האם הקניון החדש יעיר את גבעתיים מתרדמתה?

בגבעתיים שיעור הקשישים הגבוה בישראל. על רקע זה אפשר אולי להסביר מדוע נשואות זמן רב עיני התושבים לעבר קניון בעיר, קומפלקס ענק ומפואר שנבנה על פני 18 אלף מ"ר ועתיד, לדברי היזמים, להיפתח תוך ימים ספורים

צחר רותם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צחר רותם

סיפורו של אלי סמוכה הוא כנראה סיפורה של גבעתיים. סמוכה, חבר מועצת העיר מאז 1998, נבחר למועצה הנוכחית לאחר שהציב עצמו בראש רשימת "צעירי גבעתיים". רשימות צעירים הן דבר שכיח במועצות מקומיות בשנים האחרונות, אבל מתברר שבגבעתיים המזדקנת קיבלה המלה צעיר משמעות משלה: למנהיג הצעירים העירוני מלאו לא מכבר 52 שנה.

בגבעתיים שיעור הקשישים הגבוה בישראל. כ-55 אלף איש מתגוררים בה, 21% מהם בני 65 ומעלה. יתר האוכלוסייה - ראש רשימת הצעירים, למשל - מצויה ברובה בגילאי התבגרות מתקדמים. בשנים האחרונות היתווספו אמנם לתושבי העיר לא מעט זוגות צעירים, שאופיה השקט של גבעתיים קסם להם, אך מספרם עדיין קטן מכדי לשנות את המגמה הכללית או את התדמית המנומנמת משהו שדבקה בשכנתה של תל אביב.

על רקע נתונים אלו אפשר אולי להסביר מדוע נשואות זה זמן רב עיני התושבים לעבר קניון גבעתיים, קומפלקס ענק ומפואר שנבנה על פני 18 אלף מ"ר ועתיד, לדברי היזמים, להיפתח תוך ימים ספורים. "אני הולך ברחוב וכל הזמן תושבים שואלים מתי כבר ייפתח הקניון", מספר ראש העיר, אפי שטנצלר. "כבר לפני שבע שנים עשיתי סקר בעניין אפשרות הקמת הקניון. 78% מהתושבים הביעו רצון שהוא יוקם, גם הקשישים תמכו להפתעתי".

שטנצלר רואה בהקמת הקניון חלק מתפישה כוללת שתחסוך לתושבים את הצורך לנסוע לעתים תכופות לתל אביב. לדבריו, בעבר נאלצו תושבי העיר לנסוע לעיר הגדולה "אפילו סתם בשביל לשתות כוס קפה". ואולם, בשנים האחרונות התמונה השתנתה ובעיר הוקמו כמה "בתי קפה תל אביביים" - כמו "קפה ויולה" בשיינקין ו"קפה ווי" בגבעת רמב"ם - שמושכים אליהם קהל צעיר. עכשיו, מקווה שטנצלר, תהיה גם לתושבים חובבי תרבות הקניות חלופה מקומית. "אם לתל אביב ולרמת גן יש קניון, אין שום סיבה שלגבעתיים לא יהיה".

ובכל זאת, נשאלת השאלה עד כמה יוביל הקניון לשינוי פניה של העיר, או לפגיעה בצביונה הרגוע שנחשב בעבור רבים ליתרון. צביקה ולוך, מפעיל אתר האינטרנט המקומי MYCITY.CO.IL, מכיר היטב את אורחותיה של גבעתיים. "על פניו אין ספק שגבעתיים הולכת להשתנות", הוא מסביר. "אם קודם קראו לה חדר השינה של תל אביב, הרי שעכשיו פתאום יגיעו אליה אנשים ממקומות אחרים. זה בטוח יעיר את העיר". ולוך מציין, כדוגמה, שאחרי עשרות שנים שחונות יהיו גם לתושבי גבעתיים בתי קולנוע מלשהם. כדי לשוות להם נופך נוסטלגי הם ייקראו על שם בתי הקולנוע הישנים של העיר: שביט, נוגה ואחרים.

עם זאת, ולוך מציע להמתין ולראות איך ישפיע הקניון על תחומים אחרים בעיר. "איך למשל זה ישפיע על התנועה ועל בעיית החנייה החמורה גם כיום בגבעתיים? ועד כמה ייפגע המסחר בשאר חלקי העיר?", הוא שואל. איתן מרסי, הבעלים של "חומוס גבעתיים" המפורסם שבמרכז העיר, מעריך כי בתי המסחר מחוץ לקניון אכן ייפגעו עם פתיחתו. בעיר מספרים שחלק מבעלי העסקים הוותיקים של פעם כבר מהרהרים בסגירה. זו הסיבה שמרסי עצמו החליט להקים סניף של חומוס גבעתיים גם בקניון. כמו אחרים, גם הוא בטוח שלגבעתיים "מגיע" מרכז קניות משלה, כדי "שהתושבים יבזבזו את הכסף שלהם כאן ולא בערים אחרות. שבעלי עסקים יתחילו לבוא לכאן".

רן אלדמע, בן 78, הוא דמות מוכרת בגבעתיים. אביו, אברהם, היה ממייסדי שכונת בורוכוב, השכונה הראשונה בעיר שהוקמה ב-1922. אלדמע מספר בגאווה שבשכונה פעלה "הצרכנייה הראשונה בארץ ישראל" ובחצר בית הוריו הוקרנו הסרטים הראשונים בעיר. אל הקמת הקניון הוא מתייחס בהשלמה: "נכון שהמייסדים התכוונו להקים כאן מעין מושבה קטנה, אבל גבעתיים לא צריכה לפגר אחרי ערים אחרות. אני מקווה שזה יעשה לה טוב והיא תהפוך שוב להיות מרכזית".

"חבל שלקח כל כך הרבה זמן להקים כאן קניון", מסכם סמוכה הצעיר, חבר מועצת העיר. לדבריו, במונחים מקומיים הקמת קניון בגבעתיים היא "משהו חדשני כמו הגעת הקוקה קולה למוסקווה". סמוכה מסביר ש"הרבה אנשים ממשיכים לראות בגבעתיים עיר של עגלונים של פעם, עיר גלותית. אולי עכשיו תינתן זריקת חיים לעיר הכי רדומה והכי זקנה בארץ".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker