הוענק לסרטם של האחים הבלגים ז'אן-פייר ולוק דארדן "הילד", שמביא את סיפורם של גבר ואשה צעירים שאינם יודעים כיצד להתמודד עם התינוק שזה עתה נולד להם. זו בחירה מוצלחת ביותר כיוון שזה היה אמנם הסרט הטוב ביותר שהוקרן בתחרות. זו הפעם השנייה שהאחים דארדן זוכים בפרס דקל הזהב; הפעם הקודמת היתה ב-1999 והם זכו בפרס עבור סרטם "רוזטה". ב-2002 זכה סרט נוסף שלהם, "הבן", בפרס המשחק.

הפרס הגדול של חבר השופטים הוענק לסרטו של ג'ים ג'ארמוש Broken Flowers, שבו ביל מארי מגלם את דמותו של גבר שמגלה ש-19 שנים קודם לכן נולד לו בן או בת שהוא לא ידע על קיומם.

פרס הבימוי למיכאל האנקה

פרס הבימוי הוענק לבמאי האוסטרי מיכאל האנקה, שסרטו Cache זכה בקאן להערכה ביקורתית גורפת; ואמנם, בטקס נפרד הוענק לסרטו של האנקה פרס הביקורת הבינלאומית. בסרט מגלמים דניאל אוטיי וז'ולייט בינוש זוג בורגני נשוי שחייו מתעררים כתוצאה מסדרת קלטות וידאו שנשלחות אליהם על יד גורם אלמוני. פרס נוסף, המתקרא פרס השופטים, הוענק לסרטו של הבמאי הסיני ואנג קסיאושואי "חלומות שנחאי".

בראש צוות השופטים השנה עמד הבמאי אמיר קוסטוריצה, וסייעו לו במעשה בבחירה השחקנית סלמה האייק (שחייכה באושר כאשר התסריטאי גיירמו איראגה שלף דגל של מקסיקו על הבמה), הסופרת האמריקאית טוני מוריסון, הבמאים הצרפתיים בנואה ז'אקו ואנייס וארדה, השחקנית ההעודית ננדיטה דאס, השחקן הספרדי חאווייר בארדם, הבמאי הגרמני ממוצא טורקי פאטי אקין והבמאי ההונג קונגי ג'ון וו, שמביים בשנים האחרונות סרטי פעולה עתירי תקציב בהוליווד.

בין הסרטים שצוות השופטים העדיף להתעלם ממנו השנה היו Last Days, סרטו החדש של הבמאי האמריקאי גאס ואן סאנט, שסרטו הקודם, "אלפנט", זכה בפרס דקל הזהב לפני שנתיים, Don't Come Knocking, סרטם של הבמאי וים ונדרס והתסריטאי סם שפארד, ששיתוף הפעולה הקודם שלהם, "פאריס, טקסס" זכה בפרס דקל הזהב ב-1984 " עיר החטאים", סרט הקומיקס שביימו יחד רוברט רודריגז ופרנק מילר (על פי ספרי הקומיקס של מילר) ו-A History of Violence, סרטו של הבמאי הקנדי דייוויד קרוננברג, שזכה כאן להוקרה ביקורתית ניכרת.

התחרות שהתקיימה בקאן השנה לא היתה מסעירה במיוחד; היה בה משהו סולידי ואף צפוי. אולם, היא הניבה כמה וכמה סרטים ראויים, שמרביתם אמנם זכו להכרה על הבמה בטקס שהתקיים אמש, ובעיקר לא כללה מחדלים קולנועיים מביכים, כפי שקרה כבר בכמה מהתחרויות שהתקיימו בשנים האחרונות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#