בגלל "ישראל היום" ו-ynet: חופש העיתונות בישראל הידרדר לשפל; ברמה של גאנה ונמיביה - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בגלל "ישראל היום" ו-ynet: חופש העיתונות בישראל הידרדר לשפל; ברמה של גאנה ונמיביה

ארגון Freedom House הוריד את דירוג ישראל ל"חופשית למחצה" ■ הסיבה להידרדרות: האיום הכלכלי ההולך וגובר מצד "ישראל היום" על שאר העיתונים - ולראשונה גם השפעות של תוכן שיווקי, בעיקר באתר ynet

38תגובות
אי–פי

הדירוג של ישראל במדד חופש העיתונות העולמי של ארגון Freedom House ירד לדרגת "חופשית למחצה", לאחר שבדירוג בשנה קודמת דורגה ישראל כמדינה בעלת חופש עיתונות מלא. בארגון העניקו השנה ניקוד של 32 מתוך 100 לדרגת חופש העיתונות - הנמוך ביותר מאז החל הדירוג (ככל שהניקוד גבוה יותר כך ההגבלות על חופש העיתונות חמורות יותר).

הסיבה להידרדרות של ישראל: האיום הכלכלי ההולך ומתגבר מצד "ישראל היום" על שאר העיתונים, ולראשונה גם השפעות של תוכן שיווקי על חופש העיתונות, בעיקר באתר ynet, שמשלב תוכן שיווקי נרחב של חברות פרטיות ומשרדי ממשלה.

ברמה הבינלאומית ירד חופש העיתונות העולמי לדרגה הנמוכה ביותר ב-2016, וזאת לאור החרפה בחופש העיתונות בשל פעילויות של ארגוני פשע, ארגוני טרור ושינוייים פוליטיים.

הדירוג, שאותו מפרסם ארגון Freedom house האמריקאי, מדרג את מדינות העולם על פי חופש העיתונות שיש בהן, בהתבסס על משתנים חוקיים, פוליטיים, כלכליים ואחרים. הארגון גם מעניק ניקוד לכל מדינה לפי היקף ההגבלות על חופש העיתונות בה.

כבר ב-2009 ירדה העיתונות בישראל לראשונה בדירוג הארגון ל"חופשית חלקית" וניקוד 31, וזאת בעיקר לאור האירועים הביטחוניים והגבלת תנועות העיתונאים סביב מבצע עופרת יצוקה. ואולם מאז עלה חופש העיתונות בישראל לניקוד 29-28.  ב-2013 שוב הידרדררה ישראל לניקוד 30 - הדירוג שקובע את הציון "חופשית חלקית" - וזאת עקב כתב האישום התקדימי נגד עיתונאי "הארץ" בגין אחזקת מסמכים סודיים, החשש מפני סגירת ערוץ 10 וההתערבות הפוליטת ברשות השידור.

איור : עמוס בידרמן

השנה הידרדרה ישראל לניקוד 32 ולרמת "חופשית למחצה".  בארגון אומרים כי בישראל יש סביבה תקשורת פלורליסטית שבה בדרך כל עקרונות חופש הביטוי - שאמנם אינם מעוגנים בחקיקה אך נסמכים על פסיקות בית משפט העליון - מכובדים. בעיתונות יש מגוון דעות ולעתים היא מבקרת באופן חריף את הממשלה או חושפת מקרי שחיתות. עם זאת, כלי התקשורת נאלצים לציית להוראות הצנזורה ולעתים גם עם מגבלות תנועה.

האיום המשמעותי יותר בטווח הארוך לפי הארגון הוא הכלכלי - הן בעיתונות הכתובה והן המשודרת. הורדת הדירוג נעשתה הן בשל ההשפעה הגוברת והולכת של עיתון "ישראל היום" שבשליטת איל ההימורים שלדון אדלסון, מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. העיתון, שמופץ בחינם, אף גרם להורדת תעריפי הפרסום בשוק. בארגון אומרים כי התחרות מצד "ישראל היום", לצד מעבר של תקציבי פרסום זירה הדיגיטלית, עשויים לגרום לסגירת עיתונים ולפיטורי עיתונאים, כמו גם מגמות של מיזוג ובעלויות צולבות.

בארגון מציינים גם את המעורבות הפוליטית העמוקה של העיתונים במסגרת מערכת הבחירות ב-2015 - כאשר "ישראל היום" הביע תמיכה בנתניהו ואילו "ידיעות אחרונות" הביע עמדה נגדית.

חשש מרכזי נוסף שגרם להידרדרות ישראל בדירוג הוא התגברות הפרסום המשולב בתוכן המערכתי, שהפך להיות יותר ויותר משמעותי ולעתים הוא מהווה ערוץ ההכנסות העיקרי עבור כלי תקשורת מרכזיים בישראל. בארגון מציינים את אתר ynet שנתפס כמוביל בישראל, והוא גם זה שמכיל את החלק העיקרי של תוכן שיווקי. עוד מציינים בארגון כי לא רק חברות פרטיות ממנות את התוכן ב-ynet, אלא גם משרדי מממשלה וארגונים ללא כוונת רווח, שמזרימים לו מיליוני שקלים לרכישת תוכן שיווקי.

בארגון מציינים גם את ההחלטה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לכהן כשר תקשורת עצמו, מה שמעניק לו שליטה ישירה על הרגולציה של מגזרים שונים של שוק התקשורת. בארגון מציינים את העודה שערוץ 10 קיבל רישיון קבוע ל-15 שנה ולצד זאת ערוץ 20 שדורש לשדר חדשות, ולצד זאת את הכוונה של נתניהו לבצע רפורמה מקיפה בשוק השידורים במסגרת דיוני ועדת פילבר.

לצד זאת, תהליכי סגירת רשות השידור, שהגיעו לאחר התערבות פוליטית משמעותית בתכנים. בארגון כתבו בדו"ח על ישראל כי אכן הגיע מנהל מקצועי לתאגיד החדש, אך הגוף החדש טרם הוקם ואינו מצליח עד כה לתפקד, מה שמעלה חשש כי השידור הציבורי לא יהיה פעיל לתקופה מסוימת.

איומי הדיבה שהגישו פוליטיקאים נגד עיתונאים הובאו גם בחשבון במסגרת שקלול הניקוד של ישראל. בארגון מציינים את התביעות של שרת התרבות מירי רגב נגד ערוץ 10, ח"כ אורן חזן נגד הכתב עמית סגל ושר החינוך נפתלי בנט נגד עיתונאי "גלובס" דרור פויר. לצד זאת, בתי המשפט העניקו לכלי התקשורת הגנה מפני חשיפת מקורות וכן דחו דרישה של המשטרה מערוץ 2 להעביר לה חומרים.

עוד הוזכר בנוגע לדירוג ההחלטה של ממשלת ישראל באוקטובר 2015 להוציא מחוץ לחוק את הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית. כחלק ממהלך זה גם השתלטה המשטרה על כלי תקשורת ששייכים לפלג הצפוני והביאה לסגירתם.

בדירוג של הארגון מובילות נורווגיה ובלגיה עם רמת חופש העיתונות הגבוהה ביותר (ניקוד 9). יחד עם ישראל בדירוג "חופשית למחצה" נכללות מדינות כמו גאנה, איטליה, נמיביה ברזיל והודו. בתחתית הדירוג מדורגות המדינות צפון קוריאה (ניקוד 97), טורקמינסטן, אוזבקיסטן ואריתראה.

הציון הכולל של חופש העיתונות בעולם ירד בין השאר בעקבות ירידה ברמת חופש העיתונות במדינות נאורו, בנגלדש, טורקיה - וגם בצרפת, שנותרה אמנם חופשית, אך נרשמה ירידה של 5 נקודות בחופש העיתונות בה בשל שינויים משפטיים הקשורים לעבירות לשון הרע ובעיקר בשל הפיגועים שפגעו גם בעיתונאים, בין השאר במערכת "שארלי הבדו".

בדירוג אחר שהתפרסם באחרונה, ישראל שמרה על מקומה הנמוך יחסית במדד חופש העיתונות של ארגון עיתונאים-ללא-גבולות (RSF). ב-2016 דורגה ישראל כמו בשנה שעברה במקום 101 מתוך 180 מדינות בדירוג.

בית דפוס, מכונה להדפסת עיתונים
בלומברג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם