רעשים בקו |

פילבר כבר הכין את הדיל עם בזק, 
אבל הדרך ליישומו עדיין ארוכה

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, נחוש להעניק לבזק "פרס" - ולבטל את ההפרדה המבנית בה ■ אבל ראש הממשלה 
ושר התקשורת, בנימין נתניהו, לא החליט סופית בסוגיה, באוצר מתנגדים לתוכנית של פילבר - וגם סלקום ופרטנר ייאבקו בה

אמיתי זיו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אמיתי זיו

סערה זוטא פרצה ביום רביעי האחרון בשוק התקשורת, כשאחד העיתונים פירסם כי ראש הממשלה ושר התקשורת, , החליט לבטל את חובת ההפרדה המבנית בבזק. מדובר בהסדר ותיק שקובע כי כל החברות בקבוצת — בזק (החטיבה הקווית), בזק בינלאומי, yes ופלאפון — חייבות לפעול בהפרדה מלאה זו מזו; הפרדה חשבונאית ותפעולית, וכן במטות ובשיווק — כולל איסור על העברת מידע ויציאה במבצעים משותפים. ההסדר נועד להגביל את המונופול בשוק התקשורת.

אחרי פרסום הידיעה, משרד התקשורת פירסם הכחשה רשמית וחד־משמעית. במקביל, קיים מנכ"ל המשרד, שלמה פילבר, שיחות הבהרה והכחשה עם מנכ"לי חברות הסלולר.

מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר צילום: מוטי מילרוד

המשקיעים לא נשארו אדישים להתפתחויות. מניית בזק נסחרה ביום חמישי במחזור גדול מאוד של 180 מיליון שקל. בתחילת המסחר המניה זינקה ב–3%, אבל סיימה את היום בירידה של 2.4%. מניות חברות הסלולר ירדו גם הן. הטלטלה הזאת נובעת מכך מפני שהחלטה בנוגע להפרדה המבנית, לכאן או לכאן, משמעה כסף גדול — מאות מיליוני שקלים. על פי העבודה האחרונה שהכין בעניין זה בית ההשקעות פסגות, ביטול ההפרדה שווה לבזק עוד 400 מיליון שקל בשנה בתזרים המזומנים.

אם כך, נתניהו — שלא נפגש עם פילבר כמעט חודש — לא קיבל החלטה סופית לגבי ביטול ההפרדה המבנית בבזק. אבל אחרי שאמרנו את זה, צריך להכיר את עמדת פילבר: מנכ"ל משרד התקשורת נחוש לבטל את ההפרדה המבנית בבזק.

פילבר הכניס את ביטול ההפרדה לתוכנית העבודה שלו ל–2016, עם תאריך יעד: הוא מתכנן להשלים את המשימה עוד במחצית הראשונה של השנה — מה שהוא לא יצליח לעשות. פילבר אמר ביום שני שעבר בוועדת הכלכלה כי ביטול ההפרדה המבנית הוא השלב החשוב הבא ברפורמת הפס הרחב שכבר התחילה, ומבחינתו נחשבת הצלחה. באותה הזדמנות הוא אמר שהביטול הוא על דעת נתניהו.

ביטול ההפרדה המבנית הוא חלק מ"דיל" שפילבר מקדם ומאמין בו: בזק תגדיל את ההשקעות ברשת התשתית שלה, ותתחייב להשקיע 5 מיליארד שקל בחמש השנים הבאות. לפי התוכנית, בזק "תדליק" את רשת הסיבים שלה, שכבר פרושה ביותר ממחצית המדינה, תרכוש ותתקין ראוטרים למרגלות כל הבניינים שאליהם הגיע סיב אופטי — ואזרחי ישראל ייהנו מזינוק במהירויות הגלישה. מבחינת פילבר, השקעה של בזק בתשתית עדיפה על הורדת מחירים לצרכן, שאותה כינה "מתנות לאביונים".

פילבר מצדיק את הדיל בכך שהוא חרד ליכולת של בזק להשקיע ברשת. אלא שבעבודה כלכלית רשמית של משרד התקשורת מ–2014 הוסבר כי אין חשש לרווחי בזק, שהיא שיאנית הדיווידנדים בעולם בתחומה. כך נכתב שם: "ניסיון השנים האחרונות לימד את בזק כיצד להתמודד עם אובדן הכנסות בלי שתיפגע רווחיותה. ב–2007–2012 קטנה הכנסתה ב–600 מיליון שקל, והרווח התפעולי צמח מ–1.3 ל–2 מיליארד שקל".

גם השנה, למרות הרפורמה בפס הרחב, בזק העלתה את תחזית הרווח שלה. השבוע תפרסם החברה את הדו"חות הכספיים ל–2015, והם צפויים להיות מתוקים — בשקלים.

בנימין נתניהוצילום: אמיל סלמן

אלא שהדרך להבשלת הדיל עוד ארוכה מאוד. ראשית, פילבר כבל עצמו כשהתחייב בעבר (לציטוט, ב–TheMarker) כי ההפרדה המבנית לא תבוטל לפני שהטלפוניה תהיה חלק מהרפורמה בפס הרחב באופן אפקטיבי ופעיל — וזה עוד לא קרה וגם לא יקרה בקרוב (בינתיים, בזק מחכירה למתחרותיה רק תשתיות אינטרנט, ולא טלפון).

שנית, משרד האוצר מתנגד לדיל עם בזק, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בדברי נציג אגף התקציבים בדיון בכנסת. מבחינת האוצר, מדינה לא צריכה לעשות דילים עם חברות פרטיות — תמרוץ ההשקעות צריך להיעשות באמצעות תחרות. לפילבר יהיה קשה לעבוד בלי שיתוף פעולה מצד משרד האוצר.

שלישית, הביורוקרטיה. פילבר חושב לעגן את הדיל עם בזק בשינוי תנאי הרישיון שלה, כך שיגדירו חובת כיסוי ולוח זמנים מזורז לפרישת רשת הסיבים של בזק. שינוי רישיון מצריך עבודה רבה. לבסוף, ביטול ההפרדה בבזק לא יעבור בלי התנגדות של המתחרות — ובראשן סלקום ופרטנר, שרואות בכך חיזוק של המונופול, ופרס לחברה שהיא מפרת רישיון סדרתית (כפי שמוכיחים הקנסות הרבים שהחברה ספגה בשנה האחרונה).

פילבר חושש מהעימות עם סלקום ופרטנר, ולכן מנסה להעביר את ביטול ההפרדה ללא שימוע ציבורי. זהו צעד חריג מאוד לגבי החלטה בסדר גודל כזה, ולכן הוא כנראה לא יעבור את המשוכה המשפטית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker